מקורות

קובץ ספרות עיונית ויישומית בעברית (תרגום ומקור) מבית משרד החינוך התרבות והספורט השירות הפסיכולוגי-ייעוצי. רשימת הנושאים: 1. חינוך ייעוץ ופסיכולוגיה / ספרות כללית. 2. המערכת הבית-ספרית / בית-הספר כארגון / קהילה לומדת. 3. הילד והמערכת המשפחתית / בעיות במשפחה. 4. חינוך חברתי / אקלים חברתי / כישורי חיים וכישורים חברתיים / חינוך לערכים. 5. רגשות / שליטה רגשית / תקשורת. 6. שוֹנוּת ודימיון (חינוך מיוחד ומחוננות) / ליקויי למידה / שילוב. 7. שיפור תהליכי למידה (שת"ל) / מיומנויות למידה / חרדת בחינות. 8. מצבי לחץ ומשבר / מצבי שינוי ומעבר. 9. מניעת סמים / אלכוהול / עישון. 10. מניעת התאבדות / התמודדות עם המוות. 11. מניעת אלימות / יישוב סכסוכים / גישור. 12. מניעת התעללות בקטינים וחסרי ישע. 13. עלייה וקליטה. 14. התבגרות / זהות אישית / הכנה לצה"ל. 15. חינוך מיני / חינוך לחיי משפחה. 16. אבחונים וכלי הערכה. 17. קריירה / הכוון / בחירת מקצוע. 18. טכניקות וגישות טיפוליות-חינוכיות. 19. בריאות נפשית ופיזית. 20. הגיל הרך

 

ד"ר גידי רובינשטיין, פסיכותרפיסט ומרצה בכיר במחלקה למדעי ההתנהגות במכללה האקדמית נתניה, מתמחה ב-15 השנים האחרונות, בין היתר, בטיפול בהומוסקסואלים ומייסד תחום הטיפול במגזר זה של האוכלוסייה בישראל. הוא מקדיש אתר מיוחד לנושאים העולים מתוך ניסיונו בעבודה עם מטופלים הומוסקסואלים: בי-סקסואליות, מונוגמיה בקשרים בין גברים, מה באמת פרויד אמר על זה? , דיכאון והשמנה בקרב הומוסקסואלים ועוד. כן מובאים עקרונות ה-APA לטיפול בהומוסקסואלים ומאמר פרי עטו של ד"ר רובינשטיין העוסק בטיפול פסיכודינאמי בהומוסקוסאלים, אשר פורסם ב-American Journal of Psychotherapy והוצג אשתקד בכנס השנתי של APA בחטיבה הפסיכואנליטית.

 

במאמר קצר מדגים נחי אלון את האופן בו עלולים מטפלים עם רצון טוב ותוך מאמץ רב להקלע למבוי סתום וכשל טיפולי. נחי גם מציג את חשיבות ההתייעצות (כמושג רחב מהדרכה) ככלי להגנה מכשלים אלו. מתפרסם באתר מפ"ט עמל בשפ"יטון מספר 7 (אוקטובר 1996).

 

כל האבחנות והקריטריונים על פי DSM-IV מאת James Morrison כולל את כל הקריטריונים הדיאגנוסטיים הפסיכיאטריים באופן פשוט, ידיודית וחופשי.

 

דברי ברכה בפתיחת הכנס, והרצאה: "מה מדריך" של צבי פיירמן, יושב ראש האגודה מכנס האגודה הישראלית לפסיכותרפיה פסיכואנליטית בנושא הדרכה והכשרה בפסיכותרפיה פסיכואנליטית (8,9/1/2004), בכותרת "מטופל, מודרך, מדריך ומה שביניהם –תהליכים, אופנויות למידה והיבטים נבחרים של תכניות הכשרה". לאחר דברי הברכה מוצגת ההרצאה שנוגעת בשאלה מה מדריך? מה מביא לשינוי אצל המודרך, מה מרחיב את המרחב המנטלי שלו, מה מגביר את יכולתו לחשוב בעצמו, כפי שלאון גרינברג כתב: "הדבר החשוב ביותר בהדרכה הוא ללמד איך לחשוב בדרך המאפשרת להם (המודרכים) לחשוב בעצמם". ההרצאה מוצגת באתר האגודה הישראלית לפסיכותרפיה פסיכואנליטית - http://iapp.org.il

 

