טיפול ממוקד בקשיים רגשיים ומקנה דרכי התמודדות באמצעות סיביטי אקט וחשיבה מערכתית

קשיים רגשיים ודרכי התמודדות יעילה. חוברת עקרונות 07.07.2024

מאת יששכר עשת isas.eshet@gmail.com

חוברת זו מביאה קווים מנחים על בסיס עקרונות הגישה הטראנס-דיאגנוסטית של דיוויד בארלו ושותפיו. הגישה מציעה דרכי התמודדות-יעילה עם קשיים רגשיים. לגישה נוספו עקרונות מגישות טיפול נוספות.

גישת בארלו ושותפים מציעה: א. להתחיל את הטיפול ביצירת ברית-טיפולית שבה יש הסכמה על הקשיים, דרכי הטיפול להתמודד איתם, והתאמת הטיפול לאורח חיי המטופל. ב. בהמשך רוכשים דרכי התמודדות עם קשיים רגשיים באמצעות אימונים על רגעים קטנים של אי נוחות רגשית, מתוך סיביטי-גל-שלישי. ג. אחר כך משתמשים בדרכי התמודדות אלו בהתמודדות עם הקשיים הרגשים עליהם ביקש המטופל טיפול.  

א. הנחת היסוד היא שאדם טוב מיסודו ולכן חמלה וחמלה עצמית משאירים כוחות להתמודד עם קשייו.

ב. מהלכים טיפוליים שומרים על התקשרות הבטוחה בין המטופל לקרוביו על חשבון קשר עם המטפל.  

ג. הטיפול מכוון את המטופל לזהות ולהשתמש בכישורי התמודדות שיש לו כמו לכל אדם.

ד. הטיפול מכוון להדק את הקשר בין העולם הפנימי בין המציאות החיצונית. 

ה. הטיפול יוצר שותפות ולא שיתוף פעולה בין המטפל למטופל. זהו מהלך מעצים

ו. הסברים פסיכו-חינוכיים לאורך כל הטיפול מאפשרים למטופל לתרום רעיונות משלו לטיפול.  

ז. נלקחים בחשבון אמונות המטופל שהתגבשו מתוך תרבותו וניסיון חייו.

ז. התנהגות המטופל היא דרכו להתמודד עם קשייו הרגשיים או השיג משהו והיא יעילה חלקית.

ח. התייחסות מערכתית הופכת קרובים למטופל להוות זרוע המשכית של האימונים בדרכי ההתמודדות. 

ט. עקרונות הגישה האסטרטגית חוסכת זמן וכסף  בהיותה ממוקדת בהתמודדות יעילה עם קשיים רגשיים.

תוכן החוברת

א. מהם קשיים רגשיים? ואיך ממשיגים את הטיפול בקשיים הללו

ב. מודל טיפול באמצעות מיקוד בקשיים רגשיים ורכישת דרכי  התמודדות יעילה איתם

ג. הפנייה יעילה  לטיפול של ילדים ונוער עם התאמות גם למבוגרים

ד. דרכי התמודדות ודרכים לספק צרכים

ה. הנעה עצמית, נחישות, חוויות חיוביות, מכוונות עצמית ((self determination

א. מהם קשיים רגשיים והמשגת טיפול בקשיים רגשיים

מאת יששכר עשת  isas.eshet@gamil.com

א. רגש אינו תוכנית פעולה. תפקידו הביולוגי של הרגש הוא לעודד אותנו לבחון את המציאות אם יש שם איום מסוים או משהו שאנו רוצים או זקוקים לו.

ב. על מנת להתמודד עם האיום או להשיג משהו, יש לתכנן פעולה שתיקח בחשבון את היכולות שלנו ואת מגבלות המציאות. בדרך כלל גם נאלץ לקחת בחשבון שנאלץ להתפשר.

ג. כדי שנוכל לתכנן, עלינו להרגיע את סערת הרגשות שחוסמת את האונה הקדם מצחית מלחשוב באופן מסודר.

ד. קושי רגשי נוצר במצב של רגש עוצמתי שיוצר אי-נוחות רבה שאיננו יכולים להסתדר אותו, ואנו מפעילים מהלכים מסויימים כדי להוריד את עוצמת הסערה והאי נוחות.

