סטודיו טוב דיו / נונה אורבך
ספר חדשני זה מציע מודל טיפולי החוקר לעומק את משמעותן של פעולות בחומר, בתהליכי טיפול, בחינוך וביצירה אמנותית. תהליכים בסטודיו מגדירים טיפול באמנות מנקודת המבט של יחסי פעולה-חומר המתרחשים במרחב מודע ומאורגן.
ספר זה מעלה, בין השאר, את השאלות הבאות:
- כיצד רשות ובחירה באות לידי ביטוי בחלל הסטודיו עצמו?
- כיצד היוצר מביע בכוריאוגרפיה לא-מודעת את התהליך האלכימי שעובר על הנפש?
- כיצד פעולה פיזית עשויה להיות מתורגמת להבנה רגשית ופדגוגית?
- איך לחשוב, לתקשר, ללמד ולטפל בשפת החומרים?
במגוון דוגמאות ותיאורי מקרה מרגשים אנו נוכחים לדעת עד כמה הגוף מדייק: דרך בחירה בחומר, דרך בחירה של פעולות מסוימות שנעשות בו, משתקפת אמת פואטית של היוצר, היוצרת, בדרכם לאינטגרציה והחלמה.
נראה כיצד סטודיו הוא רשות, זמן, טקס ומרחב.
התובנות המגובשות כאן מתוך נקודת מבט מעמיקה וצלולה יסייעו לעבודתם של כל מי שפוגשים בחומרים: הורים, אמנים, מחנכים ומטפלים. הספר ירתק גם את הקורא הסקרן שאינו בעל רקע מקצועי.
נונה אורבך היא אמנית רב-תחומית, מטפלת, בלוגרית, מרצה ומנחה סדנאות למטפלים בארץ ובעולם; עוסקת ביצירתה בהקשרים ארכיאולוגיים והיסטוריים. מכלול עבודתה מכונס תחת הכותרת: "תל-נונה". היא החופרת בתל, היא הנחפרת והיא הממצאים. לשם כך היא מקיימת ספריה וירטואלית כבלוג שהוא גם נר זיכרון לספריה האלכסנדרונית שנשרפה על רבבות מגילותיה. היא מנסה מטפורית לעורר אותה לחיים.
נונה אורבך מוליכה מהלך חברתי לשינוי מערכת החינוך באמצעות הבנת הסטודיו באמצעות קהילת למידה אינטרנטית בת אלפי משתתפות. תכני הלמידה העשירים מצטברים מטפורית לספריה הקדומה. המעשה החינוכי-חברתי נתפס כחלק מיצירתה האמנותית, כמו גם ספר זה. ספרה הקודם, "רוח החומר" (1997), אשר נכתב בשיתוף עם לילך גלקין, הוא כלי עבודה שימושי למטפלים ומחנכים.
המוצר אזל
