מקורות

הטיפול נועד לתקן את המעוות ולמנות את החסרון, יותר מאשר להסיר את העיוות ולחשוף את המודחק. דוד קיטרון קובע כי יכולתנו לרפא את נפש האדם, כפסיכותרפיסטים, אינה מדידה. מאמר זה מבוסס על מאמרו של דוד קיטרון בשם "נפש האדם אינה ניתנת למדידה" מתוך גיליון מספר 34 של המגזין "ארץ אחרת"

 

PSYCHOLOGY WIKI - הוא אתר שנפתח בינואר 2006 כסניף של הויקיפדיה. הוא מהווה מקור מידע חפשי גדול וגדל בפסיכולוגיה של מאמרים, קהילות ודיונים אשר ציבור אנשי המקצוע תורם לו. מטרת האתר, כפי שמנהליו מציגים זאת, הוא לספק מידע, תיאוריה ופרקטיקה בכל תחומי הפסיכולוגיה. האתר מתפתח תוך כדי תרומה של המשתמשים בו.

 

שאלון במסגרת עבודת דוקטורט העוסקת ביחסי הגומלין שבין הפסיכולוגיה (והפסיכותרפיה בפרט) והפוליטיקה (במובנה הרחב, הכרוך ביחסי כוח בין יחידים או קבוצות). אני תקווה כי גם את/ה תמצא/י בו די ערך כדי להקדיש זמן מה למילוי ולמשלוח חוזר שלו. השאלון מיועד לפסיכולוגים בלבד

 

המאמר סוקר בקצרה כמה מעקרונות שיטת ד"ר שטרן, שיטה לטיפול לא מילולי. הטיפול על פי שיטה זו עושה שימוש בסמלים מתווכים מן העולם התפיסתי (perception) לטיפול בעולמו הדינאמי של הילד דרך ביטויו. המאמר נכתב ע"י רחל שמיר ועירית בן-עזר, פסיכולוגיות קליניות מומחיות המטפלות בשיטה זו.

 

שרשור פורה המערב ידע נרחב, הומור סרקסטי וביקורת מציאות תקינה, אחד מהמשחקים היומיים בפורום סטודנטים לקראת תואר שני באתר פסיכולוגיה עברית ברשת.

 

במאמר סוקר המחבר את עלייתה ושקיעתה של הפסיכותרפיה אקסיסטנציאלית במהלך המאה ה-20 ועד ימינו. המחבר טוען שהרלבנטיות והחיוניות של הפסיכותרפיה האקסיסטנציאלית אינן נובעות מהפילוסופיה האקסיסטנציאליסטית שירדה מהפופולריות שלה כיום, אלא מתפיסת האדם ההוליסטית שהיא מציגה. על פי התפיסה ההוליסטית –אקסיסטנציאלית, שחלקים מעקרונות היסוד שלה מוטמעים ברב שיטות הפסיכותרפיה, יונק האדם משורשיו בביולוגיה, מקבל את עיצובו הנפשי מהחברה והתרבות, מגבש את יחודו מהכוחות הסמויים המניעים את העצמי, ושואף ללא הרף לחרוג מעבר לתחומי העצמי. המחבר מציע במאמר רביזיה עדכנית לפסיכותרפיה האקסיסטנציאלית ומציע לקורא לעיין בהשלכות הצעתו לפסיכופתולוגיה, היישומים שלה לפסיכותרפיה וההשלכות האפשריות לחקירה מדעית של הפסיכותרפיה.

 

מלווה במפות -נושאיות לאחר הרשמה

 

במאמר זה אציג את דמותו של השאמאן, המרפא, "הרופא אליל". אציג את דמותו כדמות מעוררת מחלוקת פרשנית- כיצד יש להבין את התופעה ולאור איזה מדדים ניתן לפרש אותה. האם המדדים הפסיכולוגיים המערביים, או שמא דווקא המדדים הפנים תרבותיים. בכל אחד מהם תתגלה דמות שונה- לאור הראשונים, השאמאן יתגלה כחולה, ולאור האחרונים, הוא יתגלה כרופא.

 

בשונה מהתפיסות הרגילות של צדק מעניש, צדק מאחה שואף להתמודד עם עוולות ומעשים שליליים ע"י גינוי המעשה, וחיפוש הדרך לשוב ולחבק את העושה. בגישה זו, העומדת בניגוד לתפיסה המשפטית הנהוגה בעולם המערבי, הנזק מוגדר לא במונחים של עבירה על חוק אלא במונחים של פגיעה באדם אחר ו/או בחברה. במרכז התהליך עומד הנפגע עצמו, המגדיר את הפגיעה בו במונחיו שלו, והמשפיע ישירות על התגובה החברתית למעשה. המאמר הנוכחי סוקר את התיאוריות המרכזיות בבסיס הגישה, ואת יישומיו העיקריים. לאור העניין הגובר בארץ בתוכניות מסג זה, ולאחר הכנס הבינלאומי שהתקיים במרץ 2006 באוניברסיטת בר אילן, מאמר זה מספק מספר תשובות ראשוניות למתעניינים חדשים.

 

המאמר מתאר מודל קונצפטואלי ופסיכותרפויטי חדש לחולים במחלה גופנית ולאנשים עם נכות הנקראת: מחלה - אי-מחלה. המודל בנוי על ארבעה מושגים תיאורטיים מרכזיים לעבודה הפסיכותרפויטית בחולים במחלה גופנית ואנשים עם נכות: שניות (Duality), ניגודיות (contrast), קומפלימנטריות (complementarity), אחדות (Unity). מוצגת סקירת מושגים אלו בגישות תיאורטיות שונות ויישומם בעבודה הקלינית בפסיכותרפיה בחולים במחלה גופנית ובאנשים עם נכות כהצעת מודל טיפולי חדש באוכלוסיית מטופלים זו.

 

הספר בוחן את גילומו של השיגעון בספרות העברית החדשה בראי השקפות היסטוריות ומודרניות. הדוגמאות הרבות של התייחסות לשיגעון ממוינות באופן שיטתי וברור, לפי מודלים שונים של סיווג, תיאור, הסבר, טיפול והתייחסות ערכית בתחומי הדת, הרפואה, הפסיכיאטריה, הפסיכואנליזה, והפסיכולוגיה האקזיסטנציאליסטית.

 

סיכום של משתתף ביום העיון של מכון ברקאי וישי שליף בהשתתפות מייקל וויט, מייסד הזרם הנרטיבי, יום העיון "מפות לשיחות נרטיביות" נערך בת"א ב25 לספטמבר 2005, סוכם על ידי יגאל עמנואל.