לשחק CBT / שלי זאנטקרן אזל
ערכת משחק טיפולית על פי הגישה ההתנהגותית קוגניטיבית– לליווי תהליכי טיפול
משחק שמאפשר בחינה של החשיבה הרגש וההתנהגות, לשיפור ההתמודדות והגברת המודעות העצמית.
הערכה מתאימה למטפלים ובכלל זה : פסיכולוגים, פסיכותרפיסטים, מטפלים באומנות, עו”ס ,מאמנים, יועצים ומנחי קבוצות לילדים
המשחק מבוסס על מודל אמ”ת – CBT.
מודל אמ”ת – המודל עוסק בקשר שבין האירוע – המחשבה – התגובה הרגשית – והתגובה ההתנהגותית.
אירוע – מה קרה ?
מחשבה אוטומטית – מה אמרתי לעצמי?
תגובה רגשית – מה הרגשתי?
תגובה גופנית– מה הרגשתי בגוף?
תגובה התנהגותית – מה עשיתי?
תהליך טיפול מבוסס מודל זה מאפשר:
- עבודה על רגשות – שיום (מתן שם) וכימות (הערכת עוצמה) של רגשות
- איתור תגובות גופניות לשיפור ההתמודדות– מרכיב חשוב בעבודה על שיפור הוויסות הרגשי (בטיפול בחרדה, שליטה עצמית, דיכאון ועוד).
- זיהוי מחשבות והפרכתן–זיהוי מחשבות אוטומטיות ועיוותי חשיבה.
- זיהוי מלכודות חשיבה – באמצעות סרגל מלכודות חשיבה
- חיבור בין מחשבה רגש והתנהגות– וזיהוי הקשר ביניהם.
ערכת המשחק כוללת:
- 180 קלפים המחולקים לאירועים, מחשבות, רגשות, תחושות, התנהגות והפרכות
- לוח רגשות
- לוח תחושות גופניות
- לוח משחק
- סרגל מלכודות חשיבה
ניתן לשחק את המשחק לפי שלבי הטיפול השונים ולפי מטרת המפגש.
ניתן לשחק את המשחק בטיפול פרטני או קבוצתי, או בסיטואציה משפחתית (הורים וילדים).
דוגמאות לשימוש בערכת המשחק במהלך התהליך הטיפולי
לשחק CBT לוח משחק – מניחים את לוח המשחק במרכז השולחן, ולצידו מניחים את הקלפים לפי הסדר הבא: אירועים, מחשבות, רגשות, תחושות, התנהגות, מחשבות ממתנות. כל משתתף מקבל רגישות, קלף אחד מכל חבילת קלפים, ושלושה אסימונים. ניתן לשחק את המשחק בשלושה שלבים:
גירסה למתחילים – ניתן לשחק את המשחק בשלבים הראשונים של הטיפול במטרה לחשוף את המשתתפים לשפה הקוגניטיבית ההתנהגותית. המשחק מאפשר שיח על רגשות, מחשבות, תחושות והתנהגות. מניחים את הרגשונים על משבצת ההתחלה והשחקן הראשון זורק את הקוביה, אם עצרת על צבע ריק, עליך לקחת קלף מחבלית הקלפים בהתאם לצבע ולענות על השאלה בהתאם למספר שיצא בקוביה. לדוגמה אם הקוביה מראה 2, לך שניי צעדים, עצרת בצבע אדום, קח קלף מחשבה מזיקה וענה על שאלה 2 בגב הכרטיס. כל משימה מזכה באסימון אחד, מנצח מי שסיים ראשון את המסלול וברשותו 15 אסימונים.
*במידה ומשחקים בקבוצה יש להשתמש בשתי קוביות.
גירסה למתקדמים – סיום המשחק הוא תנאי חשוב לניצחון אך לא מספיק, עליך להשיג 25 אסימונים. אם אין ברשותך 25 אסימונים עליך ליצור קשרים, צמדי קלפים או סדרות, על מנת לזכות באסימונים.
הסבר: במהלך המשחק צברת קלפים מגובנים ועכשיו הגיע הזמן לפדות אותם באסימונים.
1- יצרת שלישיה הכוללת אירוע מחשבה ורגש – זכית בשלושה אסימונים
2– יצרת רביעיה הכוללת אירוע מחשבה, רגש והתנהגות – זכית בארבעה אסימונים
3– יצרת חמישיה הכוללת אירוע מחשבה, רגש, התנהגות ומחשבה ממתנת – זכית בחמישה אסימונים
4– הצלחת ליצור סדרת עוצמות שונות של רגש, לדגומה פחד וחרדה – זכית בשני אסימונים
5– הצלחת לבחור תחושבה גופנית שמתאימה לרשת – זכית בשלושה אסימונים
המנצח הוא זה שהצליח לסיים את המסלול ויש ברשותו 25 אסימונים
עבודה על רגשות
שיום (מתן שם) וכימות (הערכת עוצמה) של רגשות נמצאו כמרכיבים חשובים בבריאות הנפשית של ילדים ומבוגרים, ומופיעים בתוכניות מניעה ופרוטוקולים טיפוליים רבים.
