| מאת: | מסכה שחורה | תאריך: | 30/9/2006 13:32 |
נושא: |
סיום טיפול | | תוכן: | רוצה מאוד להגיע לנקודה הזו. לנקודה שאני ארגיש שמיציתי. שזה בסדר להמשיך בלעדיה.
הנקודה הזו מטרידה אותי.
לפני שנה לא יכולתי אפילו לדמיין פרידה, לא יכולתי לחשוב איך זה להיות שבוע אחד בלעדיה.- גם אז רציתי לסיים- אבל ידעתי שזה בלתי אפשרי.
ועכשיו- אני עדיין מאוד אוהבת אותה, עדיין קשה לי עם פגישות שמתבטלות ( רוצה אותה אחת לשבוע:)), אבל ההבדל הגדול שכשאני חושבת על סיום הר הגעש לא מתפוצץ, יש כאב חד וממוקד בשריר הלב אבל אני מצליחה להמשיך לנשום.
אני יודעת שעדיין לא הגיע הרגע לסיים.
והשבוע הודעתי לה שאני לא אהיה בארץ ושנבטל 2 פגישות ( 3 שנים אני אצלה ומעולפ לא ביטלתי פגישה..) והיא פתחה את היומן ואמרה שהיא לא תהיה בארץ. היא נוסעת בתאריך שאני חוזרת. ז"א שחמש פגישות יתבטלו... היה לי קשה לשמוע את זה, אמרתי לה שיהיה לה שקט ארוך ממני והיא לא הגיבה. אמרתי לעצמי שאני אהיה בסדר. שאני אסתדר כמו גדולה את החודש וחצי האלה. ופתאום צץ לי רעיון. רעיון מכאיב קצת, רעיון שאני לא בטוחה שאני אוכל לעמוד בו-
הרעיון אומר להודיעה לה בפגישה הבאה על סיום. נשארו 2 פגישות עד הנסיעה אז סביר להניח שזה יספיק " לעבד" משהו שלעולם אני לא אוכל לעבד.וכך 5 פגישות ראשונות גם ככה לא מתקיימות ולאחר מכן אני אצטרך להתרגל לרעיון...
מחשבות שמפחידות אותי קצת אבל אני אצטרך להתגבר.
מה דעתכם?
רוני טמטפלים אחרים שנמצאים פה - אולי תוכלו להרחיב קצת על סיום טיפול. איך זה נראה מהצד של המטפל?
תודה
מסכה |
|
כניסת חברים
מנהלי הפורום
רוני נוה פרישוף
לאשכול הקודם
לאשכול הבא
חזרה לארכיון
לתפוס טרמפ על הפרידה :)
רציתי להוסיף
שלח דואר לרוני נוה פרישוף
הצג כרטיס ביקור
הודעות נוספות בפורום