ראש חודש אב

   רוב העם עסוק בלהתגונן מפני החום ולא זוכר בכלל את בין המצרים ותשעה באב. רק בט"ו באב מתעוררים הצעירים לפסטיבלי אהבה. לא רוצים מלחמה, רוצים אהבה. אנחנו בשיאו של החום הגדול והיובש. השריפות השנה הם לא מעשה טילים, אלא מעשי ידי אדם. מאמצע חודש אב, כאשר מסביב עדיין יהיה הרבה צהוב ושחון, נראה את החצבים מתחילים לצוץ. באלול הם יפרחו. החצב מתרומם יש מאין, רק מכוח עצמו! הוא מתרומם לנוכח פני השמיים ופורח משמחת ההתחדשות העצמית. הכל בכוח הבצל החבוי במעמקי האדמה, במקלט האדמה הטובה והמגנה. גם אם בצל החצב תלוש מאדמתו, עדיין הוא יכול להתקיים שנים רבות. החצב, סמל להישרדות ברגעי תלישות, ברגעי יובש וצימאון ממש כמו עם ישראל שהיה בגלות מאות בשנים.

   זנים שונים של תאנים חונטים, דבש התאנה נמהל במתק ענבים נבצרים. מטעי פירות הקיץ הולכים ומתרוקנים מיבולם. אבטיחים ומלונים מתוקים מתמיד. איסוף ירקות הקיץ נמשך הישר על הסלט המרענן. להקות ציפורים מתחילות לנדוד דרומה.

   בט"ו באב נחוג את חג האהבה בכרמים. ביום זה בוטלו מעמדות ומסר שוויון ערך האדם נישא בכרמים. "בחמישה עשר באב וביום הכיפורים בנות ישראל יוצאות בבגדי לבן שאולים, שלא לבייש מי שאין  לו" (מסכת תענית כ"ו עמוד ב'). אנו זוכים גם למעט יותר קרירות ולחות בערבים והימים יתקצרו מעט.

   "משנכנס אב ממעטים בשמחה" משנה (תענית ד' ו') כשמברכים את חודש אב בשבת שלפניו מכנים את חודש אב "מנחם אב". הקב"ה הוא "אב" לישראל, "מנחם" את עצמו על חורבן בית המקדש. "אל נקמות ה' אל נקמות הופיע הנשא שופט הארץ השב גמול על גאים." (תהילים צ"ד א-ב). מראש חודש אב ועד תשעה באב נוהגים מנהגי אבלות שונים. לקראת צום תשעה באב לזכר חורבנות בית ראשון ובית שני.

   השבת שלפני תשעה באב היא שבת היא שבת חזון ובה הפטרת חזון ישעיהו פרק א (ז) אַרְצְכֶם שְׁמָמָה עָרֵיכֶם שְׂרֻפוֹת אֵשׁ אַדְמַתְכֶם לְנֶגְדְּכֶם זָרִים אֹכְלִים אֹתָהּ וּשְׁמָמָה כְּמַהְפֵּכַת זָרִים:  ישעיהו פרק א ד) לָכֵן נְאֻם הָאָדוֹן ה' צְבָאוֹת אֲבִיר יִשְׂרָאֵל הוֹי אֶנָּחֵם מִצָּרַי וְאִנָּקְמָה מֵאוֹיְבָי: (כה) וְאָשִׁיבָה יָדִי עָלַיִךְ וְאֶצְרֹף כַּבֹּר סִיגָיִךְ וְאָסִירָה כָּל בְּדִילָיִךְ:

   לפני שנה ערים שרופות והשנה בעזרת השם ומעשי ידינו להתפאר חלק מהסדר הושב על כנו. וגם דיבורים על שלום ועל החזרת השבויים שוב מרחפים באוויר. הלוואי שגם בחדרי חדרים של המנהיגים.

   מיד אחרי תשעה באב נספור שבע שבתות של נחמה ונגיע בסיום חשבון הנפש האישי שלנו לראש השנה.

אירועים בחודש אב

א' – ב' באב תש"ז (18.7.1947): אניית המעפילים "אכסודוס" עוגנת בנמל חיפה. המעפילים מועברים לספינות שתיקחנה אותן חזרה לאירופה.

א'  באב:  פסגות הרים נתגלו אחרי המבול. יום מותו של אהרון הכהן.

ג' אב תש"ז (1947): גירוש אוניית המעפילים "יציאת אירופה תש"ז"

ד' אב תש"ב (18 ביולי 1942): אושרה תוכנית של הימלר להשמיד את יהודי פולין ושאר ארצות אירופה.

ח' אב תרפ"ט (1928):  נוסדה הסוכנות היהודית.

ט' באב: ה' הודיע, כי דור היוצאים ממצרים ימות במדבר. חורבן בתי המקדש הראשון והשני. כיבוש העיר ביתר וחורבנה. 1290 גירוש יהודי אנגליה. 1492 גירוש יהודי ספרד. 1914 תחילת מלחמת העולם הראשונה. נולד ירמיהו הנביא.

י' באב (22.07.1306): פיליפ, מלך צרפת, כולא את כל היהודים בממלכה ומגרש אותם מאדמתה ומנכס את רכושם. גירוש יהודי פורטוגל.

ט"ו באב תרמ"ב(31.7.1882): נוסדה המושבה הראשונה בארץ על ידי אנשי העלייה ראשונה. שמה "ראשון לציון". הותרו הנישואין בין בני שבט בנימין לשאר השבטים, הותרו הנישואין בין כל השבטים

כ"ב באב תש"ב(5.8.1942): יאנוש קורצ'אק יחד עם חניכיו, נשלחים לטרבלינקה, מחנה ההשמדה.

בברכת שנגיע בשלום מט' באב לט"ו באב.

יששכר