מקורות

מבט לעבר: השוואת חוק ביטוח בריאות ממלכתי, המלצות הרוב והמלצות המיעוט בוועדת נתניהו: היבטים נבחרים. מבט לעתיד: דיון בשלוש רפורמות הקשורות להמלצות וועדת נתניהו ביניהן הרפורמה הביטוחית של שירותי בריאות הנפש. הפקולטה לניהול אוניברסיטת תל אביב

 

כתבה הסוקרת את המקורות הפסיכולוגיים של תחום האימון האישי

 

מקורות ודיונים בנוגע תתוכנית הרפורמה בבריאות הנפש המתוכננת

 

כתבה ראשונית בעיתון "הארץ" על אישור העברת תחום בריאות הנפש מידי משרד הבריאות לקופות החולים. החל מ 1.1.07 תחום האשפוז והמרפאות הקהילתיות לרפואת נפש יועברו לקופות החולים, תחום השיקום ישאר עדיין באחריות משרד הבריאות.

 

PSYCHOLOGY WIKI - הוא אתר שנפתח בינואר 2006 כסניף של הויקיפדיה. הוא מהווה מקור מידע חפשי גדול וגדל בפסיכולוגיה של מאמרים, קהילות ודיונים אשר ציבור אנשי המקצוע תורם לו. מטרת האתר, כפי שמנהליו מציגים זאת, הוא לספק מידע, תיאוריה ופרקטיקה בכל תחומי הפסיכולוגיה. האתר מתפתח תוך כדי תרומה של המשתמשים בו.

 

המגורים בירוחם, אומר הפסיכולוג משה לנזמן, מעניקים לו חופש לומר דברים לא מקובלים, וגם לעשות. טיפול בנשות אסירים בעזה ובילדים צוענים בקוסובו והקמת שירות פסיכולוגי לילדים בדווים הם רק חלק מעיסוקיו

 

הפרסום הרשמי באתר משרד הבריאות ובאדיבות הפסיכולוגית הראשית, מתייחס למתן חוות דעת מומחה על ידי פסיכולוג בבית המשפט. המאמר כולל סקירה של הבסיס האתי לכתיבת חוות הדעת, סקירת הספרות הרלוונטית והצעה לכללים לכתיבת חוות הדעת לסיום. המאמר בפורמט PDF.

 

המאמר מאת אריה באואר, פאולה רושקה, אלכסנדר גרינשפון, אלי גרינר ורוברטו מסטר, מתוך "הרפואה" – כרך 142, חוברת ד', אפריל 2003. במאמר זה נדונה סוגיית האחריות למעשה המטופל הפסיכיאטריה לגבי צד שלישי (זר לקשר מטפל-מטופל), בעיקר בהקשר למעשי אלימות של המטופל. נושא זה עלה לכותרות בתקשורת, וכן לדיונים מקצועיים רפואיים ומשפטיים מאז פרשת טרסוף המפורסמת, שבה רצח מטופל פסיכיאטרי את חברתו לאחר שסיפר על כוונתו זו למטפל. הפסיכיאטר מצידו לא דיווח על כך, והואשם בכך שלא הגן על הצד השלישי ולא עשה די כדי למנוע את המעשה האלים. הוא נתבע בתביעת רשלנות נזיקית. במאמר זה נסקר המצב המשפטי שהיה קיים בקליפורניה לפני פרשת טרסוף, והמצב שנוצר בעקבותיו לאחר פסיקת בית-המשפט בין השנים 1974-1976, שדן באותה פרשה והרחיב את גבולות אחריות המטפל. כמו-כן, מנותח במאמר זה המצב המשפטי הקיים כיום בישראל בנושא זה וחסרונותיו. נביא את הצעותינו לתיקון המצב הנוכחי תוך מתן המלצות ביצועיות (אופרטיביות) ליישום בפועל, כגון בירור מקיף לגבי המעשה האלים הפוטנציאלי וזיהוי הקורבן, צעדים למניעה ולטיפול, אזהרת הקורבן ועירוב גורמים רלבנטיים.