ה. קושי לשאת סערת רגשות גם גורם לנו לבצע פעולות שונות להימנע מלהגיע למצב של סערת רגשות. פעולות אלו מצמצמות את התיפקוד שלנו בתחומים שונים ואיכות החיים יורדת.

כך מגיע המטופל עם קשיים לשאת רגשות וצמצום חייו. גם מתחילות לחלחל מחשבות כמו: "אני לא שוה", "אני לא אבריא", "אין דרך לעזור לי" "אני מאד חולה"

גם המשפחה והסביבות בהם פעל לא מבינות, חסרות אונים ומתרחקות. 

המשגת המצב כוללת את הנושאים הבאים והטיפול הוא בהתאם לנושאים הללו.

א. זיהוי הקשיים הרגשיים 

ב. מה משפיע לרעה על הקשיים

ג. מה מפעיל התפרצות קושי רגשי

ד. זיהוי מחסורים במשאבי התמודדות אצל המטופל והסביבה

ה. משאבי התמודדות קיימים אצל המטופל והסביבה

ו. רמת התיפקוד במשפחה ובסביבה עם קשיים הרגשיים

ב. מודל טיפול באמצעות מיקוד בקשיים רגשיים ורכישת דרכי  התמודדות יעילה איתם.

מאת יששכר עשת isas.eshet@gmail.com

אחד הקשיים השכיחים אצל תלמידי סיביטי משולב עם אקט (המכונה סיביטי-גל-שלישי) הוא לחבר את החומר התאורטי לכלל מפגשים טיפוליים. הקושי מטריד במיוחד וגורם לתלמידים רבים לחזק את ביטחונם על ידי שילוב גם של דרך הטיפול הקודמת שלהם שבה הם שולטים.

   המודל האפשרי המוצג בזה, מבוסס בנוסף לסיביטי-גל-שלישי, גם על דרכי טיפול אחרות שכולן מתכתבות ותואמות את סיביטי-גל-שלישי. כלומר זהו מודל אינטגרטיבי. הגישות העיקריות עליהן מתבססת גישה זו הן: הגישה הטראנס-דיאגנוסטית של דוויד בארלו ושותפיו שיש בה גם מיינדפולנס. הראיון-המוטיבציוני. המלצות טיפוליות מתוך ממצאי חקר-תפקוד-המוח למשל אצל דניאל סיגל. גישת המכוונות העצמית בשילוב עם החוסן נפשי לפי אן מסטן הוא תוצר הסביבה וגישת הנחישות של קארול דואק. חשיבה מערכתית. גישות העוסקות בוויסות רגשות למשל של גרוס ותומפסון והדי.בי.טי.  ידע חדש על התפתחות-הילד שמביאה בין השאר אליסון גופמן. גישות קיומיות של ארווין יאלום ואווה אגר. תאוריית התקשרות. גישת החמלה של קריסטיאן נף ושל רחל נעמי רמן. גישות אסטרטגיות מבית היוצר של המרפאה לטיפול-קצר-מועד של המכון למחקר הנפשי בפאלו-אלטו בין השאר בהשראת מילטון אריקסון וג'יי היילי.

שלב ראשון (1-3 מפגשים) השקעה במוטיבציה שעשויה להימשך גם יותר מפגישה אחת.

א. הטיפול מתמקד רוב הזמן בקשיים רגשיים של המטופל ומקנה למטופלים דרכי התמודדות יעילה איתם. דרכי ההתמודדות (במקום כלים) הם כל ההתערבויות הטיפוליות שאנו מפעילים בסיביטי ואקט כגון: החלפת מחשבות, וויסות רגשות, חיבור לכאן ועכשיו, דרכי הרגעה, זיהוי ערכים ומחייבות לפעול לאורם ועוד ועוד. (מצורפת רשימה בהמשך)

ב. הטיפול מניח שההתנהגויות הן הרגלים-דרכי התמודדות להתמודד עם קשיים רגשיים. דרכי התמודדות מחליף את הביטוי הלא ברור כלים. דרכי התמודדות-הרגלים אלו יעילים חלקית. לכן הטיפול בהתחלה לא מחליף הרגלים אלו, אלא מקנה דרכי התמודדות-הרגלים יעילים יותר לקשייו. רק בהמשך לפי הצורך מסירים את דרכי ההתמודדות הקיימות.