המשתתפים יניחו את לוח הרגשות במרכז ולאחר מכן יכסו את פרצופי הרגשות על ידי האסימונים האדומים, כך ששם הרגש גלוי לעין. המשתתף הראשון שולף מחבילת האירועים כרטיס באופן אקראי ומקריא את האירוע בקול. המשתתף הראשון שמתאים רגש תואם לסיטואציה מרים את האסימון מהרגש ומסביר מדוע בחר ברגש זה.
משחק זה מאפשר לפגוש את סגנון החשיבה של הילד וכן את הרפרטואר הרגשי של הילד. ניתן לשחק זאת גם על ידי הנחת לוח הרגשות במרכז כאשר האסימונים מכסים הן את הפרצופים והן את שמות הרגשות. המשתתפים מרימים אקראית אסימון מהלוח ומתבקשים לספר אירוע מחייהם בו עלה בהם הרגש שנגלה בלוח – שיח זה מאפשר לדון ברגשות שלא נמצאים בהכרח ברפרטואר המילולי של הילד, וגם מאפשר דיאלוג על סיטואציות משמעותיות בחיי היום יום של הילד.
תגובות גופניות
איתור התגובות הגופניות חיוני לשיפור ההתמודדות, והינו מרכיב חשוב בעבודה על שיפור הוויסות הרגשי (בטיפול בחרדה, שליטה עצמית, דיכאון ועוד…
המשתתף מתבקש לספר על חוויה/אירוע שבה הרגיש חרדה או כעס בעוצמה גבוהה, ובאמצעות לוח התגובות הגופניות או כרטיסי התחושות הגופניות מתבקש לזהות את מגוון התגובות הגופניות שהרגיש.
לוח התגובות הגופניות וקלפי התחושות הגופניות מאפשרים לנרמל ולזהות את התגובות הגופניות הנלוות לרגש, כשלב ראשון לשיפור ההתמודדות.
אפשרות נוספת– ניתן לבחור מספר רגשות (פחד, כעס, עצב, חרדה, הפתעה) על ידי הוצאת קלפי הרגשות המתאימים מחבילת הרגשות, ולבחון באמצעות לוח התגובות הגופניות אילו תגובות גופניות מתעוררות לנוכח הרגש הספציפי; או להפך – אילו רגשות עולים לנוכח התחושות הפיזיולוגיות.
מחשבות
משחק שלושת הילדים – מניחים קלף אירוע במרכז (ניתן לבחור אירוע מחבילת הקלפים בהתאם לחוויות הילד).
המטפל/הורה בוחר שלושה קלפי מחשבות שמתוכם שני קלפי מחשבות מזיקות (מתוך החבילה האדומה) וקלף מחשבה מועילה (מהחבילה הכחולה.
המשתתף הראשון מתבקש לבחור לכל מחשבה את רגש אחד (בשלב זה) בהתאם, ולהניח את הקלף לצדו – כך שנוצרת שורה של אירוע מחשבה רגש, ובשלב הבא מתבקש המשתתף לבחור התנהגות (מתוך חבילת הקלפים הסגולה) ולהניח אותו בהמשך.
זוהי התחלה של הבניה קוגניטיבית המציגה בפני הילד את הקשר בין מחשבות לתגובות הרגשיות וההתנהגותיות. בטיפול ניתן להשתמש בעבודה זו כחלק מההתערבות הפסיכו-חינוכית בשלבים הראשונים של הטיפול.
משחק מודל אמ”ת
אירוע אמ”ת פתוח – נעשה שימוש באירוע מחייו של הילד על ידי הוצאת קלף גו’קר מחבילת האירועים ונבקש מהילד להתאים תגובה רגשית ותגובה התנהגותית באופן חופשי על ידי הוצאה מחבילות הקלפים המונחות במרכז.
בשלב הבא נבקש לבחור מקלפי המחשבות המזיקות את המחשבה המזיקה שעוררה את התגובה הרגשית. כך ניצור סדרה של מודל אמ”ת על פי הדוגמא הבאה:
לוכדים מחשבות
מניחים את סרגל מלכודות החשיבה ובוחרים “קורא מחשבות”. קורא המחשבות לוקח קלף מחשבה מזיקה מהקופה ומקריא אותה בקול, הראשון שמניח את הרגישון שלו על המלכודת המתאימה זוכה באסימון.
המוצר אזל
