מקורות

סקרנות מבטיחה מעורבות ופעילות. ילד סקרן הוא ילד השואל שאלות, יוזם חקירה ופועל על סביבתו. בפרק זה נראה שהפעילות היא אם הלמידה. הידע נבנה על ידי הילד תוך כדי פעולתו. מה משפיע על מידת הסקרנות של הילד? כיצד נארגן סביבה חינוכית המעודדת סקרנות? נוכל לענות על שאלות אלו אם נבין כיצד פועלת ההכרה.

 

במאמר זה מועלית השערה, כי גם אם רוב ההורים הישראלים כמהים לספק את המיטב לילדיהם, ייתכן כי "התפוקות" הממשיות שונות מכמיהה בסיסית זו. מוצעת גם ההשערה כי מסגרות חינוכיות אינן מתייחסות בצורה מספקת לשוני הרב שבין ילדים, ומתעלמות מהצרכים הרגשיים של לא מעט מהם. אף על פי שרוב ההורים הישראליים כמהים בוודאי לספק את המיטב לילדיהם, התוצאה הממשית שונה במידת מה. נראה כי לחצים בטחוניים, כלכליים וחברתיים משחקים כאן תפקיד מרכזי, ואינם מותירים די זמן, אנרגיה ומוטיבציה הנחוצים לבדיקה יסודית יותר של רמת השירותים שילדיהם מקבלים. באופן פרדוכסלי נראה כי יש פיחות בזמינות הרגשית ובנגישות הרגשית לעומת הכמיהה המוצהרת. התוצאה מכך עשויה להתבטא ברגשות אמביוולנטים של הורים. מתפרסם באתר הגיל הרך

 

"תארו לעצמכם, שכל נקישה קלה אצל השכנים, כל רשרוש מפתחות ברחוב, אתם שומעים בעוצמה גבוהה... תארו לעצמכם שאין לכם עור וכל משב רוח נוגע בבשר החשוף... אם הצלחתם, אתם מתחילים להבין מהי רגישות יתר." מאמר מאת מיכל בן טובים, מרפאה בעיסוק. התפרסם באתר הגיל הרך

 

מאמר מאת ד"ר קלודי טל המוקדש להתעמקות בנושא שלכאורה מיותר שנכתוב עליו משום שהוא מוכר לכולנו: נושא ההרגלים והקנייתם. התפרסם באתר הגיל הרך.

 

הרצאה הסיום מיום העיון לפסיכולוגים חינוכיים: "גן הילדים, המשפחה, הפסיכולוג ומה שביניהם", שאורגן ע"י פורום הגיל הרך בשפ"י, והתקיים באוניברסיטת חיפה ב-16.11.03. ההרצאה עסקה בחשיבה הדיאדית בטיפול ובהתערבויות בגיל הרך.

 

סקירה של המאמר Child Abuse and Neglect and the Brain - A Review שכתבה פסיכיאטרית ילדים ונוער דר' דניה גלזר, מהמחלקה ל Psychological Medicine בביה"ח הגדול לילדים Great Ormond Street Hospital for Children בלונדון. הסקירה עוסקת בהשפעות של child abuse and neglect על התפתחות מוחם של ילדים. הסקירה עוסקת בהשפעה של אספקטים כרוניים ולא מכוונים של הסביבה בה גדלים הילדים ולא במקרים שילד קיבל מכה על הראש ונגרם לו לנזק מוחי.

 

המאמר מציג חשיבה פסיכואנליטית למול מחקר עכשווי בילדות לקראת הבנה של מגוון המשמעויות של המונח ייצוגים מנטליים. המאמר מציע הגדרה של ייצוגים מנטליים כ- "מבנים בלתי מודעים המארגנים אינטראקציות", שתכלול אינטגרציה של גישות שונות בנושא, ומשלב גישות פסיכואנליטיות מסורתיות של ייצוג יחד עם תיקונים שהוצעו בעקבות הרחבות של התיאוריה בפסיכואנליזה ובמחקר על התפתחות. במאמר נידונים ההבדלים בין התאוריות בנושאים: הבחנה בין האני לאחר, self- object differentiation , הצמד ילד-מטפל כפוקוס של האנליזה והפוטנציאל של השנה הראשונה להופעת מבנים המאפשרים לילד לפתח ציפיות בין אישיות. מוצגת גם ההשפעה של תיאורית פיאז'ה על ייצוגים בכל גישה. מתוך : Lawrence Zelmick & Ester S. Buchholz. The concept of mental representations in light of recent infant research Psychoanalytic Psychology 1990, 7(1), 29-58. מתפרסם באתר הנפלא - הגיל הרך, לאנשי המקצוע בגיל הרך, בעריכתן המסורה של ליזי דוידי וד"ר עדה בקר: http://www.gilrach.co.il

