מאת: | משה אלון | תאריך: | 14/12/2016 18:45 |
נושא: | נושא החודש: התוכנית הלאומית למניעה ולטיפול באבודנות | תוכן: | משרד הבריאות מוביל מזה מספר שנים מהלך של הטמעת תוכנית למניעה ולטיפול באובדנות ביותר ויותר רשויות מקומיות.
התכנית משותפת למספר רב של משרדים ממשלתיים ולרשויות המקומיות.
התוכנית אמורה לעסוק בהערכת סיכון ובטיפול בלקוחות מתחום זה בכל הגילאים.
מבחינת מערכת החיונך אך טבעי זה שבילדים ובני נוער המאיימים או מבצעים בפועל מעשי אובדנות ההערכות הסיכון, הטיפול והמניעה יופקדו בידי הפסיכולוגים החינוכיים והיועצים החינוכיים.
שוב הוכח שהפסיכולוגיה החינוכית נמצאת במיצוב ייחודי, אסטרטגי במערכת החינוך, ויש לה נגישות מהירה וישירה לתלמידים נזקקים. הפעלת תכנית כזו במהלך מניעה והתגובה היא מנשמת אפה של הפיסכולוגיה החינוכית בהיותה גם מגיבה וגם יוזמת., מהיותה רלוונטית, שותפה ואף מובילה.
ההערכות הסיכון אמורות להיעשות על יד הפסיכולוגים החינוכים, כאשר עד לרמת סיכון בינונית הטיפול יעשה במרחבי השפ"ח ומעבר לכך ביחידות בריאות הנפש.
תוכנית שכזו דורשת חבירה לרשות המקומית שתהיה שופהף פעילה, תורמת גם הוא לתוכנית בצורת גורם מתכלל שמוביל התוכנית ברשות. הרווחה גם היא גורם פעיל בתוכנית זו ואמורה אף לקחת אחריות על נזקקים מעל גיל 18 שנים.
תכנית שכזו דורשת הכשרות רבות, מעמיקות הדרכות ואחזקה מתמדת.
תוכנית שכזו שוב מדגימה את חשיבותה של הפסיכולוגיה החינוכית בחברה, במערכת החינוך וברשות המקומית.
משה אלון |
|