קורס ויסות חושי בגיל הרך – לקידום התפתחות תקינה / רמי כץ
אמציה אונליין בשיתוף המרכז לכישורי למידה בהנהלת רמי כץ מתרגשים להציג קורס מקוון חדש
טיפול בקשיי ויסות חושי בגיל הרך – מפתח חשוב להתערבות מוקדמת לקידום התפתחות תקינה, ולמניעת מגוון קשיים התפתחותיים.
באמצעות אבחון מוקדם של בעיות בויסות החושי – הגישה הנוירו-התפתחותית-תפקודית (NDFA) מאפשרת התערבות מוקדמת בגיל הרך, דבר התורם במקרים רבים למניעת התפתחות של קשיים רחבים וחמורים הרבה יותר, ולשיקום מהיר ויעיל של תפקודים ויכולות לקויים.
הקורס ישלח תוך 24 שעות מרגע ההרשמה!
7 יחידות עומק בנות שעה וחצי כל אחת
למי מיועד הקורס?
» אנשי מקצועות הבריאות: רופאי ילדים, מרפאים בעיסוק, קלינאי תקשורת, פיזיותרפיסטים, מטפלים במוזיקה, באומנות ובתנועה, מנתחי התנהגות, מנחי שילוב ומשלבים
» פסיכולוגים
» אנשי חינוך, מורים וגננות בחינוך המיוחד ובחינוך הרגיל, מטפלות במעונות
» אנשי מקצוע בתחומי אבחון
» אחיות בריאות הציבור (טיפות חלב)
» הורים (ובמיוחד הורים לתינוקות והורים לילדים עם קשיי תפקוד שונים)
לקורס שלוש מטרות עיקריות
לתת הן לאנשי מקצוע והן להורים כלים לאיתור מוקדם של קשיי התפתחות מגוונים, תוך שימת דגש מנומק על קשיי ויסות חושי
להעלות דרכים יישומיות לשינוי הסביבה והתאמתה לילדים בהתפתחותם כדי להקל עליהם את ההתמודדות עם הקשיים שהם חווים
להציע כלים להתערבות טיפולית מוקדמת – למניעת היווצרותם של חסכים והתפתחותם של סימפטומים המהווים קשיים תפקודיים שונים
> ניתן להקשיב להרצאות במשך 12 חודשים ממועד ההשקה
> בקצב שלך, בזמן שנוח לך ומאיפה שנוח לך (מחשב או נייד)
> 7 יחידות עומק בנות שעה וחצי כל אחת. בכל שבוע נפתחת יחידה חדשה
> קבלת תעודת השתתפות דיגיטלית בסוף הקורס
רמי כץ
רמי כץ, פסיכולוג התפתחותי בכיר, הוא מפתח הגישה הנוירו-התפתחותית-תפקודית (NDFA) ומנהל מרכז כישורי למידה.
רמי וגילי הם המאבחנים הראשיים במרכז כישורי למידה.
גילי כץ נווה
סמנכ"לית מרכז כישורי למידה, מנהלת תחום ההכשרה המקצועית ותחום האבחון והטיפול, .M.A בחינוך מיוחד עם התמחות בתחום האוטיזם ולקויות תקשורת.
מבנה הקורס – שבעה מפגשים ומטרותיהם:
יחידה ראשונה:
מדוע הורים חוששים (ובצדק) מפני אבחון, המתייג את ילדם הצעיר ונותן לו כותרת (כגון ADHD, ASD, ליקויי למידה ועוד)?
אוטיזם (ASD), קשיי קשב וריכוז והיפראקטיביות (ADHD), לקויות למידה (SLD), בעיות מוטוריות (DCD), עיכוב התפתחותי, עיכוב שפתי, קשיי התנהגות ועוד – קשיים התפתחותיים אלה ונוספים הופכים שכיחים יותר ויותר, והורים רבים מודאגים ביחס להתפתחותם התקינה של ילדיהם הצעירים. אם כך, מדוע חוששים ההורים מפניה מוקדמת לאבחונים?
במפגש זה נדבר על הכותרות האבחוניות השונות המדאיגות הורים, ונבין מהי הבעייתיות שלהן. נציג את הגישה הנוירו-התפתחותית-תפקודית (NDFA) – שבה במקום הסיווג לכותרות שמתבצע על-פי צפייה בסימפטומים עכשוויים, נעשה בירור להבנת הסיבות ודרכי התפתחותם של סימפטומים אלה. הבנה התפתחותיתכזו מובילה לטיפול מתאים בבסיס התפקודי-התפתחותי של הקושי, ולא בסימפטום שמתגלה על פני השטח.
