הדרכת ואימון הורים להיות סוכני שינוי (יוני 2023)
הדרכת הורים כסוכני שינוי עקרונות כללים והמלצות להורים מול ילדיהם
מאת יששכר עשת
"הורות בדרכי שלום, הקניית כישורי חיים בדרכי נעם"
עקרונות כלליים.
א. ההורים לא רוצים רע אבל לא יודעים איך לעזור לקשיי הילדים והמתבגרים. הורים אוהבים את ילדיהם ומשקיעים בהם המון!
ב. הסביבה רוב הזמן ממליצה על גבולות מה שמחמיר את המצב כי מדובר בטיפול משמעתי. שמלבד פחד לא מלמד את הילדים דרכי התמודדות עם הקשיים שלהם. כי אומרים מה לא לעשות אבל לא אומרים מה כן לעשות.
ג. גם ההורים סובלים והם מטופלים כמו הילדים. לכן חיבור לסבל שלהם הוא התחלה טובה. הורים סובלים בעיקר מאכזבה מילדם, פחדים לא יסתדרו בחיים, בושה מול הורים אחרים, אשמה כי מאשימים אותם הרבה, חוסר אונים מה לעשות במצבים שונים ועוד. לכל סבל כזה מתאימים דרכי התמודדות לעצמם. לפעמים יש לעזור להורים להתמודד עם הקשיים הרגשיים שהם מעלים. הרצון שלהם לתקן את הילד הוא הדרך שלהם להתמודד עם הקשיים הרגשיים שלהם. וזה כמובן לא עבד.
ד. חילוקי דעות בין ההורים הם לא ענין שלילי. אבל יש צורך למצוא פשרה בין דעות ההורים כך שבתגובה תהיה משהו מדעת אבא ומשהו מדעת אימא.
ה. בעיות קשיים וסבל הם גם הזדמנות לצמיחה והתפתחות אישי ורכישת עוד דרכי התמודדות עם אתגרים בחיים המאפשרים גם חיים משמעותיים ומתחשבים בסביבה.
הזמנת ההורים בטלפון
"אני מזמינה אתכם כדי שביחד נזהה קודם כל את סיבלו וקשייו של ילדיכם. וכך נוכל להזדהות איתם והוא ירגיש שמבינים אותו."
"גם אתן לכם במשך הזמן דרכי התמודדות אותם נוכל ביחד להקנות לילדיכם כך שהוא יוכל לעזור לעצמו בקשייו וסיבלו."
"גם אקשיב לסבל ולקשיי שלכם ואתם בידיכם דרכי התמודדות עם הסבל שלכם."
"גם חשוב שתבינו שאתם לא אשמים במה שקורה לילדיכם כי ברור שאתם רוצים את הכי טוב בשבילו, אבל במקרים רבים אין מי שיראה לכם את הדרך וזה יהיה תפקידי."
במספר מפגשים רק עם ההורים
א. מתחילים מלהקשיב לסיפורם על ילדם ועל הקשיים שהם רואים שיש לו. עוזרים להם לבנות את סיפורם סביב הסבל והקושי שלהם ולא סביב בעיות המשמעת. עוזרים להם לזהות דרכי התמודדות יעילות ויעילות חלקית עם סיבלם.
ב. מתייחסים לקשיי וסבל ההורים. ההורים הם אנשים טובים. הם משתדלים ועושים כמיטב יכולתם. הם בטח לא עושים בכוונה רעה. אז נחבק אותם ונתפעל על כך שלקחו על עצמם משימה אדירה עם מעט ידע ולא אחת גם עם ידע מטעה. על האחריות שלקחו על עצמם להכין ילד לחיים עצמאיים, שתורמים לעולם ומתחשבים בכל מרכיביו אנשים, חי, צומח ודומם.
ג. מבקשים להקשיב לחוסר האונים שלהם, לייאוש, לפחדים, לכעס, לאכזבה, לאשמה, ולבושה. אומרים שיש דרכים להתמודד עם רגשות לא נוחים אלו. מציעים להיות בחמלה לעצמם ולילדם. מציעים את הטיפול שיקנה להם תקווה באמצעות רכישת דרכי התמודדות יעילות יותר לעצמם ולילדם. שיש לנו ידע בתחום. לרוב הילדים וההורים מסרים אלו מהווים הקלה בדרך הקשה והארוכה ללמוד לפגוש את המציאות והכיר אותה באמצעות ניסוי וטעיה, תצפית, זיהוי מגבלות המציאות ומשאביה ואפילו חיקוי.
ד. מבקשים מהורים לשים לב לכישרונות המיוחדים של ילדם ולטפח אותם. מבקשים גם לשים לב להתפתחותיות שונות אפילו הקלות ביותר של ילדם ולעודד אותם על המובן מאליו, וגם לעודד אותם לשים לב לשמחה ולהנאה שיש להם מהצלחות קטנות זהו החיזוק העצמי. מבקשים לשים לב ולהתייחס ביום יום:
לגבורה שלהם. איך פעם אחר פעם ניסו להתרכז בלהבין את התרגיל. לאומץ שלהם לעמוד מול כל מיני דברים מפחידים שהם שומעים וביחד איתם להמשיך לשחק.
