מקורות

המלצות למטפלים ורופאים לזיהוי וסיוע ראשוני במקרים של אלימות במשפחה. מתוך אתר הבית של יששכר עשת

 

המאמר מתמקד במקומם של יועצים חינוכיים בהתמודדות עם היחשפותם של ילדים ובני נוער לתכנים אלימים, אמיתיים ודמיוניים, בעיקר בטלוויזיה ובמשחקי מחשב ווידאו. היחשפות כזו מגבירה את הסכנה שילדים ובני נוער יתנהגו באלימות, בילדותם ו/או בבגרותם.

 

המאמר מתאר את חווית הניכור של הילד הבעייתי בבית הספר, ומצביע על השיטות בהן מערכת בית הספר "מנכרת" את הילד, במקום ליצור איתו דיאלוג. במאמר מוצגות התערבויות שמטרתן לשמור על הסמכות של מורים בבית הספר, ובה בעת להפוך את הסמכות ל"סמכות נוכחת", כזאת שמקרבת ויוצרת קשר עם הילד במקום

 

המאמר מציג מספר תיאוריות מרכזיות המסבירות את תופעת האלימות של גברים כלפי בנות זוגם, מציע סיווג הגברים על פי מאפייניי אישיות ודן בסוגי הטיפול השונים.

 

נושא הערכת הסיכון לאלימות הינו תחום מתפתח בעולם מזה למעלה מעשור. קיימים היום בעולם כלים- מקצועיים, מובנים ומתקדמים לביצוע הערכות סיכון לאלימות, כולל כלים המתמקדים באלימות מינית, אלימות במשפחה ועוד. התוצאות המתקבלות הן מספריות ונותנות כלי תומך חשוב להערכה הקלינית.

 

דברי הפתיחה וסקירת הנושא של אלימות במערכת החינוך מתוך גיליון מיוחד (מס' 23) של כתב העת מפגש לעבודה לחינוכית-סוציאלית שהוקדש לנושא. לפניכם ההקדמה, תקצירי המאמרים, סקירת ספר חדש שיצא בנושא וכן מידע על הגיליון וכתב העת.

 

המאמר דן באלימות המגבילה את היצירתיות שלנו כחלק מן התהליכים המתרחשים במסגרת חיי העבודה ובארגונים, אלימות במשפחה, בחברה, אלימות מינית, אלימות הקשורה להתנהגותנו בכבישים כמו גם אלימות המתרחשת בבתי הספר ומגבילה את תהליכי ההתפתחות והלמידה של מורים ותלמידים כאחד. גבי בונויט הינו פסיכולוג קליני , פסיכואנליטיקאי ויועץ ארגוני, משמש כסגן יו"ר אפק אפק – ארגון, פרט, קבוצה – האגודה הישראלית ללימוד תהליכים קבוצתיים וארגוניים.

 

מאמר מאת חיים עמית על מקומם של מבוגרים, מורים והורים, במניעת אלימות של ילדים. במאמר מתוארים שלושה מאפיינים משותפים לתוכניות חינוכיות יעילות למניעת אלימות, כפי שנמצאו בסקירת תוכניות עיקריות כאלה, בארץ ובעולם. המאפיינים הם הצבת גבולות תקיפה, הקניית מיומנויות חברתיות ושותפות חינוכית רחבה.

 

תכנית ההתערבות למניעת התוקפנות והפחתתה כוללת פיתוח מודעות המחנכת לעמדותיה האישיות כלפי ביטויי התוקפנות של הילדים ולדרכים הרצויות לפתרון קונפליקטים אפשריים. הכשרת המחנכת לגיל הרך היא חיונית ומצריכה למידה של הגורמים לתופעת התוקפנות ושל השפעותיה ההתפתחותיות. למידה זו תחשוף אותה לדרכי התמודדות מומלצים עם בעיות התנהגות וגילוי אלימות.

 

המאמר מתוך מפגש לעבודה חינוכית-סוציאלית מס' 17 (מרץ 2003) עמ' 44-9 [קול קורא - http://www.hebpsy.net/a...s.asp?id=234] תקציר: מטרת פרק זה היא לבחון דרכי התמודדות עם אלימות במערכת החינוך. תוך סקירה של הספרות המקצועית בתחום, אנו מתארים התערבויות מקובלות שונות ומתמקדים בעיקר בהתערבויות שהוכחו כיעילות או כמבטיחות בצמצום ממדי האלימות. בהמשך אנו מנסים לזהות מאפיינים של התערבויות שהוכחו כלא יעילות ושל התערבויות שיש מידע אמפירי המצביע על יעילותן בהפחתת התנהגויות אלימות בבית הספר. אחת המסקנות המרכזיות שלנו מהסקירה היא שבתי ספר חייבים לבחור בדרך התערבות המתאימה למצבם ולצורכיהם הייחודיים. לכן חיוני לבחור בהתערבויות על סמך מידע אמפירי מעודכן על בית הספר, וללוות את יישום התוכניות בניטור מתמשך המאפשר להתאים את אופי ההתערבות ולהעריכה. חלקו האחרון של הפרק מציג תהליכי ניטור כמותיים המבוססים על סקרים חוזרים, וכן תהליכי ניטור איכותניים המשלבים "מיפוי" של מקומות מסוכנים בבית הספר ומידע מקבוצות מיקוד של תלמידים המתייחסים למאפייני האלימות בבית ספרם.

 

מאמר מקיף על אלימות פסיכולוגית (Emotional Abuse) פורסם באתר סהר.