חשיבות שילוב אורח חיים בריא בעבודת הפסיכולוג הרפואי ופסיכולוגים בכלל
Lifestyle Psychiatry: Evidence-Based Lifestyle Interventions for Mental and Physical Health
Psychiatric times June 25, 2024
Gia Merlo, MD, MBA, Med
Steven G Sugden, MD, MPH, MSS
https://www.psychiatric...tm_source=hs
(באדום תוספות לפסיכולוג הרפואי ופסיכולוגים בכלל)
פסיכולוגים רפואיים ולא רק רפואיים יכולים לקדם אורח חיים בריא באמצעות דרכי התמודדות יעילות מעולם הסיביטי והאקט
עמיתינו הפסיכיאטריים באוסטרליה ובבריטניה פיתחו קווים מנחים לשימוש בהתערבויות באורח חיים בריא כדי למנוע ולטפל במחלות נפש ולהקל על סבל ממצבים רגשיים לא נוחים ורווחה כללית.
בשנת 2023, האגודה האוסטרלית לרפואת אורח-חיים, בשיתוף עם הפדרציה העולמית של אגודות לפסיכיאטריה ביולוגית, פרסמה קווים מנחים להתערבויות באורח-חיים עבור הפרעות דיכאון חמורות, המרחיבות את הניסוחים כך שיכללו את מודל הביופסיכו-סוציאלי אורח-חיים.
פסיכיאטריית אורח-החיים מוצאת את שורשיה בתחום רפואת-אורח-החיים, שמטרתה למנוע ולטפל במחלות רפואיות כרוניות כמו סוכרת, מחלות לב וסרטן באמצעות התערבויות באורח- חיים. הרחבת דיסציפלינה זו לכלול בריאות נפשית היא משכנעת בגלל ההשפעה והדו-כיווניות בין בריאות פיזית לנפשית. איגוד הפסיכולוגיה האמריקאי (APA) הצטרף כעת לגישה זו.
מהי פסיכיאטריה של אורח-חיים?
פסיכיאטריה של אורח-חיים היא תחום מתפתח המבוסס על ראיות המשתמש בעדשת רפואה קונבנציונלית (בניגוד לרפואה משלימה) לפסיכופתולוגיה ומתמקד בהתערבויות באורח-חיים שיכולות לשמש לעתים קרובות כתוספות להפחתת תסמינים של הפרעות שונות וגם עשוי למנוע ולטפל במחלות כרוניות.
פסיכיאטריה של אורח-חיים במקביל לרפואת אורח-חיים (לידיעת הפסיכולוגים הרפואיים ולא רק רפואיים), שהיא גישה מבוססת ראיות המסייעת ליחידים ולמשפחות לאמץ ולקיים התנהגויות בריאות במניעה, טיפול והיפוך מחלות.
רפואת אורח-חיים מבוססת על 6 עמודי תווך: אכילה בריאה יותר, קבלת רמות שינה מתאימות, פעילות גופנית מספקת, קיום יחסים בריאים, הפחתת מתח והימנעות מחומרים מזיקים.
פסיכיאטריית-אורח-החיים (שהפסיכולוג הרפואי ולא רק הרפואי אמור להכיר ולסייע בטיפוח) מיישמת את העקרונות המבוססים על ראיות אלה כדי לשפר את בריאות המוח, תוך שימוש באותם 6 עמודי התווך, ומעודדת גישה ממוקדת יותר למטופל לשינוי על ידי שיתוף פעולה עם מטופלים לקידום התמודדות ויעילות עצמית. עדויות הראו שהמטופלים מוצאים את הגישה הזו מקובלת, מכיוון שהיא מתיישבת עם הערכים האישיים שלהם, ושהיא תהיה יעילה גם כן.