הרצאתו של ד"ר אילן נולמן מכנס בנושא הדרכה והכשרה בפסיכותרפיה פסיכואנליטית, של האגודה הישראלית לפסיכותרפיה פסיכואנליטית (8,9/1/2004) תחת הכותרת "מטופל, מודרך, מדריך ומה שביניהם –תהליכים, אופנויות למידה והיבטים נבחרים של תכניות הכשרה". בחלק הראשון של ההרצאה ד"ר נילמן מתייחס להעברה לתיאוריה וליחסיה עם הדרכה וטיפול. בחלק השני מביא ויניאטות מכיתת הלימוד ומנתח אותן על פי מודלים תיאורטיים שונים. ההרצאה מוצגת באתר האגודה הישראלית לפסיכותרפיה פסיכואנליטית - http://iapp.org.il

 

הרצאתה של נעמי הולר מכנס בנושא הדרכה והכשרה בפסיכותרפיה פסיכואנליטית, של האגודה הישראלית לפסיכותרפיה פסיכואנליטית (8,9/1/2004) תחת הכותרת "מטופל, מודרך, מדריך ומה שביניהם –תהליכים, אופנויות למידה והיבטים נבחרים של תכניות הכשרה". נעמי בוחנת בהשראת עידן הקוד הפתוח ולאור תורתו של רבי יוחנן בן זכאי ותלמידיו שהיה עסוק באיך להעביר להם את התורה, כיצד ומה מהתודה התיאורטית עובר בתהליך ההדרכה. ההרצאה מוצגת באתר האגודה הישראלית לפסיכותרפיה פסיכואנליטית - http://iapp.org.il

 

סיפור דימיוני לחלוטין עם פוטנציאל לטכסט קאלט או לימודי, המתפרסם באתר במה חדשה: "אז נניח ואני סיימתי את לימודיי באיזו עיר נידחת בארץ, בתחום הפסיכולוגיה. ונניח והתחלתי את תהליך ההתמחות בתקופת השיא של מהפכת ההי-טק. מי הסתכל לכיוונו של פסיכולוג באותם הימים? הרי הכל הסתובב סביב וול-סטריט ומאזני החברות השונות, הכל היה סטארט-אפ..." בסוף כל דף קישור להמשך. נוספו כעת עוד 7 פרקים חדשים ועד כה כבר 11 פרקים והתפתחויות מפתיעות בעלילה.

 

מאת משה אלמגור, החוג לפסיכולוגיה, אוניברסיטת חיפה. הפסיכולוג הקליני הוא אחד מאנשי המקצוע המוזמנים בתדירות גבוהה לבית המשפט כדי לחוות דעתם בקשר לשאלות שונות העומדות ותלויות בבית הדין כמו מסוגלות הורית, הכרזת ילדים כברי אימוץ, אי שפיות, וכד'. הפסיכולוג מתבקש לתת דעת מומחה כיוון שבית המשפט סבור שבידיו הכלים המתאימים לענות על השאלות בהן הוא מתחבט. נקודה זו שנוייה במחלוקת בעיקר בשאלות שהוזכרו לעיל (ראה אלמגור 1999, 2002). כאשר פסיכולוג מגיש את חוות דעתו עליו לזכור כי לזו יש משקל רב אשר עלול (או עשוי) לחרוץ גורלם של אנשים. באופן טבעי, סביר שהצד הנפגע יחלוק על חוות דעת זו. בכדי שחוות הדעת תוכל לעמוד בהתנגדות זו על הפסיכולוג לכתוב אותה באופן שאינו רק מקצועי, אלא גם שקוף ובהתאם לכללי האתיקה של הסתדרות הפסיכולוגים.

 

מאת תמר ארז, שפ"ח ת"א, הוגש כהרצאה. המאמר מעלה מחשבות והצעות ליישום הגישה ההתפתחותית- אקולוגית, והידע הקיים אצל פסיכולוגים חינוכיים לגביי העבודה עם ילדים ליקויי למידה. מתוך שפ"יטון, ‏10, ספטמבר ‏1997. מתפרסם באתר שפ"י

 

מאמר קצר באתר דוקטורס על הגישות השונות למתן עצות ותשובות מעשיות במסגרת הטיפולית, כולל התייחסות לבקשה בפורומים לייעוץ נפשי.

 

חוק הפסיכולוגים, תשל"ז-1^ 1977^ ותיקונים שהוכנסו בו: ^1^ ס"ח תשל"ז, 158; תשל"ח, 117; תשמ"א, 3; תשנ"ד, 67; תשנ"ו, 336; תש"ס, 184. ^2^ סעיף 36 לחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996 (ס"ח תשנ"ו, 336) קובע תחילתו של סעיף 6(33) ביום 12.8.1996. ^3^ סעיף 8 לחוק הסדרת פרסומת של בעלי מקצוע (תיקוני חקיקה), התש"ס-2000 (ס"ח תש"ס, 187) קובעת תחילת סעיף 53(ב1) ביום 28.11.2000.