ג. לכן גם האינטייק הוא קצר ומתחיל בבקשה מן המטופל לספר על הקושי הרגשי או קשיים, עבורם הגיע לטיפול לבקש סיוע. (מטרות, רצונות, סיבות או בעיות הם לא לטיפול). שאלות האינטייק מתמקדות בקשים הללו במטרה לתקף אותם. כלומר לברר סביב הקושי הרגשי בין השאר: דרכי התמודדות יעילות חלקית שלו ושל הסביבה, מחשבות, רגשות, ערכים, התנהגויות, תגובות סביבה, תיפקוד חברתי ומקצועי, מצב גופני, וציר זמן.

ד. בונים ברית טיפולית (פירוט בהמשך)  בת שלושה סעיפים

   1. הסכמה על הקושי הרגשי לטיפול. הסכמה זו מלווה גם בהגדרה חיובית מחודשת של הקשיים. כלומר החיוב שבקשיים הוא שהם מהווים הזדמנות להתפתחות וצמיחה אישית. 2. הסכמה על דרך הטיפול אותה יתאר המטפל באמצעות מידע (הסברים-חינוכיים). מושם דגש על אימונים במשך חודשים ארוכים כדי לבסס הרגלי התמודדות המאפשרים הישרדות והסתגלות. הרגלים אלו גם מבוססים על ערכים בעלי משמעות לאדם ולסביבתו, והם גם מתחשבים באדם, בחי, בצומח ובדומם.  3. הזמנה להביא קשיים בתהליך הטיפול של המטפל או המטופל. זהו משוב במטרה לתקן מהלכי טיפול והוא מחליף את המושג התנגדות. הברית מעצימה את המטופל ויוצרת במקום שיתוף פעולה שותפות.

ה. במהלך האינטייק ובהמשך, המטפל "נכנס לנעלי המטופל" ורואה את הקושי דרך עיני המטופל. זוהי האנושיות המשותפת המאפשרת חמלה שמזמינה מהכלים להקלה זמנית כדי לאפשר כוחות להתמודדות. (הקלה מוזג שלא קיים בפסיכותרפיה)  ולא רק אמפטיה.

ו. מהלכים אלו מצביעים על טיפול שלא עוזר למטופל, אלא מכוון את המטופל לעזור לעצמו באמצעות דרכי התמודדות יעילה עם הקשיים הרגשיים שלו. לכן הם מבוססים על שילוב בין חמלה ואיתגור.

ז. במקרים רבים יהיה צורך בשלב הראשון לבצע פעולות הקלה שהם מהלכים בסביבה או באדם עצמו, כדי להקל על המצוקה הרגשית, שלפעמים גם מתוארת כמשבר שיש נהלים איך להתמודד איתו. הצפה רגשית לא מאפשרת בדרך כלל לנהל טיפול, כי כל כוחות המטופל מגויסים להישרדות ולא להתפתחות.      

שלב שני: אימון ברכישת דרכי התמודדות (5-10 מפגשים)

א. אימונים לרכישת דרכי התמודדות יעילה מתקיימים בין המפגשים על רגעים קטנים של אי נוחות רגשית. הדגמת האימון מתרחשת בחדר הטיפול.

ב. האימונים כוללים מידע על הקשר בין דרך ההתמודדות לבין הקושי הרגשי שהובא לטיפול.

ג. במפגשים דנים בקשיים והצלחות במהלך האימונים ומבצעים התאמות לדרכו של המטופל.

ד. מוציאים את מושג ההתנגדות מהטיפול ובמקומו עוסקים בקבלת משוב מהמטופל על קשייו והתאמות של המהלכים הטיפולים.

ה. האימונים מעודדים את המטופל לקבל החלטות וליטול סיכונים מחושבים כדי ללמוד מנסיון במידה ויכשל. כישלון מוגדר כמהלך מרכזי בצמיחה וההתפתחות האישית לצד עבודה והתמדה (זוהי הנחישות)

שלב שלישי: שימוש בדרכי ההתמודדות יעילה שרכש להתמודדות עם הקושי הרגשי שלו.

