אנא- אנתולוגיית טיפול / בעריכת קמה שיר ויואב גלבוע

אנא- אנתולוגיית טיפול / בעריכת קמה שיר ויואב גלבוע

טיפול הוא מרחב בין שניים (ולעיתים יותר) הנוגעים זה בנפשו של זה בבטן חשופה ומאחורי סורגים. שניים הנמצאים יחד, אבל כל אחד לעצמו; מרחב דמיון־מציאות הנע בזמן, אולם מוגבל בו. עולם בינאישי ייחודי בעל עוצמות רגשיות אדירות, חלקן גלויות חלקן נסתרות.

באוסף השירים  הנוכחי נחשף עולמם הפנימי של מטופלים ביחס למטפליהם ולטיפול, וכן עולמם הפנימי של המטפלים המושפע מהמטופלים, אולם גם הוא הרווי בקשת של רגשות שונים הנוגעים או לא נוגעים להם. בין השירים תוכלו למצוא שלל רגשות, כמיהות וכעסים הקיימים בין שני הצדדים של הקשר הטיפולי.

האנתולוגיה נפרשת כשיח בין מטופלים למטפליהם ובו מקום לביטוי מילים שנוטות להיעלם מאחורי הסורגים ולא להיאמר בחדר הטיפולים.

באנתולוגיה 237 עמודים ובהם שירים של 92 משוררות ומשוררים ישראלים, וביניהם: רוני סומק, אלון ארד, אורין רוזנר, חיה לוי, נעה וגנר, אורית קולפשטוק, סמדר וינשטוק, חיה משב, גיא עינת, קמה שיר, מאיה ויינברג, נאור יצהרי, קרן קולטון, יעל שריר ועוד רבים וטובים ובהם קולות מוכרים וקולות חדשים. בנוסף, כוללת האנתולוגיה את המאמר "השירי בחדר – קריאה בשירי האנתולוגיה אנא" מאת גיא עינת, קרימינולוג קליני, משורר ועורך

מתוך הספר:

** // נעה וגנר

מָה אִם אַתְּ חַיָּה אֶת חַיַּיִךְ כְּטָעוּת טְרָגִית.
וּכְמוֹ דְּמוּת בַּתֵּאַטְרוֹן אֵינֵךְ יְכוֹלָה לְסוֹבֵב אֶת הַהֶגֶה – לַעֲשׂוֹת פַּרְסָה –
לַמְרוֹת שֶׁכָּל הַפְּנִיּוֹת שֶׁבַּדֶּרֶךְ מְאוֹתְתוֹת לָךְ
וְאַתְּ בְּעַצְמֵךְ מַגְנִיבָה מַבָּט לִשְׂמֹאל.
הַאִם יֵשׁ בְּתוֹכֵנוּ – אַתְּ שׁוֹאֶלֶת – מַנְגָּנוֹן חָכָם יוֹתֵר שֶׁל חַיִּים,
גְּאוֹנוּת שֶׁל "תּוֹדַעַת פְּעֻלָּה" שֶׁאֵין לָנוּ אֵלֶיהָ פֶּתַח?
אֵין גִּישָׁה.
כְּמוֹ:
לַמְרוֹת שֶׁאַתְּ רוֹצָה לִבְרֹחַ אַתְּ מְחַיֶּגֶת.
לַמְרוֹת שֶׁאַתְּ רוֹצָה לִצְעֹק אַתְּ תּוֹחֶבֶת בְּחִיּוּךְ.
לַמְרוֹת שֶׁאַתְּ יוֹדַעַת שֶׁאֵלּוּ הֵם אַךְ וְרַק חַיַּיִךְ
אֵינֵךְ מוֹצֵאת בְּתוֹכֵךְ אֶת הַמְּבֻגָּר הָאַחְרָאִי.
וְאַתְּ הַמְּבֻגָּר.
וְאַתְּ מְפַחֶדֶת.
וּפַחַד, כְּבָר סִפְּרוּ לָךְ, הוּא לֹא רַק מַנְגָּנוֹן מְעַכֵּב, הוּא גַּם
מֵגֵן, מְסַיֵּעַ, מַרְגִּיעַ, מְיַשֵּׁב.
אָז אַתְּ מְנַסָּה.
הַפְּסִיכוֹלוֹגִית מְהַנְהֶנֶת מוּלֵךְ כְּשֶׁאַתְּ אוֹמֶרֶת –
הַלְוַאי שֶׁהַפַּעַם אַצְלִיחַ לֹא לִטְרֹף אֶת כָּל הַקְּלָפִים.
וְאַתְּ זֹאת שֶׁאוֹמֶרֶת אֶת הַמִּלִּים הָאֵלּוּ וַעֲדַיִן אַתְּ שׁוֹנֵאת אוֹתָהּ עַל כָּל הִנְהוּן.
הִיא, בְּפַרְצוּף גֵּאֶה חוֹתֶמֶת לָךְ – כַּמָּה שֶׁאַתְּ צוֹדֶקֶת –
אוּלַי כְּדַאי הַפַּעַם לְהַנִּיחַ רֹאשׁ וְלִנְסֹעַ לְאִטֵּךְ בַּנָּתִיב הַיְּמָנִי.
וְאַתְּ יוֹדַעַת, שֶׁמַּמָּשׁ כְּמוֹ בִּטְרָגֶדְיָה, אַתְּ הוֹלֶכֶת לְהִתְנַפֵּל עָלֶיהָ.
אַתְּ הוֹלֶכֶת לִטְרֹף.
אַתְּ הוֹלֶכֶת לַגַּרְדּוֹם.
מְחַיֶּכֶת כָּל הַדֶּרֶךְ.
מְנוֹפֶפֶת לְשָׁלוֹם:
לְהִתְרָאוֹת פַּחַד יָקָר – אוּלַי רָצִיתָ לְהָגֵן עָלַי אֲבָל אֲנִי מוּגֶנֶת.
יֵשׁ לִי אוֹתִי וְאֶת הַטְּרָגֶדְיָה לִסְמֹךְ עֲלֵיהֶן בְּעֵינַיִם עֲצוּמוֹת.

לחצו להזמנה