מקורות

מוכוונות (conscientiousness) היא תכונת אישיות מרכזית, הנחשבת אחד הנבאים המשמעותיים בהצלחה בעבודה ומשמש כלי מיון עיקרי במכונים למיון עובדים וייעוץ תעסוקתי. היא כוללת דבקות במטרה, התמדה, יכולת לעסוק בפרטי פרטים ויכולת תכנון ודחיית סיפוקים. ואולם, בגרסתה הקיצונית היא עלולה להתפתח לכדי הפרעת אישיות כפייתית, שאחד ממאפייניה וורקוהוליזם, תופעה שכיחה בעיקר בתחום ההי-טק. עליה ועל עיקרי הטיפול בה עפ"י הגישות המרכזיות בפסיכותרפיה במאמר שלפנינו.

 

ריאיון קצר עם פרופ' גידי רובינשטיין באתר אסקימו.

 

לעיתים קרובות כשאנו מברכים אדם לקראת השנה החדשה, אנו מדברים על "התחלות חדשות". זה הזמן להיזכר במודל של פוצ'סקה ודיקלמנט על שלבי השינוי, ובמיוחד לעמוד על האמביוולנציה כלפי השינוי ועל הרווחים המשניים מהמצב הקיים העומדים לעתים קרובות מאחורי הרצון החד-משמעי המוצהר לשינוי. מאמר מאת פרופ' גידי רובינשטיין http://www.giditherapy.co.il לקראת השנה החדשה באתר דוקטורס.

 

מאמר חדש באתר הבית של ד"ר גידי רובינשטיין http://www.giditherapy.co.il הבוחן את הרצף בין מופנמות למחוצנות לאור דוגמאות מהפרק הראשון בעונה הנוכחית של תכנית הריאליטי "היפה והחנון". במרכז המאמר - מה בין הפרעת אישיות סכיזואידית לחרדה חברתית? עד כמה ניתן להפוך פרטים מופנמים למוחצנים יותר ועד כמה יש לעודדם לקבלם את מופנמותם? מוחצנות כמקדם ביטחון לרווחה נפשית סובייקטיבית ומופנמות כגורם סיכון לפסיכופתולוגיה.

 

כתבה על סגירת המרכז לבריאות הנפש בבית החולים וולפסון מתוך האתר NRG

 

" ובתוך כל הבלגן הזה, האידיאולוגיה, ריבוי הדעות והיציאה לרחובות, החליטו גם המתמחים בפסיכולוגיה להשמיע את קולם. ויש להם מה להגיד. אז נכון, אולי זה עוד נראה רחוק, אבל למען האמת, סביר שמי שלומד היום לתואר ראשון בפסיכולוגיה יושפע מהשלכות המאבק הזה לא פחות ממי שכבר נמצא היום במהלך התמחות..."

 

גברים נוטים להתמודד עם הדיכאון שונה מאשר הנשים. במקום לסגת מן העולם, גברים עשויים לפעול בפזיזות או לפתח עניין כפייתי בעבודה או בתחביב חדש. במקום לבכות, גברים יכולים לפנות להתנהגות אלימה. במקום להתייאש, גברים נוטים לפנות להתנהגויות מסוכנות – כמו התמכרויות, הימורים, אלימות או התנהגויות אימפולסיביות אחרות. מחקרים עדכניים, נתונים חדשים ומאפיינים של ה"דיכאון הגברי" / מאת אייל שדה

 

בחינות גמר למתמחים בפסיכולוגיה קלינית מתקיימות בארץ פעמיים בשנה, באביב ובסתיו, בוועדות בחינה שעובדות בהתנדבות, בהסכמים עם משרד הבריאות. מדוע נפתחה "שביתה איטלקית", במטרה לעכב את בחינות הגמר למתמחים בפסיכולוגיה קלינית?

 

"אנו, הפסיכולוגים הקליניים החתומים מטה, מודאגים מאוד מההתפתחויות האחרונות במקצוע, מהחרפת הקרע הפנימי, ומהיעדר הידברות בין העמדות השונות בתוכנו. ההקצנה שאנו עדים לה בחודשים האחרונים הרסנית לעתיד המקצוע..."

 

תארו לעצמכם שאתם פותחים את עמוד הפייסבוק שלכם ורואים תמונות של כלב שחוט ומתחתן הכיתוב: "אתה דפוק! אנחנו שונאים אותך! הלוואי שתמות!". אחרי שהפנים שלכם מאדימים מבושה ומהלם, אתם רואים שאת הסטטוס הזה שלחו לכם לא אחרים מהחברים הכי טובים שלכם. עכשיו אתם צריכים להתלבש ולהתארגן ללכת לבית הספר. מאת אייל שדה

 

רשימה על תהליכי תיקון טבעיים, הקורים בנפש, בגוף וביחסים בין-אישיים. הרשימה מסתמכת על חזרתו של רעיון התיקון בתיאוריות שונות, כמו אצל סטרן, במדיטציה, או אצל גוטמן, החוקר מ"מעבדת הנישואים". ברשימה מתוארים גורמים המעודדים תהליכי תיקון.

 

ראשי ארגוני הפסיכולוגים הקליניים קוראים לפיטוריו של יו"ר מועצת הפסיכולוגים במשרד הבריאות הפרופ' יואל אליצור. הרקע לקריאה הוא החלטתו של אליצור לאפשר בחירה נרחבת לוועדה המקצועית של הפסיכולוגים הקליניים הפועלת במועצה על ידי כלל החברים במועצת הפסיכולוגים, ולהרחיב את האפשרויות להגשת מועמדים לחברות בוועדה. זאת בניגוד לנוהג שהיה קיים עד כה ולפיו נקבע הרכב חברי הוועדה על ידי הוועדה עצמה, והובא בהמשך לאישור המועצה.