א. עם דרכי ההתמודדות היעילה  שרכש ניגש המטפל להתמודד עם הקושי הרגשי שלו.

ב. זהו שלב החשיפה. חשיפה מבצעים בהדרגה, בדרגות קושי עולות אותן בונים עם המטופל. לא אחת מתחילים בחשיפה בדמיון או בסימולציה. ואחרי בדרך כלל שבוע כזה עוברים לחשיפה במציאות.

ג. הוספת דרכי התמודדות: לפי הצורך מוסיפים דרכי התמודדות-יעילה.

ד. אחרי הטיפול: בסיום הטיפול, המטופל ימשיך להתאמן בדרכי ההתמודדות קרוב לשנה כדי להפוך דרכי התמודדות אלו להרגלים, שיפעלו לפי הצורך באופן אוטומטי ללא חשיבה מראש. בסיום הטיפול מקבל המטופל והסביבה הקרובה בכתב, את רשימת דרכי ההתמודדות היעילה שרכש.

ג. הפנייה יעילה  לטיפול של ילדים ונוער עם התאמות גם למבוגרים

מאת יששכר עשת isas.eshet@gmail.com

   המאמר "גם ילדים סובלים" הוא חלק מגישת "טיפול בילדים ומתבגרים באמצעות הורים כסוכני שינוי", כחלק מ"הורות בדרכי שלום הקניית כישורי חיים בדרכי נעם".

   המאמר עוסק בקשיים הגדולים ליצירת מוטיבציה לטיפול של ילדים ונוער, ובנשירה הגדולה מטיפול בגלל חוסר מוטיבציה (כ-חמישים אחוז!). שלושה סוגי נשירה ניתן לזהות: א. עזיבה מיידית את הטיפול: "אין לי בעיות" ב. נשירה הדרגתית מטיפול: "אני לא מבין למה אני פה" ג. בסיום טיפול ילד מדווח על הטיפול: "היה נחמד, שיחקנו, נהניתי, היא היתה נחמדה."

   מאמר זה מציע למטפלות לפגוש תחילה את המפנים שהם הורים ומחנכת וכשמדובר במבוגרים בן או בת זוג או מפנים שונים, כדי לאמן אותם ליצור מוטיבציה במטופל המיועד לפני שהם יגיעו לטיפול, אם בכלל.

עקרונות אלו מתאימים בשינויים קלים גם למבוגרים עם קשיים רגשיים, המופנים על ידי בן או בת זוג, או מערכת טיפוליות כלשהי כגון: מחלקות לשירותים חברתיים, בית ספר, מערכות רפואה ועוד.

שלב ראשון: המפנים לומדים להבין, להאמין ולחמול את קשיי המופנים

א. "להיכנס לנעליו של הילד או הנער", ולהבין דרך עיניו את קשייו הרגשיים, להזדהות, להציע תקווה ולהקל מעט.

ב. להכיר ולווסת את הקשיים הרגשיים של המפנים בהקשר למטופל  המיועד שהם בעיקר: חששות לכישלון היקר להם. אכזבה מהמופנה ומעצמם. אשמה. בושה. תסכול מחוסר אונים והתנהגות עצבנית. מקנים להם דרכי התמודדות עם הקשיים הללו כמו שירכוש המופנה.

בשלב השני: ניסיונות של המפנים להקניית דרכי התמודדות יעיל בהנחיית המטפל

א. המפנים בהנחיית המטפל מציעים למופנים דרכי התמודדות יעילה במקום הימנעות כניעה ופעולות מתוך רגשות.

ב. אם לא מצליחים, הם יציעו ללכת ביחד למטפלת כדי לרכוש דרכי התמודדות יעילה עם הקשיים  הרגשיים עליהם סיפר המופנה.

ג. מהלך זה מניח שהתנהגות היא דרך להתמודד עם סבל ולספק צרכים ורצונות. לפעמים התנהגות זו יעילה באופן חלקי, אך פוגעת בהתפתחותו ובסביבה. לכן הטיפול מציע דרכי התמודדות שונות, יעילות יותר ופחות פוגעות בעצמו ובסביבה.

שלב שלישי: אם עדיין המופנה מסרב להגיע לטיפול.

א. המפנים ימשיכו את הטיפול כדי רכוש דרכי התמודדות וסיוע יעיל אותם יאמנו את המופנה בעצמם.