פסיכיאטריה של אורח חיים שגם הפסיכולוג הרפואי ולא רק הרפואי אמור לאמץ ולסייע ביישום מתייחסת גם לחשיבותם של גורמים חברתיים של בריאות, אישיות וגורמים אינדיבידואליים, טראומה, גישות קוגניטיביות והתנהגותיות, פסיכולוגיה חיובית, מודל בריאות ביו-פסיכו-סוציאלי-אורח חיים, מחלות הקשורות לגיל ובריאות המוח. סופו של דבר, על ידי שימוש בגישה טראנסדיאגנוסטית, פסיכיאטריה של אורח חיים עשויה להיות דרך יעילה יותר למקד את התהליכים הבסיסיים במקום לטפל בסימפטומים הספציפיים של אבחנה.
פעילות גופנית
מטא-אנליזות הראו את היתרון של פעילות גופנית לבריאות הנפשית והפיזית הכללית, דיכאון, חרדה ותסמינים שליליים של סכיזופרניה, כמו גם שיפור באיכות השינה הנחיות הפעילות של משרד הבריאות ושירותי האנוש של ארה"ב , מהדורה 2, מציעה 5 מרכיבים לבריאות גופנית: אימוני כוח, לב וכלי דם, גמישות, שיווי משקל וסיבולת. אלה הוכחו כקשורים עם פחות תסמינים של בריאות הנפש.
נתונים חדשים מצביעים על היתרונות של הליכה, ריקוד, יוגה, ניקיון הבית ופעילויות גופניות אחרות שלעיתים קרובות אינן נופלות בקריטריונים של פעילות גופנית. מרשמים התנהגותיים מסייעם בהטמעת הרגלים אלו בחיי המטופלים.
תְזוּנָה
לרוע המזל, אנשים רבים עם בעיות נפשיות חווים חוסר ביטחון תזונתי וחסרים ויטמינים, מינרלים, חלבונים וסיבים חיוניים בתזונה שלהם. רבים מפתחים יחסים לא בריאים עם אוכל ונוטים לקבל את רוב צריכת הקלוריות שלהם ממזונות מעובדים במיוחד וממזונות נוחות. פסיכיאטריית אורח החיים ממליצה לאנשי מקצוע בתחום הבריאות לספק חינוך לתזונה בריאותית המתמקדת בסוג המזון ובעיבודו במקום להתמקד רק במאקרו-נוטריינטים.
תזונה צריכה להיות מורכבת מפירות, ירקות, דגנים מלאים, קטניות, אגוזים וזרעים, שהם מקורות עיקריים לסיבים. יש לעודד מטופלים להימנע ממזונות מעובדים במיוחד, שכן צריכתם נקשרה עם החמרה בתסמיני בריאות הנפש, כן דגנים מזוקקים, סוכר, מקורות רוויים ושומן טראנס, ובשר אדום ומעובד. לבסוף, מטבחים משותפים, שבהם הארוחות מוכנות ונאכלות יחד, שיפרו את בריאות הנפש ואת הקשרים החברתיים.
שינה משקמת
ההשלכות של השפעתה של שינה לא מספקת על בריאות הנפש אינן מוערכות. שינה שומרת על תפקוד תקין של המערכת האוטונומית, הנוירואנדוקרינית והחיסון. שינה חיונית גם לבריאות המוח, שיפור מצב הרוח, הגברת האנרגיה וחיזוק החלטות חיוביות ובריאות. 6
ניתן לשפר את איכות השינה עם פעילות גופנית, תרגילי מיינדפולנס יומיומיים ושיפור הקשרים החברתיים. בנוסף, טיפול קוגניטיבי התנהגותי עבור נדודי שינה (CBT-I) יכול לעזור לחולים להירדם מהר יותר ולהישאר ישן יותר מאשר התערבויות אחרות. CBT-I הומלץ כטיפול קו ראשון. יש קווים מנחים מצוינים לסיוע בהפרעות שינה להפעלה על ידי פסיכולוגים רפואיים ולא רק רפואיים.
ירידה במתח
מתח הוא בלתי נמנע, ומתח חריף עלול לחדד ולמקד את הריכוז, בעוד שמתח כרוני שומר על רמות קורטיזול מוגברות, משבש את השינה, מקדם דלקת עצבית ומשבש את המיקרוביוטה של המעיים. אלה החווים מתח נוטים יותר לסבול מדפוסי אכילה לא בריאים, שינה לקויה ובריאות גופנית גרועה יותר.
