העברה נגדית שהיא קשיים בוויסות רגשי של מטפלת, במהלך טיפול בילדים ונוער. (ינואר 2023)
העברה נגדית שהיא קשיים בוויסות רגשי של מטפלת, במהלך טיפול בילדים ונוער.
מאת יששכר עשת "הורות בדרכי שלום. הקניית כישורי חיים בדרכי נעם."
וויסות רגשות הוא מצב בו יש סערת הרגשות ומחשבות מקשות על האדם לבצע פעולה מתוכננת כדי להתמודד עם אתגר מציאותי כלשהו. במאמר זה הטיפול בילדים ונוער הוא טיפול במערכת הכוללת ילדים, והקרובים אליהם בעיקר הורים ומחנכת. המאמר עוסק בסיוע למטפלות ברגעים של קושי בוויסות רגשותיהם כלפי אחד או יותר מהמשתתפים בטיפול. טיפול זה מתמקד בסבל ובקשיים שמעלים המשתתפים בטיפול ומציע דרכי התמודדות יעילות עם הסבל והקשיים. הטיפול משלב סיביטי ואקט.
בטיפול זה ההתייחסות להעברה נגדית היא כאל קושי בוויסות רגשי. זו התייחסות שונה מההתייחסות בגישת הטיפול הדינמי לזרמיו השונים. סיוע לקשיים בוויסות רגשי נעשה באמצעות קווים מנחים מוגדרים מגישות הסיביטי והאקט.
מטפלת המתקשה לווסת רגשות מסויימים, תפעל בדרך כלל מתוך רגשותיה. חקר המערכת העצבית מגלה לנו שרגשות אינן תוכנית פעולה. לכן פוחתים סיכויי המטפלת להקנות דרכי התמודדות יעילות עם האתגרים המציאותיים הממשיים מולם עומדים המשתתפים בטיפול.
למטפלות בילדים ונוער בשילוב מבוגרים קרובים, בעיקר הורים ומחנכת, יש קשיים רגשיים ייחודיים. מאמר זה מציג קשיים אלו, ומציע קווים מנחים בסיסיים להתייחסות אליהם. סערת רגשות כלפי אחד המשתתפים בטיפול עלולה לייצר תסבוכת ביחס המטפלת למשתתפים האחרים בטיפול. לדוגמא, אם המטפלת תפגין כלפי אחת הדמויות רגשות קירבה עוצמתיים כגון רחמים, או רגשות דחיה עוצמתיים כגון כעס, רגשות עוצמתיים אלו, מעמידים מיד את המטפלת כנגד משתתפים אחרים בטיפול. המהלכים המובאים בזה, מציעים למטפלת התערבויות המצמצמות תופעה זו.
הנחות יסוד
א. רגש לא מווסת עלול להתעורר כלפי כל אחד מהמשתתפים בטיפול: לכן מטפלת תשים לב ותגיב לא רק למתרחש בינה לבין הילד או הנער אלא לכל אחד מהמשתתפים בטיפול.
ב. סבל שונה לכל אחד מחברי המערכת: כל אחד מהמשתתפים בטיפול חווה סבל שונה ויש להקנות לכל אחד בנפרד דרכי התמודדות עם סיבלו.
ג. רגשות אינן תוכנית פעולה: האמונה השכיחה שאפשר לפעול מתוך רגשות אינה נכונה. רגשות אינן תוכנית פועלה, אלא רק הזמנה לבחון אם יש במציאות משהו שיש לפעול לגביו. כל רגש מכוון אותנו למרחב מציאותי אחר.
ד. רגשות נורמטיביים של המטפל: טיפול בילדים, מתבגרים, הורים ומחנכת, מעלה אצל המטפלת רגשות חשובים כלפי משתתפים שונים בטיפול. רגשות אלו מזמינים את המטפלת לברר האם יש קשיים מסויימים אצל אחד המשתתפים המעורר רגש מסוים אצל המטפלת. לדוגמא, רגש אשמה של המטפלת כלפי האב, מזמין אותה לבחון האם היא העליבה אותו.
ה. וויסות רגשות המטפל: במהלך טיפול מערכתי עולים גם רגשות ומחשבות שקשה לווסתם. רגשות לא מווסתים של מטפלת, מקשים על יכולתו לפעול באופן מתוכנן ומאורגן.
ו. כאבים רגשיים מן העבר של המטפלת עלולים להתעורר: רובנו נקלעים למצבים בהם אירועים בהווה, נוגעים ומעוררים כאבים רגשיים שנותרו בנו בהקשר ליחסים עם חברי משפחתנו. רוב המטפלות מצליחות להמשיך להפעיל מהלכים טיפוליים מועילים, ביחד עם אי הנוחות הרגשית המתעוררת. ללא קשר לעבר, דרכי ההתמודדות למבחר רגשות יתאימו גם ברגים אלו. במקרים נדירים של טראומה מן העבר, יהיה על המטפלת לבצע עיבוד קוגניטיבי התנהגותי כמו בכל טיפול בטראומה.
ז. סיביטי ואקט להתמודדות עם קשיים בוויסות רגשי: דרכי התמודדות במאמר זה לקוחות מעולם מהסיביטי והאקט. ברוב המקרים מהלכים אלו יספיקו. במיעוט המקרים תאלץ המטפלת לברר עם עצמה היבטים נוספים של רגש לא מווסת זה או אחר.