ב. המפנים ירכשו דרכים לבנות או לשמר התקשרות בטוחה על ידי צימצום מהלכים משמעתיים וביקורת והגברת האפשרות של המופנים לאתגר את עצמם ללמוד מנסיון וטעיה.

ג. תקופת ההפניה לטיפול של מופנים, עשויה להיות תהליך מכונן לביסוס ההתקשרות הבטוחה בין המפנה הקרוב והמופנה. לשם כך המפנים אמורים במשך מספר מפגשים ומצבים בהם נתקל המופנה, להזדהות עם סיבלו וקשייו ולא לעסוק במשמעת וביקורת. לכן גם חשוב שהמופנים ישתפו את המפנים בסבלם ולא את המטפלת. תפקיד המטפלת הוא להנחות את המפנים המתקשים לייצר שיח חומל שיתרום להתקשרות הבטוחה.

ד. אבחונים נעשים תוך כדי הטיפול. אבחונים נותנים אבחנות ולא קשיים רגשיים. קשיים רגשיים מתגלים רק דרך דברי הילד ואמון לדבריו.

אם המופנה מגיע לטיפול

א. המפנים ממשיכים להיות מעורבים במהלך הטיפול בדרכים שונות: 1. נכנסים לשעה הטיפולית בעשרים דקות אחרונות, כדי להתעדכן באימונים הנדרשים עד למפגש הבא. 2. הטיפול מתנהל לסירוגין, שבוע המופנה ושבוע המפנים. 3. המפנה והמופנה נפגשים ביחד עם המטפל. 4. הטיפול מתנהל רק עם המפנים ללא המופנה.

ב. את הברית הטיפולית עושים גם עם המופנה בהמשך לברית שנוצרה בין המטפל למפנים. אם יש התלבטות לגבי הרתמות לטיפול נעזרים בטבלת היתרונות והחסרונות של המצב הקיים מול החסרונות והיתרונות של כניסה לתהליך טיפולי המוביל לשינויים. ועל פי טבלה זו יקל על המופנה להחליט על דרכו.

ג. במהלך הטיפול יש רגעים של קשיים להמשיך את הטיפול. לא אחת יש צורך בנוסף לתיקון הדרך הטיפולית (סעיף 3 בברית הטיפולית) לאפשר למופנה לנוח זמן מה לפני שממשיכים.

בקישור המצורף תוכלו לקרוא את המאמר המפורט:

https://www.hebpsy.net/me_article.asp?article=3176

ד. דרכי התמודדות ודרכים לספק צרכים

מאת יששכר עשת isas.eshet@gmail.com

התנהגות היא דרך ההתמודדות של המטופל עם קשייו. והיא עוזרת חלקית! בטיפול משאירים דרך התמודדות זו ומאמנים בדרכים יעילות יותר. רק אז אפשר לוותר או לצמצם את הדרך הקודמת. מודעות לדרכי התמודדות יעילות שרכשתי, או בדרך היעילה שרכשתי לספק צורך, מאפשרת לי להפעיל דרך זאת במצבים שונים. לכן השאלה החשובה היא מה עשיתי שהצליח לי?

א. אני מחליף ומגמיש מחשבות כך שיתאימו יותר לעובדות מציאות.

ב. אני משהה תגובה במצבי סערת רגשות ותחושות. וגם לא פועל מתוך רגשות.

ג. אני עושה משהו אחר ולא את ההרגל שלי, אם אני לא רוצה להסתבך.

ד. אני מתמיד לעשות עוד ועוד. לא הפסקתי לעשות, מזהה טעויות מתקנם.

ה. אני מרשה לעצמי לשהות עם רגשות לא נוחים כדי לאפשר למערכת העצבית להתרגל אליהם.

ו. אני מפעיל יותר חמלה עצמית במקום בקורת עצמית.

ז. במצבים שאני רגיל להימנע, אני עושה דווקא מדי פעם כדי לחשל את עצמי.

ח. כשצריך אני מפעיל דרכי הרגעה שסיגלתי לעצמי.

ט. אני בוחן סיכויים וסיכונים, מעז ליטול סיכונים מחושבים יחד עם תוכנית פעולה אם אכשל.

