מקורות

זה קורה בלא מעט סרטי מדע בדיוני: בספינת חלל, המשייטת במרחק עשרות שנות אור מכדור הארץ, מתערער לפתע מצבו הנפשי של אחד האסטרונאוטים. במקרה הטוב, הוא מתקשה לתפקד ולתפעל את ספינת החלל; במקרה הפחות טוב, הוא מנסה לרצוח את אנשי הצוות. עד היום, מצבים מסוג זה העסיקו בעיקר סופרים ובמאי קולנוע. אולם עתה, לקראת המשימות ארוכות הטווח שמתכננת נאס"א, החלה סוכנות החלל לגבש צוותי פסיכולוגים, העוסקים בניסיון לחזות בעיות נפשיות, שעלולות לצוץ בחלל. אחת מהדרכים המוצעות היא תוכנת מחשב, שתתפקד כפסיכולוג ותאפשר לאנשי הצוות "לשוחח" עמה על מצבם הנפשי. כתבה בקפטן אינטרנט

 

בחברה המודרנית, תפקידם של אנשי בריאות הנפש לטפל בתחושות מצוקה של האדם המביע אותן בצורות שונות ומצוקות הקשורות לאינטרנט בכלל זה, אולם ייחוס הגורם הישיר למצוקה לטכנולוגיות האינטרנט אין לו בינתיים על מה להסתמך. ל"התמכרות לאינטרנט" לא הוגדרו עדיין קריטריונים קליניים או סממנים פתולוגיים; היא איננה נחשבת כהפרעה נפשית ואיננה מוכרת כמחלה על ידי המערכת הרפואית. נשאלת השאלה: כיצד מובנה מוצג דימוי ההתמכרות? אילו כוחות חברתיים פועלים לעיצובו ולטיפוחו?

 

בלוג זה בא לעולם במטרה להגיב למסרים פרו אנורקטיים ברשת, לחשוף את האשליות והמניפולציות של הפרעת אכילה ולהוות כתובת ראשונית למי שמעוניינת לקבל סיוע בהתמודדות עם הבעיה. הבלוג הוקם על ידי לירן רוגב - פסיכולוג, מתמחה בטיפול בהפרעות אכילה במסגרת עמותת "שחף", במטרה לפגוש את המתמודדות עם הפרעות אכילה בכלל ותופעת פרו-אנה בפרט בשפה ובמרחב הבטוח והמוכר להן ולשמש ככלי טיפולי ראשוני עבורן.

 

מאמר זה הוצג כהרצאה בפני חברי האגודה לטיפול משפחתי ביום העיון השנתי "משפחה וזוגיות בעידן האינטרנט", שהוקדש להשפעת הרשת על המשפחה. המאמר סוקר את השימושים שעושות אמהות ברשת, ואת השפעת האינטרנט על אמהות ועל היחסים בין אמהות ואנשי המקצוע המסייעים לאמהות כיום

 

הרצאה במסגרת יום עיון על התמכרות לרשת שנערך במכללת בית ברל: תופעת החשיפה העצמית ברשת היא תופעה מוכרת ושכיחה בקרב ציבור הגולשים "הכבדים" בכלל, ובני הנוער בפרט. חשיפה עצמית זו יכולה לשרת תהליכי צמיחה נפשית אצל מתבגרים, המצויים בתקופה בה זולתיהעצמי הראשונים שלהם מפנים מקומם לחדשים, ולעיתים גם אינם זמינים. במקרים כאלה, החשיפה העצמית ברשת יכולה לספק באופן זמני חומרי יסוד החסרים לעצמי- בעיקר באמצעות המירורינג. במקרים אחרים, החשיפה העצמית היתרה, מבטאת התמכרות לרשת על חשבון השקעה ביחסים לא וירטואלים בהם תתקיים מחוייבות הדדית שתאפשר ביטחון אמיתי, וכרוכה בויתור מאולץ על הצורך בפרטיות ועל רגש הבושה, כרגש המאותת סכנה של היחשפות בפני זרים. אנשי החינוך העוסקים בטיפול בנוער, מוזמנים להכיר את סימני האזהרה של תופעה זו ואת דרכי הטיפול האפשריות בה.

 

פורום זה נפתח כבמת דיונים וירטואלית אודות התכנים שהוצגו ביום העיון "היבטים של תוקפנות ברשת". משתתפי הפורום מוזמנים להעלות מחשבות, רעיונות ותגובות להרצאות ולדברים שחברי הפורום האחרים כתבו.

 

סיפורו של רווק המחפש זוגיות בעידן המודרני. מאמר של יעל דורון מתוך ערוץ יחסים של Ynet

 

מודל שמנבא לאילו משתמשי אינטרנט הרומן הוירטואלי יכול לקסום ודן בהשלכות קליניות של הממצאים על הטיפול בתופעה בהקשר הזוגי והפרטני. המאמר מתבסס על עבודת התזה שנעשתה בהנחיית ד"ר יאיר עמיחי-המבורגר באוניברסיטת בר אילן ועל מאמר שהתפרסם באפריל 2005 בכתב העת Journal of Computer Mediated Communication .

 

הדף האישי של פרופ' עזי ברק, אוניברסיטת חיפה. כולל בין היתר רשימה ארוכה של פרסומים מהעשור האחרון, את רובם ניתן להוריד בפורמט PDF. רבים מהפרסומים עוסקים בחקר האינטרנט וקהילות וירטואליות.

 

השפעתו של האינטרנט על חיי היום-יום שלנו הולכת וגוברת. המחבר טוען כי אישיותו של המשתמש ברשת, אינה נלקחת בחשבון על ידי מעצבי האינטרנט, הקובעים את ההתפתחות העתידית של הרשת. המעצבים שמים דגש כמעט מוחלט על הקידום הטכנולוגי, על חשבון צרכיו היותר משמעותיים של המשתמש.

 

פוסט מאת פרופ' עזי ברק "ביומן רשת" של Ynet במה מותר האדם מן המכונה.

 

פורום המפגיש בין חברי האגודה הישראלית להיפנוזה ובין קהל הגולשים ומהווה מקום מפגש ודיון משותפים. ניתן להעלות שאלות בתחומי יישומה של ההיפנוזה הקלינית והמחקרית (בתחומי הרפואה, הפסיכולוגיה, רפואת השיניים וכו') - וחברי האגודה ישמחו להגיב. קהל הגולשים מוזמן לפקוד גם את האתר האגודה.