נדבר גם על הפלסטיות המוחית (יכולת המוח להשתנות על בסיס התנסויות) ועל החיוניות שבהתערבות מוקדמת בתהליך ההתפתחותי, תוך עיצוב התנסויות מתאימות לכל ילד.
התערבות מוקדמת כזו, הנעשית ע"י אנשי מקצוע, כוללת יסוד מרכזי וחשוב מאד של הדרכת הורים ומאפשרת קידום תפקודי הילדים ותורמת לניסיון למנוע את התפתחות הקשיים אצלם.
יחידה שנייה:
כיצד יכול הויסות החושי לשנות את כל מהלך ההתפתחות?
לתפקוד הויסות החושי חשיבות רבה והשפעה משמעותית ביותר על התפתחות ילדים, על אופיים, אישיותם והתנהגותם. הוא בעל תפקיד מרכזי בהתפתחות סינדרומים רבים כ-ASD, SLD, ADHD ועוד.
ממה נובעת ההשפעה החשובה הזו?
התחושה – היא בעלת חשיבות עצומה: ערוצי התחושה (כלל החושים) הם המחַבֵּר החיוני של מוחנו לעולם שסביבנו, ולגוּףּ שלנו. כל עולמנו, כולל גופנו, נתפס על-ידינו באמצעות החושים. לפיכך, אם מישהו נמצא לידי, באותו מקום ובאותה עת, וחש באופן שונה ממני – עולמו שונה מעולמי – ולכן גם תגובותיו והתנהגותו יהיו שונות משלי.
הויסות החושי משנה את התחושה, ומכאן השפעתו הכבירה!
נדבר על תפקידי הויסות החושי ועל הסיבות שעלולות לשבש אותו. נתאר מה עלול לקרות לתינוק עם ויסות חושי בלתי-יעיל: מהם הקשיים שעימם יתמודד, ומה הקשיים שהוריו עלולים לחוות בגידולו.
נבין איך משפיע ליקוי בויסות החושי על התפתחות הסימפטומים, שעל-פיהם ניתנות הכותרות האבחוניות.
ניתן טיפים מעשיים להתאמת התנהגותנו כהורים וכמטפלים בבואנו לפגוש תינוק או ילד עם קושי בויסות החושי. נדבר על הזנה ועל הגנה, ועל חשיבותן של שתי הפעולות להתפתחותו התקינה של הילד.
יחידה שלישית:
תחושת המגע (התחושה הטקטילית) והשפעתה הרבה על ההתפתחות החברתית והרגשית
במפגש זה נבין מהי התחושה הטקטילית (תחושת המגע) ומה תפקידיה בחיינו. נדבר על רגישות-יתר מגעית, ומה קורה כשלתינוק יש רגישות כזו. נראה מדוע רגישות-יתר מגעית עלולה לפגוע בהיווצרותה של התקשרות ראשונית תקינה של התינוק עם מטפליו, ומה ההשלכות החמורות שעלולות להיות לפגיעה כזו.
נראה מה קורה כשתינוק אינו מקבל מספיק מגע חם ואוהב או אינו מסוגל לקבל מגע כזה (ומהן הסיבות שעלולות להוביל לכך), וכיצד, במקרים קיצוניים, דבר זה עלול להוות אחד הגורמים החשובים להתפתחות סימפטומים אוטיסטיים.
בנוסף, נראה כיצד עלולה רגישות-היתר הטקטילית של ילד להקשות ביותר על התפתחותו החברתית ועל קשריו עם ילדים בני גילו.
יחידה רביעית:
כיצד נוכל לזהות רגישות-יתר מגעית בתינוק, וכיצד נוכל לפעול להפחתתה?
לאחר שהבנו את החשיבות הרבה כל כך של התחושה המגעית, נבין כיצד לזהות רגישות-יתר בתחושה זו אצל ילדנו או מטופלנו. נלמד לבצע תצפית בתגובות והתנהגות התינוק הרגיש בבית, במעון ובטיפול.
במפגש זה נדבר גם על חשיבות ההתערבות המוקדמת בתחום הרגישות המגעית – התערבות שעשויה להיות בעלת השפעה משמעותית להמשך ההתפתחות התקינה. נלמד טיפול מעשי משמעותי להפחתת הרגישות, אותו ניתן ליישם כבר מהלידה (וכמובן גם בגיל מאוחר יותר).