י. אני שם לב לפרשנויות שלי שתהינה מבוססות על עובדות, חיוביות, מעשיות ועם תקווה.

י"א. אני מפעיל מדיטציות ותפילות להכרת תודה, ולבקשות  מיוחדות יחד עם תיאור עובדתי של מצבי.

י"ב. אני מרשה לעצמי להסתקרן ולהתבונן במחשבות ורגשות שלי במצבי אי-נוחות-רגשית.

י"ג. אני נוהג להכין תוכניות פעולה במצבים שונים.

י"ד. אני  בודק יתרונות וחסרונות של מצבים שונים לפני החלטה.

ט"ו. אני עוזר לדמויות שונות בסביבתי. וגם פועל למען הקהילה שלי.

ט"ז. בנושאים אהובים עלי, אני עובד קשה, מתמיד ומתקדם תוך כדי למידה מטעויות וכשלונות.

י"ז. אני נוהג לבקש סליחה ומחילה ממי שפגעתי בו וסולח למי שפגע בי.

י"ח. אני מסוגל להסתפק בפחות ולהתפשר במצבים שונים, כדי לקדם את השלום במרחבים שונים.

י"ט. אני מקדיש זמן להרהר בלי לפעול. אני מקדיש זמן לנוכחות במציאות הפנימית והחיצונית כפי שהם.

כ. אני מקדיש זמן למנוחה, פינוק עצמי, בילוי לבד ועם משפחה וחברים.

כ"א. אני מטפח קשרים חברתיים.

כ"ב. ניסחתי לעצמי ערכים ומשמעות בתחומים שונים ואני משתדל להתחייב לפעול לאורם.

כ"ג. אני עושה פעילות גופנית, ישן כמה שצריך, אוכל בריא.

כ"ד. אני לא מצמיד תוויות על עצמי. אני מה שאני. אני מפתח כישורים שונים ומקבל ליקויים שאינני מתכוון לשנות. אני פועל לעשות שלום בין זהויות שונות של עצמי.

כ"ה. אני לא נמנע מלבקש עזרה בתחומים שונים כולל במקצועות הרפואה השונים.

כ"ו. אני מתרחק מוויכוח ומחליף אותו בדיאלוג שבו אני רוצה ללמוד משהו ולהציע משהו לזולת.

כ"ז. לפי הצורך אני מסתפק במימוש חלק מרצוני, בתחליף, או ממוש במועד אחר. ואשמח בחלקי.

כ"ח. כשאני תקוע הרבה זמן אני עושה דברים שאני לא רגיל אליהם, עושה משהו אחר, או עושה אחרת.

ה. הנעה עצמית, נחישות, חוויות חיוביות, מכוונות עצמית ((self determination

הנחת היסוד של התאוריה היא כי מקור ההנעה לפעולה כלשהי מבוסס גם על נטיות בסיסיות מלידה, בנוסף לניסיון חיים.  

תאוריית מכוונות העצמית self determination

יש שלוש נטיות בסיסיות התורמות יחדיו לרווחה ובריאות נפשית. נטיות אלו מיושמות אצל כל בני האדם בהקשר למקום, לזמן, לתרבות ולניסיון חיובי או שלילי בהפעלת נטיות אלו.

מסוגלות –  הנאה וחווית סיפוק של יעילות, ושימוש בסקרנות, כאשר אנו פועלים במטרה להשיג הישגים.

שייכות –  הנאה מחוויית התקשרויות, להיות חלק מקבוצה, לדאוג לאחר, ולהרגיש ביטחון ביחד.     

אוטונומיה -  חוויה והנאה מחופש לפעול באופן עצמאי ולקבל אחריות והחלטות לבדו.  

   אם חוויות הילד תהינה חיובית בהפעלת מסוגלות, קשר ואוטונומיה ויזכו להערכה ועידוד, הוא ימשיך לפעול כך ולהתפתח באופן שמותאם לצרכיו ורצונותיו. אם נטיות אלו יזכו לביקורת, הפחדות ומניעה הן תדוכאנה.

המגיבים המשפיעים הם כמובן הורים, מחנכות, מטפלות, מנהיגים.

