מקורות

המפגש בין עולם המשפט ועולם הרפואה הוא מורכב, בעוד שעולם הרפואה מבוסס על דרך חשיבה מדעית ועל עקרונות מדויקים, הרי שעולם המשפט מעוגן בגישות חברתיות-פילוסופיות.מורכבות מפגש זה בישראל באה לידי ביטוי, בין היתר, בפסיכיאטריה. על הפסיכיאטר המחוזי מוטלת האחריות להחליט על אשפוז כפוי של הסובלים ממחלת נפש בהתקיים תנאים המוגדרים בחוק, תוך איזון בין שמירה על כבוד האדם וחירותו לבין שלום הציבור.מאמר זה דן בחוק הקיים בישראל בעניינם הקשורים לפסיכיאטריה, ובהתפתחותו החל בחוק העות’מאני משנת 1892, אשר עסק בעיקר בהסדרי הפעלת מוסדות לטיפול בחולי נפש וקריטריונים לאשפוז. החוק העות’מאני עמד בתוקפו עד שנת 1955 , עת שנחקק בישראל החוק לטיפול בחולי נפש, שבשעתו נתפס כחידוש, ובו ניתן לרופאים תפקיד מרכזי, ובמיוחד סמכות האשפוז בכפיה. זכויות החולים בחוק זה היו מעטות ושוליות.

 

החוק המפורט במסמך כולל הגדרות של מי שהינו בעל לקות למידה, את הזכויות שיש לתלמידים אלה להתאמות ולשילוב במוסדות הלימוד, מיהו מאבחן מוכר על פי חוק, ומידע בנוגע לתעודת הכרה בלקות הלמידה.

 

Immigrant psychologists are having an increasingly difficult time getting licensed here and the bureaucratic hassles are forcing some to abandon the profession or even Israel altogether, aliyah advocates warned this week. To be listed in the Health Ministry's psychologist registry, applicants need an MA degree in psychology, but even immigrants who arrive with a PhD in psychology are encountering obstacles trying to get their degrees recognized for licensing purposes.

 

מאמר מתוך כתב העת "רפואה ומשפט" העוסק בדרכים בהם נקבעים סדרי העדיפיות בתחום התקצוב של בריאות הנפש, ומתריע בפני בעיות אתיות העלולות להיווצר בשל השיקולים והאילוצים הכלכליים. המאמר סוקר את הדילמות הצפויות בעניין החובה המוטלת על המטפל להיטיב עם המטופל, החובה למנוע נזק, ולשמור על כבוד לאוטונומיה שלו.

 

פנייה זו מיועדת לאנשי בריאות הנפש המתנגדים לרפורמה המוצעת על ידי הממשלה, ומעוניינים לקחת חלק במאבק נגדה ולמען רפורמה מיטיבה.