 

בטיפול בילדים משתמש הפסיכולוג בשיטת טיפול הנעזרת באמצעים בלתי-מודעים ובמשחק. המשחק הוא שפת הילד. זהו המרחב בו הילד מבטא את עצמו ובו הוא מרגיש בטוח וחופשי יותר. המשחק הדמיוני הוא עבור הילד המרחב היחיד אשר נתון לשליטתו ובו הוא הקובע את החוקים ומשתמש בצעצועים כדי לבטא את עולמו. בגיל הרך המשחק החופשי מהווה מעין מגרש משחקים בו הילד מתאמן לקראת מגרש החיים האמיתי. במסגרת המשחק מבטא הילד את רחשי ליבו, את כאביו ואת משאלותיו ומנסה למצוא דרכים להתמודד עם קשייו. המאמר מתפרסם באתר טריאסט-שריג

 

מאמר מאת ד"ר אסתר כהן המופיע באתר הגיל הרך לאחר שהתפרסם ב"הד הגן", אוגוסט 1987. במאמר מפורטים קשיי הילד והגננת בהסתגלות לגן חדש בתחילת השנה ומובאות דוגמאות להתמודדות ולהקלה על הקושי. עוד בנושא זה: קלודי טל כותבת על "להתחיל ברגל ימין במעון, בגן ובמשפחתון": http://www.gilrach.co.i...e.asp?id=281 ורונית הראל מראיינת את ד"ר עדה בקר על הסתגלות ילדים למסגרת החינוכית: http://www.gilrach.co.i...le.asp?id=54

 

תרגום מאמרו של פרופ' ל.פ. האריס על הדרך בה תינוקות מבינים רגשות ומבטאים רגשות, מתפרסם באתר הגיל הרך. כיצד לומדים ילדים להבין שאדם אחר הוא שמח או עצוב, כועס או חושש? הבנה של רגשותיהם של אחרים הוא דבר מה שאנו מצפים לו אצל כל בן אנוש נורמלי, אולם המקורות של הבנה זו אינם מובנים מאליהם. הם חלק מיכולת כללית יותר להפיק משמעות מהמחשבות, הרצונות והאמונות של אנשים אחרים.

 

מאמר מתורגם הבנוי בצורת דוגמאות מחיי היום יום של הילד, ניתוח הדוגמאות והוספת נקודות למחשבה במטרה לנצל מגעים יום יומיים אלו על מנת לאפשר התפתחות היכולת לחוות ולווסת רגשות, ליצור קשר בטוח, לחקור וללמוד, בהקשר המשפחתי, הקהילתי, והתרבותי - של הילד מתוך ZERO TO THREE במדור TIP OF THE WEEK, מתפרסם באתר הגיל הרך. תרגמה: רחל מן, מוסמך בגיל הרך מתוכנית שוורץ. מרכזת את נושא פיתוח והכשרת כוח-אדם במרכז לגיל הרך שבקרית גת

 

תרגום והערות: דורית להב, מתפרסם באתר הגיל הרך. נראה שמעולם לא כתבו בצורה יפה ונכונה כל כך על הילד, על אמיתותיו ועל מאווייו. בספר זה, מתמודדת פרנסואז דולטו עם האופן שבו מוצג הילד בהסטוריה, עם מקומו בחברה, ועם האופן שבו הוא מתקבל כאשר הוא נולד ועם המסגרות שבהן הוא מתחנך. פארנסואז דולטו, באמצעות עברה ונסיונה כפסיכואנליטיקאית של ילדים ואם מגיבה בדרכה בהציגה אמיתות שלפעמים קשה לשמען. היא מגנה עד הסוף על טובת הילדים נגד חינוך מעוות, נגד האמונה בנורמה אחידה, נגד צייתנות לאופנות התקופה ונגד הכפיה של המודל ההורי. כל התשובות וכל הפתרונות מונחים על ידי רעיון אחד: על ידי מתן כבוד לילד מכבדים את היצור האנושי.