רגשות חיוביים המנוע להפעלה עצמית למכוונות עצמית

רגשות חיוביים הם החיזוק העצמי. הם מעוררים אותנו להמשיך לפעול, מאפשרים חשיבה יצירתית וגמישה, תומכים בחוסן נפשי והתמודדות במצבים קשים.

• אהבה, חיבה, חמלה, נדיבות, לבביות
• תקווה, התעודדות, בהירות, התגלות, גאולה,
• הודיה, התלהבות, התפעלות,
• זהירות, נחישות, אומץ.
• סיפוק, עונג, שמחה, תשוקה
• רוממות, סקרנות, פליאה, הפתעה,
• עדינות, רכות.

תרגול רגשות חיוביים

1. שימו לב לרגש חיובי בעקבות אירוע חיובי קטן פעם ביום בכל יום. שהו בו זמן מה העצימו אותו.

2. תנו לעצמכם להרגיש תודה ולהוקיר תודה בכל יום לרגע חיובי קטן שמתרחש עם אדם, חי, צומח או דומם.

4. ברכו בכל יום מכל הלב מישהו, חי, צומח או דומם.

5. הרשו לעצמכם להתפעל מגירוי מסוים, מראה, קול, ריח, טעם, מגע.

6. ציינו כל יום את המובן מאליו בהתלהבות, בשמחה מתוך הכרת תודה.

7. עשו מעשה טוב אחד, מעשה חסד בכל יום הרגישו את הנדיבות והחמלה תנו להם מקום בתוככם.

8. ציינו הצלחה אחת שלכם בכל יום הרגישו את הנחישות והאומץ לפעול שסייעו להצלחה זו. שום דבר לא מובן מאליו.

9. חייכו.

10. פעלו בכל יום ברגע מסוים בעדינות, רכות ושחרור.

11. גלו סקרנות בכל יום בעניין מסוים, הרשו לעצמכם להתפלא, להיות מופתעים.

12. אחרי תקופה מסוימת של אימונים הרשו לעצמכם לחוות, תקווה, התעודדות, בהירות, התגלות, גאולה ולשמוח בטוב שיש. אפילו הרגישו עצמכם מבורכים על מתנת הצמיחה שקיבלתם. 

דרכי התמודדות מתוך תחום ענין של המופנה

א. בתחום ענין אחד או תחביב בו אנו מתמידים לאורך זמן, חבויים דרכי התמודדות שניתן להיעזר בהם להתמודדות עם קשיים רגשיים. כדי להתמיד לאורך זמן בתחום ענין, עלינו להפעיל דרכי התמודדות עם אכזבות, שעמום תסכול, יאוש ועוד.

ב. מבלי ששמנו לב, הפעלנו דרכי התמודדות כדי לא לתת לרגשות אלו לגרום לנו לפרוש מהפעילות האהובה.

ג. בעזרת מטפל או לבד יש לשים לב, לציין, לרשום, כדי להעלות למודעות את דרכי ההתמודדות הללו.  השאלה היא: מה עשיתי ומה חשבתי כאשר הרגשתי....?

ה. דרכי התמודדות אלו נוכל להפעיל לגבי הקושי הרגשי.

האדם טוב מיסודו. בצלם ה' נברא

האדם טוב ואוהב מיסודו. אבל כוחות פוליטיים עלולים להטות את האדם. לתינוקות יש נטייה לעזור לאחרים ואפילו לזרים, מוסר מולד. יצר לב האדם לא רע מנעוריו אלא ממנעריו. מחקרים של התפתחות הילד מגלים שתינוק נולד עם חוש מוסרי.

• מרטין לותר קינג, נלסון מנדלה, גנדי, העם הטיבטי, רואנדה: אפשר להגיע לשלום באמצעות התנגדות לא אלימה. כבוד האדם, סליחה וחמלה במדע ובדת מקדמים שלום. והדרך סלולה גם לאחוות עמים. 
• רגשות מווסתים מאפשרים לנו להשהות תגובות ולתכן פעולות ולהשיג הישגים בפשרה, תוך התחשבות גם באחרים. הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ, הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים שלך ושל אחרים, של החי, הצומח, והדומם. כך לא תרצח ותקיים חיים אקולוגיים שנוטלים מהטבע מה שיוכל להתחדש. אחריותנו היא על הזולת ועל עולם הטבע.