איך הם עוזרים בבית אפילו מעט. איך הם מתחשבים יותר, מחבקים אח קטן שבכה, קצת שקטים כשנחתם בצהרים.
איך הם מתקדמים ביכולת לבשל, לצייר, להכיר שמות של ארצות,ועדים, להפעיל אפליקציות, לנצח במשחקי, להשלים עם חבר, לצחצח שיניים.
איך הם ממשיכים באומץ ובוטחים בעצמם בדרכם אפילו שהידע שלהם מועט.
איך הם מלאי תקווה שמי שחולה יבריא, שמי הפסיד מחר ינצח.
שיש להם תוכניות לעתיד להיות אחות, כבאי, זמרת, ספן.
ה. מציעים את הרעיון שההתנהגות של ילדם אינה בעיה משמעתית, אלא דרכי התמודדות יעילות חלקית להתמודד עם הסבל והקושי של ילדם. לכן מציעים את השיחה המכבדת כדרך לזהות את סיבלו של ילדם. להזדהות איתו. לתת לו לתקווה ואם צריך להציע שביחד יבואו לקבל דרכי התמודדות יעילות יותר עם סיבלו וקשייו. (השיחה המכבדת בהמשך)
ו. מציעים להתאמן בסמכות הדמוקרטית (הסמכות הדמוקרטית בהמשך)
ז. מסבירים על ההתקשרות הבטוחה כמערך רגשי המנבא הצלחה בחיים ואיך משמרים התקשרות בטוחה. (על התקשרות בטוחה בהמשך)
ח. חושב להדגיש שציונים טובים אינם מעידים שהוא יצליח בחיים. מציעים את הנחישות שהיא עבודה. התמדה ולמידה מכישלונות וקשיים כדרך להצליח בחיים ולא ציונים. כישורים אלו אפשר לאמן בתחומים אותם הילד אוהב שהם החוגים והתחביבים שלו. (על נחישות בהמשך)
ט. מציעים לאתגר את הילד באמצעות סיכונים מחושבים כדי לחזק חוסן נפשי וללמוד מנסיון. (על חוסן נפשי, כושר התאוששות והשיחה המאתגרת בהמשך)
מה לצמצם ומה להגביר להורים ומחנכים
לצמצם הפעלת כוח, עונש וגבולות. להגביר יכולת זיהוי מגבלות המציאות ולחיות במסגרתם.
לצמצם ייחוס כוונות רעות לילדים. להגביר הקניית כישורים חברתיים ופרו חברתיים, ולראות קשיי ילדים והתמודדותם עם הקשיים.
לצמצם עיסוק בציונים והישגים לימודיים. להגביר עידוד לעבודה, התמדה ולמידה מטעויות וכישלונות.
לצמצם פעילות בזמן סערת רגשות. להגביר אפשרות להרגיש, להשהות תגובות מתוך רגשות ולתכנן ולהפעיל תגובות יעילות לפי הצורך.
לצמצם חיפוש סיבות ואבחנות. להגביר יכולת לזהות, להקשיב ולסייע לקשיים.
לצמצם חשדנות בילדים. להגביר אמון לילדים ולכוחותיהם להתמודד.
לצמצם יאוש וראיה שלילית. להגביר ראיה חיובית ויכולת לטעת תקווה וזיהוי כוחות התמודדות בכל מצב.
לצמצם כניעה לצער ורחמים על ילדים. להגביר חמלה מלווה בלאתגר אותם להפעיל את יכולתם להתמודד וללמוד משגיאות.
שיח מכבד, לראות את העולם, קשייו, ודרכי ההתמודדות שלו דרך עיניו
*מה קשה לך?
*מה לא טוב לך?
*הקשבה: למה אתה מתכוון כשאתה אומר...
*איך את מתמודדת עם הקושי?
*להאמין לו, בו ובכוונותיו.
*הזדהות, חמלה והקלה מעשית. לא רק אמפטיה
*מה אתה עושה, עשית שעזר עוזר לך?
*יש תקווה. אולי נלך ביחד ללמוד עוד דרכי התמודדות.
תנאי השיח המכבד
1. שיחה עם ילדנו תתקיים לא בזמן סערת רגשות, אלא אחרי שנרגעים. בתקשורת ישירה עם אחד ההורים בדרך כלל. מוגבלת בזמן. לא חובה לסיים את השיחה, יכול להיות להמשך
2. שיחה מתנהלת באווירת רצון להקשיב, ללא עונש. לא מבקשים לדקלם. מבקשים ביטויים על מחשבות, והרגשות לגבי מה שנעשה על ידו ועל אחרים.
3. מחזקים מחשבות ורגשות. מחזקים צורת דיבור. מחזקים רצון להתפשר. מבקשים לשמוע עוד. לא עונים, לא מנחמים, לא מציעים. אומרים שנחשוב על הדברים ונמשיך את השיחה מחר.
