| מאת: | ממני | תאריך: | 10/10/2010 21:56 |
נושא: |
מדה מארקר | | תוכן: |
אני אובחנתי לפני שנים, באבחון באוניברסיטה בתקווה שיתנו לי הקלות עקב בעיות ריכוז.
רק לאחרונה שאלתי את הפסיכולוגית שלי ממה בעצם אני סובלת. היא אמרה, כמוך, שיש בעייה עם ההגדרות, אך כיוון שהתעקשתי היא אמרה בורדרליין.
נכון, זה לא נעים לשמוע, זה בהחלט מציב שאלות רבות לגבי מה אוכל להשיג, שעדיין לא הצלחתי (דברים שחשובים לי, לא התניות חברתיות), שאלות שאולי חלקן סטיגמטיות.
אבל...
אבל: אם הוגדרתי, זה אומר שאינני היחידה. זה אומר שכל הסבל הזה הוא לא מדומיין. זה אומר שאני יכולה קצת להניח לעצמי, לא להשוות לאחרים. עדיף לדעת שאת נכה, מאשר להתבעס כל פעם מחדש שאני לא מצליחה.
נחמה מעוותת, כמו חיי. |
|
כניסת חברים
מנהלי הפורום
רוני נוה פרישוף
כעת בפורום 
דפיות פורום 
לאשכול הקודם
לאשכול הבא
חזרה לפורום