מיינדפולנס, במיוחד טיפול קוגניטיבי המבוסס על מיינדפולנס, ותרגולים מטה-קוגניטיביים אחרים, מפחיתים את ההשפעות של שחרור קורטיזול כרוני ומשפר את בריאות המוח על ידי קידום תפקוד האונה הקודקודית, קליפת המוח האחורית והקדמית והקורטקס הפרה-פרונטלי. דרכי התמודדות עם מתחים נצא בשפע בהתערבויות הפסיכולוג הרפואי ופסיכולוגים קוגניטיביים התנהגותיים גל שלישי
מחוברות שייכות חברתית
תוצאה משמעותית של בריאות הנפש היא בידוד, בדידות ובדידות. בידוד חברתי קשור גם לבריאות גופנית גרועה יותר, החמרה בשינה, שימוש מוגבר בחומרים ועלייה בהתנהגויות ממכרות.16 חברות המקדמות חברים לפתח חמלה כלפי אחרים הן בריאות יותר. 17
אנשים שחיים בקהילות אלה חווים לעתים קרובות פחות בדידות וסובלים מפחות תופעות בריאותיות נפשיות. 16 קהילות אלו עשויות לכלול קבוצות תמיכה, ארגונים רוחניים או דתיים, פעילויות גינון או שימור, קהילה, ספורט או פנאי או עבודה. הם יכולים גם לקדם התקשרות, חיבור, חונכות וזהות עצמית בריאה יותר. בנוסף עוזרים מאד אימונים בשיפור כישורים חברתיים.
חשיפה לחומרים רעילים
שימוש בחומרים וחשיפות סביבתיות לחומרים רעילים מטופלים בעמוד זה. למרות שלשימוש בחומרים והתנהגויות ממכרות יש יתרונות הנתפסים בעצמם של בריחה או שיפור אינטראקציות חברתיות, שימוש ארוך טווח בחומרים (למשל, אלכוהול, אופיואידים, מתאמפטמין, קנאביס) אינו משפר את הבריאות הנפשית.
שימוש ארוך טווח בחומרים מביא לשינויים נוירופלסטיים והתנהגותיים, אשר משנים את יכולתו של אדם לחשוב לטווח ארוך ולחוות חוויות חדשות, וגורמים לו להתמקד במיידיות של רצונותיו. משכנעים לא פחות הם החששות הפסיכיאטריים הגוברים הקשורים לחום הגלובלי הגובר, לאיכות אוויר ירודה ולקשר בין הבריאות האישית והפלנטרית. פסיכולוגים רפואיים ואחרים יכולים לסייע למטופל לזהות את הצרכים הרגשיים אותם הם ממלאים באמצעות חומרים רעילים אלו ולהציע חלופות אחרות.
הכשרת מטפלים בסיוע ברכישת אורח-חיים בריא.
התערבויות בסגנון חיים צריכות להיות חלק מכל תוכניות הטיפול המקיפות, כולל כטיפולים משלימים להפרעות פסיכיאטריות. יש לעדכן את תכנית הלימודים הרפואית שלנו כך שתכלול שיטות אורח חיים בארגז הכלים של אפשרויות למטופלים. ובעיקר ברכישת הגישה הביו-פסיכו-סוציאלית, טיפול קוגניטיבי התנהגותי גל שלישי וגישות קיומיות בארבעת הדאגות הקיומיות: מוות, משמעות, שייכות וחירות. למשל אצל ארווין יאלום.
ד"ר מרלו הוא פרופסור קליני לפסיכיאטריה בבית הספר לרפואה גרוסמן של אוניברסיטת ניו יורק ועורכת עמית של כתב העת American Journal of Lifestyle Medicine. ד"ר סוגדן הוא פרופסור חבר (קליני) במכון לבריאות הנפש של האנטסמן באוניברסיטת יוטה בית הספר לרפואה של ספנסר פוקס אקלס. ד"ר ויסוואנתן הוא פרופסור ויו"ר זמני במחלקה לפסיכיאטריה ומדעי ההתנהגות באוניברסיטת המדינה של ניו יורק באוניברסיטת מדעי הבריאות בתחתית המדינה. הוא גם סנטור בסנאט הפקולטה של SUNY ונשיא האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית.