4. בהמשך ההורים יושבים ביניהם מנסים להבין את קשיי הילד ואת דרכי ההתמודדות שלו. רוב התגובות יהיו לגבי זיהוי קשיים ויכולות, בפשרה בין גישות ההורים.
5. תגובות אפשריות בהמשך: בקשות במקום טענות. הערכה במקום זלזול. תקווה במקום ייאוש. פשרות במקום צדק. אפשרות בחירה במקום איום. הביטוי "בינתיים".
6. הבטחות מקיימים.
7. אם עלתה פגיעה מצד כלשהו מפעילים מנגנוני סליחה, תיקון ופיוס.
8. נחמות אמת. א. הכרה ואמפתיה לכאב. ב. מוכנות שלנו להישאר עם כאבו של ילדנו ולא לברוח ממנו על ידי: "זה לא נורא, ואל תעשה מזה ענין." ג. הקלות. ד. ראיית הכאב כרגע של צמיחה. ה. הכנת תוכנית לרכישת דרכי התמודדות והפעלתן.
9. פתרונות אפשר לשחק בסימולציה, משחקי תפקידים או לדמיין את הפתרונות לפרטי פרטים.
10. ויכוח אינו שיחה. ויכוח הוא תוקפנות. אנו נחפש משא ומתן כדי להגיע לפשרות.
סמכות דמוקרטית
במחקרים רבים נמצא שסמכות הורית דמוקרטית תורמת רבות להתפתחות תקינה של הילד והמתבגר. סמכות דמוקרטית מאפשרת להתמודד באופן יעיל יותר עם קשים במהלך ההתפתחות, ותורמת לאווירה חיובית יותר במשפחה. סגנון סמכות זה מתאפיין בשילוב בין דרישה להתחשב בכללים ברורים, לבין חום, אהבה והיענות לצרכי הילד. כאשר מדובר במקרים של ילדים שהתנהגותם פוגעת בסביבה, הספרות מראה כי הורים ומחנכים אמורים לרכוש מחדש את סמכותם כדי שתהיה סמכות דמוקרטית משתפת ומאמנת, ולא סמכות כוחנית, סמכות מגוננת או סמכות מתירנית. בהקשר זה טבע חיים עומר את המושג "סמכות ערנית נוכחת" עומר רואה בגישתו מקרה פרטי של סמכות הורית דמוקרטית, שבו תפקיד ההורה אינו שליטה אלא נוכחות, והשפה היא שפת "אנחנו" ולא "אני". לפי עומר, נוכחות ערנית של הורים תוביל בהדרגה ליותר אוטונומיה של הילד וליכולתו לפתח יכולת לפעול באופן עצמאי בהתחשב במגבלות המציאות. מחקרים מראים שסמכות דמוקרטית גם מחזקת התקשרות הבטוחה המבטיחה סיכויים גדולים לקשרים בין אישיים משמעותיים ואף להצלחה בהסתגלות.
בשנים האחרונות התפתחה הסמכות שיש בה הורות קשובה, מושג המרחיב את הגדרת הסמכות הדמוקרטית. הורות קשובה כוללת הקשבה מלאה, קבלה ללא שיפוטיות, מודעות לרגשות ההורה והילד, ויסות התנהגותי וחמלה לילד ולהורה עצמו. מחקרים על סגנון הורות קשובה מראים את תרומתה להתפתחות הילדים וליחסים משמעותיים בין הורים וילדים.
סיגל וברייסון מציעים שילוב בין סגנון הורות דמוקרטי לבין תובנות מחקר תפקודי המוח, ומציגים את "הסמכות הלא דרמטית" – סגנון המאפשר להורים לסייע לילדיהם לפתח כישורי חיים. ואמנם, דו"ח המלצות של צוות מומחים מטעם האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים שעסק בהתערבויות טיפוליות בילדים שהתנהגותם פוגעת בסביבה, מצא שהפעולות היעילות יותר לטיפול בקשיים הללו, כוללות מעט אמצעי משמעת, ובעיקר הקניית כישורי התמודדות כגון יכולת ויסות רגשות, ניהול כעסים, התמודדות עם לחץ חברתי, דרכי פתרון בעיות בדרכי שלום ופשרה, התנהגות פרו-חברתית ועוד.
לאור כל אלו, גישת "הורות בדרכי שלום" אינה עוסקת בניסיון להפסיק התנהגות זו או אחרת באמצעי משמעת. תחת זאת הגישה מעודדת הורים ומחנכות ליצור יחסים המעודדים בדרכי נועם לרכוש כישורי התמודדות, כאשר הם סוכני השינוי בחיי היום יום ולא המטפל.