 

בריאות הנפש בישראל עומדת לעבור רפורמה, אשר עיקרה העברת התחום מאחריותו של משרד הבריאות לאחריותן של קופות-החולים, בדומה לנעשה בתחומי הרפואה האחרים, לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי. מזה מספר שנים מתריעים גורמים על האפשרות שהעברה כזו תגרום לירידה בהיקף ובאיכות של הטיפול בתחום בריאות הנפש שציבור המבוטחים יקבל, וזאת בעיקר משום שקופות-החולים תשתדלנה, באופן טבעי, לחסוך במידת האפשר בהוצאותיהן על בריאות נפש: כל מה שלא יהיה הכרחי יקוצץ, והגדרת ה"הכרחי" תותאם לרמת טיפול מיזערית. הדבר צפוי כי תקציב הבריאות הכללי הוא מטיבעו מוגבל, ובריאות הנפש תתחרה בתחומים חיוניים לא פחות של תחומי הבריאות האחרים. בארצות-הברית מנוהל תחום הבריאות בעיקר על-ידי גורמים מבטחים, ובזאת משקף במידה רבה את המצב הצפוי בישראל לאחר הרפורמה המתוכננת. עיון בדיווחים מהסיפרות האמריקאית מלמד על מציאות עגומה, שבה גורמים מבטחים מצמצמים במידה המרבית את הטיפול הנפשי שהם מאפשרים למבוטחיהן, ומגבילים את הנגישות והזמינות שלו. בסופו של דבר נראה כי שיקולים כלכליים מכריעים יותר משיקולים מקצועיים. מאמר זה נועד להתריע על מציאות אפשרית זו, ומזמין למחשבה נוספת על הכיוון שבו צועדת המדיניות בתחום בריאות הנפש בישראל. התפרסם "הרפואה" כרך 144, חוברת ו' >> יוני 2005 >> ומופיע באתר הר"י.

 

המסמך מאת מרכז המידע והמחקר בכנסת, מוגש לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. במסמך זה יוצגו הרקע לתוכנית הרפורמה, עיקריה, הצעדים הננקטים ליישומה והביקורת שמותחים עליה גורמים שונים. עוד ידון המסמך במעמדה של רפואת הנפש בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994, ובצורך להבהיר את האחריות לה במסגרת החוק.

 

הרצאתו של דרור גרין בסדרת 'מטפלים ברשת' באתר פסייקום על 'אמפתיה וכתיבת תיאורי-מקרים. את ההרצאה ניתן לקרוא באתר פסייקום.

 

ד"ר גידי רובינשטיין, "שרינק פרנדלי" (www.zarut.com/shrink-friendly), נדהם לגלות 30 שנה לאחר ההחלטה להוציא את ההומוסקסואליות מה-DSM, שהיא נחשבת "הפרעת אישיות גבולית" במהדורה האחרונה של ספר הלימוד שחיברו 4 ממובילי הפסיכיאטרייה בישראל: "בין הפסיכיאטרים העובדים בבתי החולים המנוהלים ע"י ארבעת הפרופסורים המלומדים נמצאים לא אחד ולא שני הומוסקסואלים, חלקם מוצהרים, המנהלים חיי זוגיות יציבים ומטפלים באנשים בעלי הפרעות שונות, לרבות הפרעת אישיות גבולית. בין חברי הסגל האקדמי וראשי החוגים באוניברסיטאות בישראל, כמו בעולם כולו, חוקרים ומלמדים הומוסקסואלים שפיתחו קריירה מקצועית לתפארת, הדורשת יציבות, תכנון, אורך רוח ותכונות אחרות, הרחוקות כמרחק מזרח ממערב מאי-היציבות המאפיינת את האישיות הגבולית. השם הרע, שדבק בפסיכואנליזה בשנות החמישים והשישים ככוח המדכא הומוסקסואליות, קורם עור וגידים בספר לימוד שנכתב ע"י מובילי הפסיכיאטריה בישראל. פרויד היה מתהפך בקברו".