הפניות
1. Marx W, Manger SH, Blencowe M, et al. Clinical guidelines for the use of lifestyle-based mental health care in major depressive disorder: World Federation of Societies for Biological Psychiatry (WFSBP) and Australasian Society of Lifestyle Medicine (ASLM) taskforce. World J Biol Psychiatry. 2023;24(5):333-386.
2. Malhi GS, Bassett D, Boyce P, et al. Royal Australian and New Zealand College of Psychiatrists clinical practice guidelines for mood disorders. Aust N Z J Psychiatry. 2015;49(12):1087-206.
3. Parkinson MD, Stout R, Dysinger W. Lifestyle medicine: prevention, treatment, and reversal of disease. Med Clin North Am. 2023;107(6):1109-1120.
4. Merlo G, Vela A. Mental health in lifestyle medicine: a call to action. Am J Lifestyle Med. 2021;16(1):7-20.
5. Richardson K, Petukhova R, Hughes S, et al. The acceptability of lifestyle medicine for the treatment of mental illness: perspectives of people with and without lived experience of mental illness. BMC Public Health. 2024;24(1):171.
6. Merlo G, Fagundes CP. Introduction to lifestyle psychiatry. In: Merlo G, Fagundes CP, Eds. Lifestyle Psychiatry: Through the Lens of Behavioral Medicine. CRC Press. 2023:3-26.
7. Firth J, Solmi M, Wootton RE, et al. A meta-review of "lifestyle psychiatry": the role of exercise, smoking, diet and sleep in the prevention and treatment of mental disorders. World Psychiatry. 2020;19(3):360-380.
8. Zhou Z, Fu J, Shen Z, et al. Activities of daily living and non-exercise physical activity in older adults: findings from the Chinese Longitudinal Healthy Longevity Survey. BMJ Open. 2024;14(2):e074573.
9. Physical Activity Guidelines for Americans, 2nd Edition. US Department of Health and Human Services. 2019.
10. Yu Q, Wong KK, Lei OK, et al. Comparative effectiveness of multiple exercise interventions in the treatment of mental health disorders: a systematic review and network meta-analysis. Sports Med Open. 2022;8(1):135.
11. Merlo G, Bachtel G, Sugden SG. Gut microbiota, nutrition, and mental health. Front Nutr. 2024;11:1337889.
12. Iacovou M, Pattieson DC, Truby H, et al. Social health and nutrition impacts of community kitchens: a systematic review. Public Health Nutr. 2013;16(3):535-43.
13. Qaseem A, Kansagara D, Forciea MA, et al. Management of chronic insomnia disorder in adults: a clinical practice guideline from the American College of Physicians. Ann Intern Med. 2016;165(2):125-33.
14. Merlo G, Fagundes CP. Trauma considerations. In: Merlo G, Fagundes CP, Eds. Lifestyle Psychiatry: Through the Lens of Behavioral Medicine. CRC Press. 2023;63-70.
15. Garland EL, Howard MO. Mindfulness-based treatment of addiction: current state of the field and envisioning the next wave of research. Addict Sci Clin Pract. 2018;13(1):14.
16. Our Epidemic of Loneliness and Isolation: The U.S. Surgeon General’s Advisory on the Healing Effects of Social Connection and Community. US Department of Health and Human Services; 2023.
17. Lee EE, Govind T, Ramsey M, et al. Compassion toward others and self-compassion predict mental and physical well-being: a 5-year longitudinal study of 1090 community-dwelling adults across the lifespan. Transl Psychiatry. 2021;11(1):397.
18. Sugden SG, Merlo G, Manger S. Strengthening neuroplasticity in substance use recovery through lifestyle intervention. Am J Lifestyle Med. 2024;0(0).
19. Berridge KC, Robinson TE. Liking, wanting, and the incentive-sensitization theory of addiction. Am Psychol. 2016;71(8):670-679.
20. Sugden SG, Merlo G, Manger S. Can lifestyle medicine improve global mental health? Acad Ment Health Well-Being. 2024;1.
