פסיכופתולוגיה התפתחותית והפרעות וויסות – פרופ' ויטנברג
פסיכופתולוגיה התפתחותית והפרעות וויסות – פרופ' ויטנברג
REGULATORY DISORDERS AND DEVELOPMENTAL
PSYCHOPATHOLOGY
הפרעות ויסות: ההסתגלות הביולוגית של התינוק מוגדרת דרך המזג; התגובתיות של ה-CNS וויסות עצמי; והפרעות הויסות.
טבע/סביבה-הזנה: יש השפעות ביולוגיות ברורות – למשל, תרומה גנטית למזג; יש השפעות סביבתיות ברורות – למשל, סגנון הורות; מגדירים ביולוגיים כיצד אנו חווים אירועים – למשל, תגובתיות רבה לעומת נמוכה. הסביבה והשפעתה על הביולוגיה – למשל, רמות קורטיזול.
BIOLOGICAL EMBEDDING - חוויות שמובילות לשינוי ביולוגיים: נוירולוגיה, אוטונומיה, הורמונלי, פעילות גנטית. למה נזקקים לויסות? לחץ – תוצאה של תגובתיות לדרישות פסיכולוגיות ופיזיות אשר דורשות משאבים מעבר לאלה הזמינים מיידית; תגובת לחץ רגשית מצמצמת את דרגת האנרגיה הנדרשת לתגובות – אנרגיה חשובה לעתיד, לפונקציות מכווננות כמו גדילה, מערכות חיסון וכו'.
ילדים עם הפרעות ויסות: יש שהם מגיבי יתר – מתבטא בהתנהגויות מקובלות חברתית, מתקשר עם הפרעות מוחצנות. יש שהם תת מגיבים – מתקשה לבטא עצמו, ומתקשר עם מופנמות. תגובתיות ותמיכתיות: ילדים עם פעילות-יתר מתפקדים פחות טוב בבית ללא תמיכה, אבל טוב יותר בבית תומך לעומת ילדים עם תת-פעילות.
פסיכופתולוגיה התפתחותית – בעיות של קטגוריות דיאגנוסטיות; כיום מסתייגים מחשיבה על גורם אתיולוגי יחיד; מדובר במערכות בתוך מערכות – השפעות אינטראקטיביות המשפיעות הדדית. מדובר על ריבוי פרספקטיבות; התנהגותית, פסיכולוגית, ביולוגית, אינטראקציונית, משפחתית, חברתית, אקולוגית; לטווח החיים; כשהאבחנה צריכה להיעשות בקונטקסט של התפתחות נורמטיבית. תפקוד מווסת: אדם עם ויסות תקין יכול – לקיים מצב פנימי מאורגן וחיוני; להתמודד עם מתח ולחץ; להתעסק עם אנשים ואובייקטים; ללמוד, לחקור, להתפתח, לעבוד, לאהוב, לשחק…
הפרעת ויסות – האבחנה בגילאי 0-3 שנים
*מתחיל בינקות * קשיים בטמפרמנט (דווח על ידי הורים) וכן בעיות בתפקוד היומיומי כפי שמדווח על ידי ההורים * סימנים של קשיים בעיבוד סנסור-מוטורי, או התארגנות (דרך אבחון) . המערכות או התהליכים המושפעים בהפרעה מסוג זה: הסנסורי, המוטורי, הפיזיולוגי, הקשב, ההתנהגות, האפקט.
מדדים פיזיולוגיים של הפרעות ויסות: קורטיזול, RD כהפרעה של מצוקה, לב, נשימה, EEG, פעילות, ו-GSR. הפרעות שינה, היפרסנסיטיביות לגריה סנסורית, רגזנית, קושי בהרגעה עצמית, בוויסות המזג. NATURE/NURTURE: ממצאים קדם לידתיים: עובר פעיל יותר, קשיים התנהגותיים יותר, תינוק לא צפוי, לא מסתגל ופעיל.
מצוקה אמהית בהריון משפיעה על התינוק: דופק גבוה יותר, שינויים בקצב לב, תינוק שנולד קטן יותר ומוקדם יותר, מתרגז בנקל ופחות מסתגל.
רמת ההורמון של האם בהריון מקושרת עם מדדי מזג של הילד. טסטוסטרון גבוה יותר וקורטיזול נמוך יותר מקושרים עם תוקפנות גבוהה יותר בילדים (תוקפנות למשל זה התנהגות לא מווסתת)
קוים התפתחותיים לתוקפנות
תוקפנות היא גבוהה יותר בגן ילדים שם נעשית הסוציאליזציה של היחסים הם לומדים לווסת את ההתנהגות שלהם.
כשזה לא קורה מופיעות בעיות מתמשכות כולל תוקפנות, אשר הופכת בעייתית במיוחד בהתבגרות. זה מקושר לבעיות שפה, ADHD וכו'.
