מקורות

על רקע השימוש הגובר והולך ביישומי מחשב שונים לצורך פסיכותרפיה בעידן האינטרנט, מעניין להיזכר בניסיון נועז הרבה יותר להשתמש בתוכנת הצ'אט הרובוטית ELIZA, שפותחה באמצע שנות ה-60 של המאה הקודמת, המדמה לא פחות מאשר טיפול רוג'ריאני בלתי מכוון, שאמור במקורו לספק למטופל חוויה מתקנת ליחס הורי שיפוטי. אולי ELIZA אינה מספקת בדיוק חוויה מתקנת, אך היא ללא ספק מתייחסת לדברי המשתמש בצורה הרבה פחות אוטומאטית מנציגי שירות שצריכים "לדקלם" משפטים חסרי כל קשר לדברי הלקוח וסתם שיחות חולין בין מכרים, ידידים ואפילו חברים קרובים המחליפים ביניהם משפטים קבועים מראש. בניגוד ל-ELIZA, בשעת צרה, מרבים רבים מחברינו (ולפעמים אף מטפלינו) לתת עצות מעשיות מהירות כדי לקבל "פטור" מהקשבה אמיתית. מרתק לחשוב שמאז פיתוח התוכנה אנשים הפכו הרבה יותר אוטומאטיים מהרובוט ELIZA שלפחות תוכנת לעבד את דברי המשתמש. לא מפתיע, אפוא, שהמשתמשים הראשונים בתוכנה חשבו שהיא אנושית, או לפחות ניחנה בבינה מלאכותית, בעוד ג'וזף וייסנבאום שפיתח אותה התכוון דווקא להמחיש באמצעותה את השטחיות המאפיינת את התקשורת בין האדם למכונה.

 

גישת הRDI פותחה ע"י ד"ר סטיבן גוטשטיין, והיא מבוססת על המחקר הפסיכולוגי-התפתחותי העדכני האמריקאי. הגישה רואה בלב הלקות את הקושי בעיבוד מידע מורכב ולכן בהתמודדות עם שינויים, חידושים ואתגרים חדשים, בגלל ההימנעות מחשיבה מורכבת והעדפת התבניות וההרגלים המוכרים. הגישה מיושמת ע"י ליווי והנחיה צמודים של מנחה מוסמך בגישה, והיא מלמדת את ההורים כיצד להשתמש בהזדמנויות היום-יומיות כדי לעבוד עם ילדם כדי לפתח חשיבה גמישה, יוזמה, שיתוף וכמובן - תפקוד טוב יותר. הגישה מובנית ויש בה שלבי התפתחות ברורים. תפקידו של המנחה הוא לעזור להורים לפתח פעילויות מותאמות לרמת הקושי של הילד ולהרגילו לשינויים כך שיתקבלו כמעוררי סקרנות ולא מאיימים.

 

מאגר בין חברים מיועד להורים, אנשי חינוך ומטפלים העובדים עם ילדים ובני נוער על הרצף האוטיסטי. המאגר כולל פעילויות שמטרתן לסייע בפיתוח כישורים חברתיים ותקשורתיים. פריטי המאגר כוללים טקסטים המתארים מגוון של מצבים חברתיים בתוספת הצעות לשיחה ולפעילות בעקבות כל טקסט. כל פריט במאגר קיים בשתי צורות: בטקסטים מאוירים (עם ניקוד או בלעדיו) ובטקסטים בסמלים. הפריטים להדפסה והעבודה עם התלמידים נעשית באמצעות הטקסט המודפס.

 

אמב"י - ארגון מגמגמים בישראל (ע"ר) הוא עמותה רשומה ללא מטרות רווח שמטרת לקדם את עניין האנשים המגמגמים ומשפחותיהם בישראל.

 

החוג להפרעות בתקשורת באוניברסיטת תל אביב נוסד בשנת 1967. הלימודים בחוג מכשירים קלינאים לאבחן ולטפל בהפרעות שפה, דיבור ושמיעה וכן מכשירים חוקרים מיומנים בתחומים אלה.