לרוב ההורים יש כישורי הורות המאפשרים להם לפעול כסוכני שינוי, ולחנך את ילדיהם באופן שמסייע להם להתמודד עם אתגרים. כישורי הורות נוספים ודרכי התמודדות נוספות הם ירכשו בעזרת המטפל. מחקרים שונים מציעים רשימות של כישורי הורות המתאימים למשימה זו. אפשטיין, למשל, מביא רשימה של עשרה כישורי הורות יעילים: קבלת הילד וזמן איכותי למפגשים, יכולת לנהל מתחים, בניית יחסי משפחה כמודל הזדהות לילד, מתן אוטונומיה המאפשרת ללמוד מניסיון, עידוד סקרנות ואהבת הלימוד, כישורי התקיימות כלכלית וחברתית, הכוונה התנהגותית באמצעות חיזוקים חיוביים וצמצום עונשים, טיפוח הרגלי חיים בריאים לגוף ולנפש, טיפוח רוחניות גמישה ושמירה על כללי בטיחות לגוף ולנפש.
התקשרות בטוחה
מתוך הספר הורות בדרכי שלום הקניית כישורי חיים בדרכי נעם
מאת יששכר עשת isas.eshet@gmail.com
התקשרות היא הקשר הרגשי והשיח המתמשך בינינו לבין ילדנו מרגע הלידה. קשר זה מתגבש תוך כדי תגובות שלנו אליו ושלו אלינו לאורך זמן. התקשרות נחקרת רבות ונמצא קשר הדוק בין התקשרות-בטוחה לבין מתן אמון, זוגיות טובה, יחסים משפחתיים טובים, יציבות בעבודה, התמודדות עם עימותים וקשיים, התמודדות עם משברים, מחלות ועוד. התקשרות-בטוחה היא צורך מולד, והיא מגדילה את סיכויי ההישרדות של ילדנו.
התקשרות-בטוחה מאפשרת לילדנו לעסוק פחות בדאגה למערכת יחסים, ולהתפנות לחקור וללמוד את העולם ביתר יעילות. הוא גם יהיה מסוגל ביתר קלות ליצור קשרים חברתיים. הוא גם יחוש יותר מוגן ובטוח בעולם. חווית התקשרות-בטוחה מאפשרת לילדנו להיפרד מאתנו, ולא לעזוב אותנו. יגדלו הסיכויים שהוא יהיה אדם עצמאי עם ביטחון, המסוגל לעמוד בגבורה מול מצב חדש או מצב מאיים.
ילדים עם התקשרות-בטוחה, בדרך כלל מפתחים בעולמם הפנימי דרכי התייחסות חיובית ובוטחת לעצמם, לאחרים ולעולם. תינוקות שיחוו התקשרות-בטוחה, יגדלו הסיכויים שהם יהיו לאנשים עם דימוי עצמי חיובי וירגישו שהם ראויים לאהבה. ילדים שחווים התקשרות-לא-בטוחה, ירגישו פחות מסופקים, לא אהובים ודחויים. ילדים עם דפוס התקשרות בטוח, יצפו ויקבלו יותר התייחסות אוהבת וחיובית מחברים ומבוגרים.
ישנם עוד שלושה סוגי התקשרות. בכל אחד מארבע סוגי ההתקשרות יש שני מרכיבים: א. חרדה וחששות מעצם הקשר שיהיה שלילי עבור הילד. ב. הימנעות מקשר, על מנת לא להסתכן בפגיעה מצד הדמות איתה הילד נמצא בקשר.
הילד הבטוח בהתקשרות שלו אִתָּנוּ: ילדנו חווה ביטחון בקשר אתנו ורק מעט חששות מהתגובות שלנו. הוא אינו נמנע מלבוא אתנו במגע. להיפך, הוא רוצה לשתף אתנו ורוצה שנהיה שותפים לחוויות שהוא עובר. השיח ביננו פורה ומשמעותי. אנחנו ההורים מהווים עבורו דמויות המקנות ביטחון ומאפשרות צמיחה. במצב זה עלינו להמשיך ולהתמיד לעשות מה שאנחנו עושים נכון.
הילד התלותי החושש מההתקשרות שלו אִתָּנוּ: ילדנו חווה אי ביטחון וחששות מהתגובות שלנו. הוא עדיין אינו נמנע מהקשר אתנו, כי הוא זקוק לנו. על אף האכזבות מהתגובות שלנו, הוא עדיין מאמין באפשרות שהקשר עמנו יהיה משמעותי. אנחנו איננו מהווים עבורו דמויות המקנות ביטחון ומאפשרות צמיחה. הוא אינו בטוח בעצמו, ולכן אין לו ברירה אלא להיאחז בנו גם אם איננו מספקים לו את הביטחון הרצוי. במצב זה עלינו להגיב באופן הרבה פחות מאיים ומבקר. כך ילדנו ירגיש יותר ויותר בטוח בקשר אתנו, ואט אט נעודד אותו גם לעצמאות בפעולותיו.
