כשל שגשוגי – גישה מולטידיסיפלינרית לאבחנה וטיפול – פרופ' ויטנברג
כשל שגשוגי – גישה מולטידיסיפלינרית לאבחנה וטיפול – פרופ' ויטנברג
FAILURE TO THRIVE
A MULTIDISCIPLINARY APPROACH TO DIAGNOSIS AND TREATMENT
Jean-Victor P. Wittenberg
Infant Psychiatry Program
Hospital for Sick Children
הצגת מודל של מרפאה המטפלת בכשל שגשוגי. המרפאה כוללת צוות קבוע של אחות, רופא, עו"ס, פיזיוטרפיסט ופסיכיאטר המצויים בקליניקה סה"כ שלוש וחצי שעות שבועיות. לצוות זה מצטרפים יועצים, מומחים מתחומים שונים כגון: תחומי הרפואה, ריפוי בעיסוק, קלינאית תקשורת, פסיכולוג, סוכני הגנה של הילד, אחיות בריאות הציבור, מתורגמנים. ביחידה מצויים גם סטודנטים מתחומים שונים: רפואה, פסיכיאטריה, ריפוי בעיסוק, פסיכולוגיה וכו' .
ההפניות הינן מתוך בית החולים, פציינטים פנים וחוץ ממחלקות שונות כמו: מחלקת ילדים, קרדיולוגיה, נוירולוגיה, פגים, פסיכיאטריה וכו'. והפניות מהקהילה : רופאי משפחה, רופאי ילדים, אחיות בריאות הציבור, הגנת הילד, התערבויות מוקדמות, מעונות, בתי משפט, סוכנויות בקהילה.
הקריטריונים להפניה: ילדים מתחת לגיל 5 שנים; בעיות בגדילה, בהעלאה במשקל, באכילה או הזנה; ילדים דוברי שפה כלשהי; ילדים עם קו-מורבידיות; כל סוג של מורכבות משפחתית; עם/בלי ביטוח רפואי; לא מומחים לבית משפט.
אינטייק: סקירה של ההפניה, טלפונים של אחות היחידה למקור ההפנייה, למשפחה, למקורות תמיכה (שירותי רווחה, מתורגמן וכו'), איסוף מידע, סידר מפגשים (זמן, נסיעות, מוזמנים), שאלונים.
הערכה: סקירת המידע של האינטייק; סקירת השאלונים; ארגון סדר המעורבות של הצוות בקליניקה. כל הפציינטים מקבלים: הערכה רפואית, דיאטנית, עובד סוציאלי ו/או הערכה פסיכיטארית.
הערכה פסיכיאטרית: ראיון כוללני שסוקר: התנהגויות האכלה של התינוק, היסטוריה ומשמעות להורים; תגובות התנהגותיות של ההורה; מורכבות משפחתית ואינטראקציות; כוחות ומקורות של התינוק/משפחה (בהווה ובהיסטוריה); יכולת שיתוף הפעולה של המשפחה.
התרשמות דיאגנוסטית: כל FTT יש לו אספקטים התנהגותיים, פסיכולוגיים ואינטראקציוניים/ של יחסים. אבל, יש שה- FTT הוא משני לבעיות אורגניות – ואז לא נדרש שינוי התנהגותי; יש ש- FTT דורש טיפול התנהגותי ואינטראקציוני. הדיאגנוזה השכיחה: FTT אורגני; FTT לא אורגני, ו- FTT מעורב; הפרעות אכילה פוסט טראומטיות; טיפול רפואי לקוי; אימוץ חוץ; הפרעות ויסות; הפרעות התפתחותיות; הפרעות ביחסים.
טיפול כשה- FTT משני לבעיה אורגנית.
תמיכה בהזנה של התינוק; תמיכה למשפחה; הבהרת הסיגנלים והתגובות ההתנהגותיות של התינוק להורים ולסוכנים המפנים; חינוך פסיכולוגי אחר (התקשרות, ויסות…); שירותים ותרפיות לבעיות משניות; בסוס טיפול המרוכז במשפחה.
טיפול כשה- FTT לא אורגני או מצב מעורב. משפחות עם יכולת שיתוף פעולה מינימלית; הערכה, תיאום בין שירותי התמיכה, case manager; הגדרת צורך להנחיה והגנה; מעקב שבועי עד ההתייצבות; הערכה מחודשת ליכולת שיתוף הפעולה.
טיפול במשפחות משתפות פעולה כשלא מדובר בטיפול ב- FTT
הפרעה בהזנה פוסט טראומטית: במצב רפואי - הצפה; בטיפולי לקוי – הגנה, חינוך, תמיכה, אסטרטגיות של התקשרות… באימוץ חוץ – חינוך וכו' הפרעות ויסות – חינוך פסיכולוגי; פיתוח המבנה המשפחתי; ריפוי בעיסוק; פסיכותרפיה לבעיות ביחסים או השלכות משניות; טיפול בהורה, בהורה ובילד, בזוגות. הפרעות התפתחותיות – שיתוף פעולה עם מומחים ב PDD, בפיגור שכלי וכו'. חינוך פסיכולוגי לתמיכה, גישות התנהגותיות וכו'. הפרעות ביחסים – ניסיון לטיפול (במפגש הראשון), חינוך פסיכולוגי, הזנה, התקשרות, התפתחות, גישה התנהגותית להתנהגויות הזנה לא מסתגלות נלמדות. הפרעת הזנה לא מסתגלת נלמדת – ארוחות מובנות; חיזוקים חברתיים; הקלטת צילום ביתי; מעקב שבועי עד שהמשקל יציב והאינטראקציות אופטימליות.
אם אין העלאה במשקל: סקירה חוזקת של הגישה ההתנהגותית והחינוכית-פסיכולוגית; סקירה של היכולות ההוריות ליישם את הגישה ההתנהגותית; תמיכה במשפחה להתערבויות התנהגותיות; תגובות רגשיות בהורים; המשך החינוך הפסיכולוגי והתמיכה. אם עדיין אין העלאה במשקל: קושי של ההורים עם הגישה ההתנהגותית: מיקרו תרפיה פסיכודינמית; תרפיה פסיכודינמית קצרת מועד; תרפיה משפחתית; תרפיה זוגית.
אם עדיין אין העלאה במשקל – פניה לשירותי רווחה, סקירת הצורך להדרכה ולהגנה נוספת. סקירת הגישה: יתרונות – פרספקטיבה מולטידיסציפלינרית; כוללנית וזמינה; טיפולים גמישים ושונים. חסרונות – סקירה פסיכיאטרית בלבד, יותר מדי מתחרים בסדר היום.
