מאת: | הלן | תאריך: | 30/10/2014 13:06 |
נושא: | עיסוק בפסיכולוגיה חינוכית ותודה למשה אלון | תוכן: | ראשית, נכנסתי לפורום הזה היום בפעם הראשונה והופתעתי לראות את ההתייחסויות המנומקות והמכבדות של משה אלון - על כך תודה רבה.
אני שוקלת התחלת התמחות חינוכית במקום קלינית, אך אני מאוד מתלבטת.
לאחר ניסיון עם עבודה טיפולית או סמי-טיפולית עם אנשים שונים במסגרות שונות, גם במהלך התואר השני, הגעתי למסקנה כי אני פחות מעוניינת לעשות עבודה טיפולית עם מבוגרים, משלל סיבות.
העבודה שהכי מעניינת אותי היא עבודה דווקא עם הורים ומחנכים. לכן התחלתי לשקול את הרעיון של פסיכולוגיה חינוכית על אף שעדיין לא לגמרי ברור לי מה אוכל לעשות בתור מומחית בפסיכולוגיה חינוכית.
השאיפה שלי בסוף הדרך היא עבודה עם הורים וצוותי חינוך אבל ברמה הפרטנית - כלומר לא עבודה ברמה הכיתתית, הבית ספרית, אלא התערבויות במשפחות סביב ילד עם קשיים או פערים, בשילוב המערכת (דבר שאני רואה אותו כקריטי).
אשמח לשמוע מאנשים כאן האם התמחות חינוכית נשמעת כתואמת את הכיוון שלי? האם בכל זאת עדיף לעשות התמחות קלינית - מבחינת האפשרות לעשות הדרכות הורים אחר כך באופן פרטי?
אילו מין טיפולים יכול להציע פסיכולוג חינוכי באופן פרטי בהמשך?
אשמח מאוד לכל תשובה,
הלן. |
|