הילד הנמנע והחושש מההתקשרות שלו אִתָּנוּ: ילדנו חווה אי ביטחון וחששות מהתגובות שלנו. כתוצאה מכך הוא הולך ונמנע מקשר אתנו, ממעט לשתף אותנו בחייו, במחשבותיו וברגשותיו. השיח ביננו דל וענייני. אנחנו ההורים איננו מהווים עבור ילדנו דמויות המקנות ביטחון ומאפשרות צמיחה. הוא נמנע מקשר אתנו, אבל אינו בטוח בעולם, כי אין לו על מי להישען וממי לקבל את ברכת הדרך לחיים. במצב הזה עלינו להגיב כך שילדנו ירגיש ביטחון בקשר אתנו. בהמשך נאפשר לו להישען עלינו לפי הצורך שלו. רק בהמשך הדרך נעודד אותו אט אט לעצמאות בפעולותיו.
הילד המנהל את חייו בעצמו, בטוח בעצמו ונמנע מהתקשרות אִתָּנוּ: ילדנו כבר התחסן מתגובותינו הקשות. הוא פיתח ביטחון בעצמו ואינו חושש מתגובותינו. לכן הוא גם יכול להימנע מכל קשר אתנו. אלו הילדים המסתגרים בחדריהם ואיננו יודעים מאומה ממעשיהם. הוא גם אינו חושש לעשות מעשים שאיננו מסכימים להם. אנחנו איננו מהווים עבור ילדנו דמויות המקנות ביטחון וּמְאַפְשְׁרוֹת צמיחה. הוא לא זקוק כבר לקשר אתנו, והוא יחפש לעצמו דמויות אחרות להזדהות איתם ולצבור מהם עוד ביטחון. לפעמים הוא יתחבר לדמויות עברייניות המשדרות כוח. במצב הזה, כבר כמעט איבדנו את ילדנו. עלינו להגיב כך שילדנו ירגיש ביטחון בקשר אתנו. רוב התגובות שלנו אמורות להיות תגובות הבונות קשר, חוויות משותפות שאינן קשורות כלל למשמעת. בהמשך, ילדנו יתקשה עדיין לוותר על מה שכבר למד מאחרים, אבל יגדלו הסיכויים לקבל גם מאתנו הכוונה בדרך חייו.
היותנו דמות משמעותית, הנוכחות והמעורבות שלנו בחיי ילדנו ברגעי שמחה ומשברים, מהווים בסיס חשוב בהתקשרות-הבטוחה. כשאנחנו מעורבים בחייו ופועלים בדרכים שאנו מצפים ממנו לפעול, אנו הופכים לדמות שילדנו ירצה את קִרְבָתָהּ. כך הוא יוכל להפנים את ערכי החינוך שלנו.
התקשרות-בטוחה מגבירה את המוכנות של ילדנו לראות בנו שותפים לטיפול.
אם נעורר התקשרות-בטוחה, בעיות אחדות ייעלמו, או שיהיה קל יותר לשאתם.
חינוך עצמי. דרכים להגיע להתקשרות-בטוחה
הדרכים המתוארת בדפי ספר זה, תורמות להתקשרות-בטוחה יותר. אבל עלינו להתבונן ולעקוב אחרי רמת החששות של ילדנו מאתנו, ורמת ההימנעות שלו מאתנו ולפעול בהתאם.
א. מעורבות מוחשית שלנו בחיי ילדנו, היא הבסיס להתקשרות-הבטוחה. זוהי השתתפות פעילה חברית וידידותית במבחר פעולות, מצבים וחוויות בהם נמצא ילדנו. רשימת ההזדמנויות למעורבות מגוונת למדי: משחקים, ארוחות, ניקיונות וניקיון הגוף, קניות, מפגשים עם חברים, טיולים, שעורי בית, מחלות, בישול, מפגשים במשפחה המורחבת, נוכחות במקום עבודה ועוד. כדי שהמעורבות תתממש, יהיה עלינו לשנות את סדרי העדיפויות ולוותר על חלק מהפרטיות שלנו כדי להיות קרובים לחוויות ילדנו. מעורבות מתרחשת בהימצאות ממשית, טלפונית, אלקטרונית וקשר להורים של חברי הילד. מעבר לכל אלו, אנו אמורים להיות מוכנים לעזוב הכול ולהגיע אל ילדנו כדי להגן, לתת תמיכה ולעזור.
ב. נראה מצבים ובעיות מנקודת ראות של ילדנו, כלומר מזווית הרצון שלו והחשש שלו. נביע בפניו את הבנתו, כדי שהוא יוכל לומר לעצמו:
ג. לא נדביק לילדנו "אבחנות" כגון: עצלן, מניפולטיבי, שקרן ועוד.
ד. לא נקלל את ילדנו בניבויים קשים על עתיד נוראי. בִּמְקוֹם זאת נברך אותו בברכות הצלחה וצמיחה.
ה. נדון אותו "לכף זכות". נניח מראש שכוונותיו טובות, כי הרי עדיין איננו יודעים את העובדות.
ו. ברגעי קושי וכאב של ילדנו, נאמין שכואב לו. נשדר תקווה שהמצב ישתפר, שיהיה טוב יותר, שאנחנו נעזור לו, שהוא ידע להתמודד או ילמד להתמודד, שאנו תומכים בו וּמְגִנִּים עליו. זה יכול לקרות כאשר: נכשל במבחן, חבר עזב אותו, קיבל מכות, קיבל עונש לא מוצדק, חלה, התחיל לפחד ממשהו ועוד.