במקביל נלמד טיפים מעשיים להתאמת המגע לתינוקות רגישים, כך שהוריהם יוכלו לתת להם את המגע החשוב להם כל כך, מבלי לגרום להם אי-נוחות או מצוקה. כך נלמד כיצד ליישם שינויים סביבתיים והתנסויות טיפוליות שונות (הגנה והזנה), במטרה להפחית את הרגישות המגעית ואת נזקיה.
יחידה חמישית:
רגישות-יתר שמיעתית בתינוק והשפעתה הרבה על התפתחות השפה, היווצרות פחדים, קשיי קשב וריכוז וקשיי למידה, קשיי שינה וקשיים חברתיים
ביחידה זו נלמד על תפקידי תחושת השמיעה, ובהם מתן התרעות מפני סכנות. נלמד מהי רגישות-יתר שמיעתית, ומדוע יש לרגישות זו השפעה גדולה כל כך על תפקודים שונים ומגוונים של התינוק.
בין היתר, נראה כיצד משפיעה רגישות-יתר שמיעתית על קשיי שינה, על היווצרות פחדים, על הפחתת הנינוחות בחיי היום-יום, על קשיי הסתגלות למסגרות חברתיות כמעון וגן ועוד. נרחיב ונדבר על אפשרות של סגירת קשב הגנתית, המתבצעת שלא במודע, ועלולה להשפיע על התפתחות שפה ועל היווצרות עיכוב שפתי.
עוד נבין כיצד עלולה רגישות זו לשבת בבסיס קשיים המתגלים מאוחר יותר, כגון קשיי קשב וריכוז, נטיה לריחוף, אי-נינוחות והימנעות חברתית, לקויות למידה ועוד.
מכיוון שתחושה זו כה חשובה, נלמד לזהות רגישות-יתר שמיעתית כבר מגיל צעיר. נלמד טיפים מעשיים שיסייעו לנו להפחית את רגישות התינוק, ולהגן עליו על-ידי התייחסויות נאותות, שינויי הסביבה והפחתת הרעשים בה – באופן שיסייע לו להתמודד עם רגישות בעייתית זו.
יחידה שישית:
מערכת התחושה הווסטיבולרית – שידה בכל ויד כל בה
המערכת הווסטיבולרית אינה מוכרת מספיק, וככזו אינה מקבלת את הכבוד הראוי לה כאחת ממערכות התחושה המשפיעות ביותר במגוון רחב של תחומי התפתחות.
למערכת זו קשרים תפקודיים פְּנים-מוחיים רבים, והפעלתה משפיעה על תפקודי מערכות שונות, בין היתר הראייה, השמיעה, העוררות המוחית, ויסות טונוס השרירים, הקואורדינציה ועוד. על כן, הטיפול הווסטיבולרי מהווה חלק נכבד בהרבה מערכי טיפול בתחומים מגוונים.
במפגש זה נלמד על המערכת הווסטיבולרית וחשיבותה.
נלמד תרגילים של תנועה-וסטיבולרית המיועדים להפחתת רגישות-היתר השמיעתית, ולקידום התפתחות התינוק. נצפה בתרגילים בסיסיים ונלמד כיצד לבצעם.
בסיום יחידה זו נזכיר רגישויות חושיות נוספות שעלולות להוביל להתפתחות קשיים רבים.
כמו-כן, נדבר על כיצד עלולה רגישות-יתר חושית לגרום לגרייה עצמית הגנתית, וכיצד עלול חסר-ברגישות חושית לגרום לצורך בחיפוש מוגבר של גירויים חושיים – כמנגנונים המסבירים רבות מן ההתנהגויות הסטריאוטיפיות, המאפיינות במיוחד את הנמצאים על הספקטרום האוטיסטי, אך לא רק אותם.
יחידה שביעית:
סדנת הפעלות וסטיבולריות
כדרך לסיוע בהפחתת רגישות שמיעתית, שיפור בעוררות הקורטיקלית ועוד
במפגש זה נלמד תרגילי תנועה וסטיבולרית בסיסיים, שנועדו להפחית את רגישות-היתר השמיעתית, לשפר את הקשב השמיעתי ולקדם את התפתחות התינוק. נצפה בתרגילים הללו ונלמד כיצד לבצעם.
המוצר אזל