 

האתר של לימור וחני מציג מידע אודות ריפוי בעיסוק וקלינאות תקשורת

 

עמותת אפי – אספרגר ישראל, שהוקמה במרץ 2001 ביוזמת הורים לילדים עם אספרגר, היא עמותה לעזרה עצמית הפועלת כמרכז מידע, תמיכה וסנגור למען ילדים ובוגרים עם התסמונת ומשפחותיהם. תסמונת אספרגר היא מגבלה נוירולוגית-התפתחותית המתבטאת בקשיי תקשורת. לאנשים עם התסמונת אינטליגנציה תקינה ויכולות מילוליות טובות, אולם הם מתקשים ביצירת קשר חברתי ויחסים הדדיים, בהבנת רגשותיו וכוונותיו של הזולת ובהסתגלות לשינויים ומצבים חדשים, קשיים הגורמים לפער משמעותי בין יכולותיהם לתפקודם.

 

התכנים כוללים מאמרים: ליקוי שפה מהו - הגדרת לקות שפה ותיאור תת-סוגים של הלקות. קשר בין לקות שפה ולקות למידה - תיאור מקרה: כיצד משפיעים ליקויים בשפה הדבורה על כישורי השפה הכתובה. מליקויי שפה בגן לליקויי למידה בבי"ס - מתוארים 4 סוגים של לקות שפה בגיל הגן וכיצד הם משפיעים על רכישת מיומנויות אקדמיות ליקויי היגוי בגילאי הגן - תיאור התפתחות יכולת ההיגוי על ידי הילד ותיאור סוגים שונים של ליקויי היגוי וכן קישורים בנושא ומטלות הקורס

 

סיכומי הרצאות בנושא גדילה והתפתחות בביה"ס לרפואה, סיכם: בעז קלוש. נושאי ההרצאות: 2. התפתחות CNS 3. גדילה ועקומות גדילה 4. התפתחות מוטורית 5. התפתחות קוגניטיבית 6. התפתחות שפה, דיבור ותקשורת 7. התפתחות ראייה ושמיעה 8. מוכות והזנחה בילדים 9. הזדקנות (Aging) 10. שיתוק מוחין (Cerebral Palsy) 11. Attention Deficit (Hyperactivity) Disorder 12. התפתחות המערכת החיסונית 13. שינויים גופניים בהתבגרות המינית 14. תסמונת דאון 15. התפתחות פסיכו-סקסואלית 16. מבנה האישיות 17. תאוריות התפתחותיות 18. הילד ובית-הספר 19. הילד החולה 20. אוטיזם 21. גיל ההתבגרות 22. התפתחות המיניות 23. בחירת מקצוע 24. השירות הצבאי 25. היריון, לידה והורות 26. גיל העמידה (Middle Age) 27. זקנה 28. תגובות נפשיות למחלה

 

המרכז מתמחה באבחון וטיפול בילדים עם הפרעה התפתחותית נרחבת - ASD-Autistic Spectrum Disorder מגיל שנה וחצי ועד הכניסה לבית הספר. המרכז פיתח מודל עבודה יחודי בארץ שעקרונותיו מושתתים על עבודה התפתחותית אינטגרטיבית עם הילדים, שותפות ההורים בטיפול, עבודה של צוות רב מקצועי והתערבות מוקדמת ואינטנסיבית ככל האפשר. באתר הסבר על המרכז, מידע על אוטיזם, קישורים ופורום.

 

A typical Maternal Behavior Instrument for Assessment and Classification. Manual for Coding Disrupted Affective Communication. תרגום של לאה שמעוני ממאמר של: אליזה ט. ברונפמן, אליזבט פרסונס, קרלן ליונס-רות' מבית הספר לרפואה, Harvard ארה"ב, (2000). כלי חשוב זה, שפותח בעקבות תצפיות רבות על אינטראקציות בין אמהות לפעוטות, כולל את הפריטים מתוך כלי הקידוד של מיין & הסה (1992), הקרוי "התנהגות מפחידה, נפחדת, מנותקת, או בלתי מאורגנת מצד ההורה: שיטת קידוד לאינטראקציות הורה-פעוט," כמו גם פריטים מכלי קידוד אחרים המעריכים התנהגויות טיפוליות בלתי אופייניות. פריטים אחדים מתוך מדריך זה אומצו מן הקידוד שפותח על-ידי ד"ר אליזבט פרסונס, (1992) וכן חלק מפיתוח של ד"ר אליזה ברונפמן (1993). המאמר מופיע באתר הגיל הרך

 

באתר האגודה מידע על פעילות האגודה, על התסמונת, מרכזי אבחון, על השילוב הלימודי ועקרונות העבודה לשילוב במשפחה, בקהילה ובמסגרות החינוכיות. הנחיות לסיוע והקלות, העלונים הנפלאים של העמותה ובהם מידע רב ומגוון וכן פורומים שונים.