ז. השקעה בסדר חיים וכללים ברורים של עשה ואל-תעשה, יקנו לו ביטחון שההוראות והאיסורים שלנו אינם שרירותיים, אלא נובעים מחשיבה מעמיקה על איך לחיות נכון.
ח. ישנם מצבים בהם נהיה בחששות כבדים לגבי התנהגות ילדנו. הפחדים יובילו אותנו לתסריטים אפשריים קשים של כישלונות, סכנות חיים ובושות. הפחדים יתגברו ואנו ננסה לא אחת ללחוץ על ילדנו לשנות את התנהגותו, כדי שנהיה רגועים יותר ונוכל לישון טוב בלילה. כמובן שעלינו להתמודד עם הפחדים שלנו, כי ילדנו אינו תרופת ההרגעה שלנו! אנו ניצור תהליכי שינוי ולא נצפה לשינוי מהיר כדי שנרגע.
ט. ילדנו הוא הזדמנות לצמיחה אישית שלנו. חכמי התורה הציעו את העיקרון: "נאה דורש נאה מקיים." במילים אחרות, נדרוש ממנו מה שאנו דורשים מעצמנו, אבל תוך התחשבות בשלב ההתפתחותי בו הוא נמצא.
י. נתייחס לטעות וכישלון של ילדנו כדרך לימוד וצמיחה. בשלב הראשון באמצעות הזדהות עם הכאב ואי הנעימות, ואחר כך באמצעות שאלות על מה ילדנו למד ומה הרוויח מהמצב.
י"א. גם ברגעים של "עשיית דווקא" כדי להכעיס, נניח שמדובר במצב רגעי. לא נאבד תקווה שגל האנטי יחלוף, שהוא זמני. כולנו מנהלים מאבק פנימי מַתְמִיד עם הרוע שבנו. יש בנו גם רצון לְהָרַע וגם להיטיב. לפעמים הרצון לְהָרַע גובר. גם אנו לא אחת משתוללים מזעם. סיוע לעצמנו ולילדנו להתגבר על "הילד הרע" שבתוכנו, יתקבל בברכה על ידו. הרע מהווה הזדמנות לחיזוק המערכת העצבית שלנו, אם נשלוט בו. אם הוא ישלוט בנו הוא יהרוס אותנו ואת סביבתנו. אגדות רבות נקשרו לדמות השטן שעושה עסקאות עם בני אדם, מבטיח ממוש משאלות, אבל גובה מחיר ענק.
י"ב. בכל מצב לא נאבד תקווה ולא נפסיק לרגע להאמין בילדנו. אם התייאשנו והפסקנו לרגע להאמין בו, נוכל לנוח לרגע ולשוב להאמין ולקוות. תקווה מעייפת, אבל ייאוש עוד יותר.
י"ג. במצבים נדירים של סכנת חיים או סכנה בריאותית, נפעיל סמכות ללא עוררין, נגיב בחומרה ונעניש, כדי להגן על ילדנו, אבל נעשה זאת ללא כעס. לפעמים אפילו גם נגן על ילדנו מעצמו. אבל אלו מצבים נדירים ביותר, כשהסכנה ברורה ומידית.
נחישות כוחה של נחישות קארול דואק
יש לנו אמונות ביחס לעצמנו, לעולמנו, יכולותינו. האמונות משפיעות ההתנהגות שלנו ועל איך אנחנו תופסים את העולם ואת העתיד. יהיה טוב או רע, מה המטרות שנקבע לעצמנו, איך נסתדר בעבודה במשפחה, עם חברים? קארול דואק חוקרת מוטיבציה. הספר שלה "כוחה של נחישות" מתאר עבודה זו. כמה אמונות שעוזרות לנו לשרוד, להסתגל ולבנות חיים משמעותיים.
א. כישרון ניתן לפתח על ידי אימונים.
ב. כישלונות עוזרים לפתח כישרונות.
ג. סיכויי הצלחה גבוהים למי שעובד קשה, מתרגל ומתמיד.
ד. סיכויי הצלחה נמוכה למי שסומך רק על כישרון.
ה. מי שאוהב אתגרים לא חושש מכישלון והוא רואה בו שעור.
ו. היכולת לפתח כישורים מבוססת על הידע החדש שיש לנו שהמוח הוא גמיש וניתן באמצעות תרגול ואימונים לפתח מעגלי גירוי תגובה חדשים ומשוכללים.
ז. כבר סטפורד בינה אמר שמדידת כישורי ילדים היא רק קביעת המצב העכשווי אבל כישורים ניתן לפתח כולל כישורים מנטליים.
ח. גנטיקה וסביבה משתפים פעולה בהתפתחות ולכן סביבה מיטיבה ומאתגרת מתגברת על התחלה חלשה.
