מקורות

האתר של בירי רוטנברג-רוזלר המתאר את עבודתה כביבליותרפיסטית, תחומי הפרקטיקה והמחקר. ומפנה לספרים חשובים בתחום.

 

נשים מעדיפות שיחות נפש ביחסים פנים אל פנים, ובגלל רמה גבוהה של השקעה רגשית, הן מפתחות ציפיות גדולות יותר ל"מושלמוּת" בחברות. לוותר על מיתוס "החֲבֵרָה האידיאלית"

 

כנס אשר התקיים באוניברסיטת בר-אילן בפברואר 2009. המושבים בכנס עסקו בנושאים: ספרות ומגדר; מגדר, דת והלכה; מגדר ורב-תרבותיות; ייצוג המגדר בשיח הישראלי; האישה בספרות; המגדר בפוליטיקה ובכלכלה; אימהות ומשפחה; הנרטיב והשיח המגדרי בעיתונות; מיתוס המגדר במקורות היהודיים; מי יגן על האישה?; קול האישה מול ה"מאצ'ו קלאב" בישראל; המגדר בקולנוע ובתיאטרון; שירה ומגדר; גברים, נשים ושיח ציבורי;

 

על הקונפליקטים של הבת המוכשרת: מבט פסיכולוגי-ספרותי-היסטורי סיכום הרצאה שניתנה במרכז רון ורדי לילדים מחוננים, ביה"ס חביב, ראשון לציון מתוך אתר 'מרכז רון'

 

כך נשים לומדות להשתיק את הפרעת הקשב (ADHD) שלהן מתוך אתר עמותת 'מיטב'

 

גילי פליסקין, בת 32, החלה לחקור את חוויית האוננות של נשים, במסגרת עבודת הגמר שלה לתואר שני, בחוג ללימודי מגדר באוניברסיטת בר אילן. אחרי סיום לימודיה, היא המשיכה את הפרויקט, ובמשך חמש שנים ראיינה עשרות נשים, בנות 22-92, שחלקו אתה בגילוי לב את סיפורי האוננות האישיים שלהן.

 

סקירת ספרות תיאורטית נרחבת בנושאי מיניות ומגדר בקבוצה אנליטית. מתוך אתר 'מכון ישראלי לאנליזה קבוצתית'

 

התנהגותם של 560 אלף ילדים בריטים בגילאי שלוש עד חמש נבדקה בתחומים שונים, והממצאים גילו שהבנות מובילות בכל התחומים. הפער הגדול ביותר, 16 אחוזים, נמדד בסעיף "התפתחות יצירתית". הבנות מובילות בהתפתחות רגשית, בכתיבה, קריאה ובכישורים מתמטיים מתוך אתר YNET

 

בעשורים האחרונים אנו עדים לשני זרמים שמתקיימים בספרות הארגונית. האחד הוא העיסוק ברעיונות של שליטה בארגונים, השני עניינו ההכרה הגוברת בממדים המגדריים של החיים הארגוניים. מאמר זה הוא חלק ממחקר המפגיש את שני הזרמים הללו, מתוך מטרה להביא לידי ביטוי אתהתופעות הארגוניות הייחודיות שמייצרים יחסי הגומלין ביניהם. מפגש זה מתקיים תוך שילוב של שתי דיסציפלינות מחקר: לימודי הארגון והאנתרופולוגיה, והוא מדגיש את האופן שבו תהליכי שליטה ופיקוח ארגוניים הם מגדריים במהותם, היינו - משקפים ומשעתקים את יחסי הכוח בין המינים בארגון בפרט, ובחברה בכלל. מתוך גליון 13 של כתב העת "אנליזה ארגונית"

 

טולקין יצר בספרו "ההוביט" עולם נטול נשים כמעט לחלוטין. קיימים בטקסט כחמישה אזכורים לנשים וגם הן אינן בין החיים. הבולטת ביניהן היא אימו של בילבו בגינס, ההוביט, היחידה המוזכרת בשמה והשאר מוזכרות במינן בלבד. הרצאה שניתנה בכנס פנטסיה ומציאות: ייצוגים של עבר הווה ועתיד אשר התקיים באוניברסיטת חיפה, מרץ 2008. מצגת נלווית: http://lib.haifa.ac.il/...entation.pdf

 

הטיפול הפמיניסטי, כגישה בפסיכותרפיה, התפתח במהלך שנות ה- 70’ כתגובה של נשות מקצוע ומטופלות לטיפול המסורתי שלדעתן לא שיקף דיו את החוויה הנשית והמעיט בצורכיהן הייחודיים, הפסיכולוגיים והרגשיים, של הנשים עצמן . הטיפול הפמיניסטי אינה עוד אסכולה טיפולית נוספת – כמו האסכולה הפסיכואנליטית, קוגניטיבית או התנהגותית אלא גישה המשתלבת בכל שיטה טיפולית. אין לו עמדה תיאורטית אחת או מערכת אחת של טכניקות טיפוליות. ממאמר זה מציג סוג טיפול זה ואת העקרונות העומדים בבסיסו. מתוך האתר של "מרכז ייעוץ לאשה"

 

מעשה הבגידה הרומנטית נתפס על ידי מרבית הנשים והגברים כאקט פוגעני המערער באחת את האמון השברירי הנבנה ברוב עמל במהלך הנישואים. גם אם נגלה הבדלים מיגדריים בין תגובת הנשים לבגידה לבין תגובת הגברים (עליהם נעמוד במאמר) הרוב הגדול של נשים וגברים יגיב למעשה הבגידה בתחושת זעזוע עמוק, כאקט המפר באופן אלים את שגרת חייהם. המאמר בוחן את ההיבטים המיגדריים של הבגידה ומציע תוכנית טיפול "בשלבים".