מכאן יש לה המלצות
א. להחמיא לעבודה קשה, התמדה ונחישות במקום לכישרונות והישגים.
ב. לעודד ילדים שנכשלים על כך שזוהי מדרגה בדרך להצלחה.
ג. להכיר להם ידועי שם שנכשלו הרבה עד שהצליחו
ד. להתייחס לרגש הלא נעים בעקבות כישלון להשפעת התרבות ולעובדה שנוצר מתח בריא שמעודד אותנו ללמוד מהטעויות ולעבוד יותר קשה.
ה. לעודד ילדים לאתגר את עצמם בתחומים שונים ולהנות מההתנסות ולא מהצלחה.
ו. לעודד ילדים לשאת רגשות אכזבה, תסכול, ייאוש. ללמד אותם שרגש אינו תוכנית פעולה. רגש מזמין אותנו אחרי שנרגענו, לבחון מה הקושי שנוצר, ואז ניתן לתכנן דרך פעולה להתגבר על הקושי. לכן ברגע הקושי הרגשי להציע הרגעה והקלה ואחר כך בירור מה הקושי.
ז. אי אפשר להבטיח ניצחון כל הזמן, אבל אפשר להבטיח להישאר בתחום שאני אוהב להתמודד להתפתח.
ח. הישגיות חדשה היא המוכנות להישאר בתחום ולהתקדם.
לתמוך בחוסן נפשי וכושר התאוששות
חוסן נפשי על פי אן מסטן הוא קסם מצוי ordinary . חוסן משתנה כל הזמן. אפשר לטפח ולתמוך בחוסן. מערכות חברתית מסתגלות יש כוח לתמוך בחוסן. המערכות בהן מדובר הן: אנשים קרובים. משפחות. קהילות. תרבות. דת. בריאות. חנוך. רווחה. ארגונים ממוסדים ולא ממוסדים.
הגישה מבוססת על תאוריית ההכוונה עצמית Self determination (SDT): ילדים נולדים עם יכולת הסתגלות, סקרנות, תאבון ונחישות. ילדים נולדים עם יכולת לשלוט המעודדת אותם לפעול תוך הנאה מעצם השליטה. הכוונה עצמית מבוססת על שלושה צרכים בסיסיים של הילד, שהמערכת העצבית של הילד מחווטת כלפיהם: מסוגלות, שייכות, ואוטונומיה. לכן אם לא נפריע להם, ילדים יכולים לגדול כאנשים פעילים ומעורבים. במילים אחרות הרבה בזכות התנאים החברתיים שבהם הם מתפתחים ומתפקדים. התנאים הללו יכולים להתקיים בפרט, במשפחה, בבית ספר, בחברים, בתרבות, בדת, בקהילות, בזהות לאומית, באמצעי התקשורת.
"כושר התאוששות" הוא תהליך ההסתגלות וההתאוששות במהלך ולאחר זעזועים קשים. מתברר ש"כושר התאוששות" הוא מערך של התנהגותיות מחשבות ופעולות שניתנות ללמידה ופיתוח. מתברר שלאנשים בעל "כושר התאוששות" יש בין השאר את המשאבים הבאים:
1. מערכות בין אישיות ויחסים של תמיכה בתוך ומחוץ למשפחה.
2. יכולת לתכנן תוכניות ריאליות ולהתקדם למימושם.
3. ראיה חיובית של העצמי.
4. יכולות תקשורת ויכולות לפתור בעיות.
5. יכולת לשליטה עצמית ברגשות עזים ושליטה בדחפים.
מכאן אנו לומדים מה צריך אדם כדי לשרוד בעולמנו המסוכן. נראה שיש כאן כיוון לתשובה חדשה לשאלה כיצד להכשיר את עצמנו ואת ילדנו לשרוד בעולמנו המסוכן. מתברר שאין צורך בהתלהמות, אלימות לסוגיה, נוכלות ומניפולציה אלא בדיוק ההיפך. מחקרים מראים לנו שיחסי אנוש טובים, ערך עצמי ריאלי, מטרות ריאליות בחיים וחתירה למימושם, מיומנויות שליטה עצמית, יכולת לפתור בעיות והתנהגות מוסרית ורוחנית הם חלק מהבסיס ליכולת הישרדות טובה.
"כושר התאוששות" קשור בתקווה. תקווה היא מערך רגשי וחשיבתי של ציפייה למימוש רצון לדבר מה טוב. תקווה בא לידי ביטוי בבקשות שקטות שיהיה טוב המופנות לגורמים נעלמים ולא מוגדרים מלווה בהתמודדות מעשית.
מחשבות ואמונות מותאמות לדרך הצמיחה.
חוקרים שונים מתייחסים לשינויים החיוביים בתורות החיים של האנשים שעברו זעזועים קשים. מזהים בדרך לצמיחה את המחשבות הבאות:
1. קבלת היותך מוגבל.
2. יש משמעות גם בחיים הטובים וגם ברע מכל.
3. יש לאדם יעוד ותפקיד בחיים.
4. ניתן להתמודד עם מצוקות קשות לבד ובשותפות גורל.
5. אמונות רוחניות חושפות את החסד שקיים בועלם.
6. למשפחה וקהילה יש ערך מרכזי בחיים.
דרכים לטיפוח ושיכלול כושר התאוששות.
פיתוח כושר התאוששות הוא מסע אישי. לכל אחד יש דרך שונה. כל אחד בונה עצמו אחרת. שני ספרים מסכמים בין השאר את הנושא. סליגמן מ. אושר אמיתי פסיכולוגיה חיובית. מודן 2005. בן שחר ט. באושר ובאושר. מטר 2007 וכן אושר אמיתי. מטר 2009.בין השאר הם מביאים את ההמלצות הבאות:
1. צור קשרים בין אישיים משמעותיים, קבל ותן עזרה.
2. ראה במשבר את הסיכוי, התקווה והאפשרות ללמוד משהו ממנו.
3. הימנע משיחות ומידע שיש בהם פרשנות שלילית, חוסר תקווה, לשון הרע.
4. קבל את השינוי כחלק מן החיים. קבל את העובדה שחלק מהדברים לא ישתנו.
5. חתור למטרות ריאליות משלך. ראה במטרות אלו שליחות ומשמעות. התמד בהם.
6. במצבים קשים שלב בין פעילות לבין ראיית הזדמנויות למציאות לפעול באופן חיובי עליך.
7. זהה הזדמנויות ונצל הזדמנויות.
8. טפח ראיה חיובית של עצמך, של אחרים, של המציאות, העבר ההווה והעתיד.
9. ראה דברים בתוך מכלול ולטווח ארוך, דברים רבים מסתדרים, דברים רבים נעשים יותר טובים.
10. טפל ושמור על הגוף והנפש.
11. למד דרכים יעילות לפתרון בעיות בדרכי משא ומתן ופשרות.
12. רוב הזמן חפש את הגמישות, הפשרה ודרך האמצע. יש מעט רגעים שצריך "לתת את הכל"
13. למד לחיות עם סתירות.
14. למד מהתמודדויות מהעבר על דרכי התמודדות ותקווה:
15. חפש עזרה רצינית ומקצועית לפי הצורך.
תהליך העבודה.
א. היו אמפטים למצב הרגשי, לאובדן ולמחשבות הרעות: "אני מבין אותך...", "ככה זה באמת קשה..."
ב. הסבל הוא הכרחי אך לא בלעדי: "המציאות שלך קשה, מסובכת, מאיימת... אבל אני מאמין שתצמח מזה... אנשים מתאוששים... אנשים מוצאים משמעות... לוקח זמן להתאושש, לא הכול אבוד..."
ג. בשיחות המשך עם אנשים תן מקום בו זמנית לסבל ביחד עם ההתמודדות ומציאת המשמעות.
ד. העזר ברשימת הדרכים לטיפוח ושיכלול כושר התאוששות, כדי לכוון אנשים לרכישת חלק מכישורים אלו. סייע להם לזהות כישורים קיימים.
ה. סייע לאנשים לפתח מחשבות ואמונות מותאמות בדרך לצמיחה.
ו. המשך לתת מקום של כבוד לפגיעה ולסבל גם כשכבר יש צמיחה.
השיח המכבד עובר מהבנת קשיי הילד לאיתגור ולדרכי התמודדות עם הקשיים
עידוד שקשה זה שווה לכן עבודה התמדה ולמידה מטעויות מקדמת אותנו.
זו הנחישות
קישורים למאמרים מסכמים בתחומים שונים
של טיפול ממוקד בסבל ומקנה דרכי התמודדות עם קשיים
העברה והעברה נגדית בסיביטי ואקט
https://www.hebpsy.net/me_article.asp?article=3159
הפניות יעילות של ילדים לטיפול
https://www.hebpsy.net/me_article.asp?article=3176
מאמר שמסביר את הטיפול בילדים באמצעות ההורים כסוכני שינוי שלב אחרי שלב. המאמר הוא ישום גישת הספר "הורות בדרכי שלום הקניית כישורי חיים בדרכי נעם." https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=4337
מאמר המציע לעסוק בחינוך להכיר במגבלות המציאות ולפעול בתוכן במקום השמת גבולות.
https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=4454
העברה נגדית, וויסות רגשות מטפלים בטיפול בילדים ומשפחותיהם והמחנכת
https://www.hebpsy.net/me_article.asp?article=3179
טיפול סיביטי למבוגרים נוגע בסבל, מעודד דרכי התמודדות יעילות, משולב עם טיפול אקט ועבודה מערכתית
https://www.hebpsy.net/me_article.asp?article=3174
ובנוסף ניתן להצטרף עם המייל לשתי קבוצות מייל (המייל שלי: isas.eshet@gmail.com)
- קבוצת מייל בהקשר לטיפול בילדים ומבוגרים לסיוע בהתמודדות עם קושי וסבל.
- קבוצת מייל לקבלת פרשת השבוע יהודית אחת לשבוע ברוח סיביטי ואקט.