מרכיבי התמודדות המטפל עם קושי בוויסות רגשות
א. השהיית תגובה במהלך הצפה רגשית: כאשר עולה רגש לא מווסת כלפי אחד המשתתפים בטיפול. המטפלת תשהה את תגובתה ותתפנה להקשיב לזמן מה לאותו המשתתף, כדי לזהות קושי שאולי קיים אצלו. לדוגמא: מטפלת החווה חוסר ענין בעוצמה כלפי אחד המשתתפים, תבדוק אולי משתתף זה דחוי על ידי הקבוצה ואין לו אפשרות לבטא את הייחודיות המעניינת שיש בכל אחד.
ב. מהלכי קירבה וריחוק: מהלכי קירבה וריחוק הפוכים לרגשות המטפלת מסייעים למתן הצפה רגשית, כי התנהגות משפיעה על הרגשות והמחשבות. לדוגמא: מהלכי חסד וחמלה מסייעים למתן את רגש הכעס כלפי אחד המשתתפים. מהלכי איתגור מסייעים למיתון רחמים כלפי אחד המשתתפים.
ג. אחרי מיתון הצפה רגשית: אם אחרי מיתון ההצפה הרגשית לא התגלה קושי אצל המטופל התהליך הטיפולי נמשך לפי התוכנית שנקבעה.
ד. אחרי זיהוי קושי רגשי: אם אחרי מיתון ההצפה הרגשית זוהה קושי אצל אחד המשתתפים תתפנה המטפלת ביחד עם המשתתפים בקבוצה לפתח דרך התמודדות עם קושי זה. לא אחת גיבוש דרך ההתמודדות יעשה בפגישה נפרדת.
ה. אימון לרכישת דרך התמודדות: אחרי גיבוש דרך התמודדות לקושי המסוים שהתגלה, המטפלת תעודד את המשתתף לאמן עצמו בהפעלת דרך התמודדות זו. המטפלת גם תעודד את המשתתפים האחרים לסייע לו באימון זה. לדוגמא, להערכה עצמית נמוכה, מועיל זיהוי יכולת לקויה אחת והכנת תוכנית אימונים לשיפור יכולת זו באמצעות עבודה, התמדה ולמידה מטעויות. התמודדות זו מבוססת על הידע שיש לנו על גמישות המערכת העצבית המאפשרת שיפור כישורים שונים באמצעות עבודה, התמדה ולמידה מטעויות.
ו. הפעלת קרובים נוספים: כל מה שנאמר לגבי המשתתפים בטיפול מתייחס גם לקרובים נוספים כגון דודים, אחיינים, סבים, רב הקהילה, מאמן הספורט, ועוד.
דרכי התמודדות עם הצפה רגשית של המטפלת כלפי אחד ממשתתפי הטיפול.
במהלך ההצפה הרגשית של המטפלת היא יכולה להתמודד עם המצב בעצמה ללא שיתוף משתתפי הטיפול, או לשתף אותם ברגשותיה. מטפלת הרגילה בחשיפה עצמית, תוכל לחשוף את הרגש המציף, ואת הדרך בה היא מטפלת בהצפה זו. כך היא תהיה מודל לחיקוי לדרך התמודדות של המשתתפים עם הצפה רגשית. אבל מטפלת אינה חייבת לחשוף את רגשותיה. מספיק שתצביע על הקושי של המטופל אותו זיהתה. אחרי שהוא אישר את הקושי שלו, המשתתפים יוזמנו לתמוך במשתתף בהנחיית המטפלת, והטיפול יתקדם לרכישת דרכי התמודדות עם קושי זה.
במקרים רבים זיהוי ההצפה הרגשית של המטפלת יתגלה רק אחרי התנהגות לא מותאמת שלו כלפי אחד המשתתפים בטיפול. ורק אז היא תוכל לבצע את הוויסות הרגשי.
תגובות אפשרויות שלנו כלפי המטופל המעידות על קושי בוויסות רגשות
הערצה, קנאה, תחרות למשתתף בטיפול, ויסות רגש הקנאה: המטפלת תציין את משאבי המשתתף, ותעודד את המשתתפים להשתמש בהם לטובת תהליכי שינוי. ניתן לעצמנו הזדמנות ללמוד מהמשתתף. נרשה לעצמנו להיות במצב נחות מהמשתתף בתחומים מסויימים, "לכל אחד יש תחומים חלשים."
הגנתיות יתר כלפי משתתף. ויסות רגשות רחמים, צער, וחששות לשלומו: המטפלת תרשה לעצמה להאמין יותר במשתתף וביכולתו להתמודד עם קשיים. היא אמורה לעודד את עצמה ואת המשתתפים לאפשר לו יותר משימות עצמאיות ולהציע למשתתף ליטול סיכונים מחושבים שעלולים להסתיים בטעות או כישלון מהם ילמד.
ביטוי רגשות אימהיים או אבהיים. ויסות רגש השייכות והרכושנות: מטפלת המבטאת רגשי הורות כלפי אחד המשתתפים תצמצם את קרבתה ההורית הרבה, כדי לפנות מקום לרגשות הוריים של משתתפים אחרים. המטפלת אמורה להזכיר לעצמה בין השאר, שמשתתף זה הוא חלק ממשפחה שאמורה להפגין רגשות אלו ולא המטפל.
דאגה וחשש מזלזול וביקורתיות משתתף, ויסות רגש העלבון: המטפלת תלמד לקבל את מגרעותיה וחולשותיה. תשים לב לא לתקוף כתגובה. תשים לב להימנעויות שלה לגעת בסבל המשתתף והיכנס לנעליו, ותימנע מהימנעות זו. היא גם תעודד את שאר המשתתפים לשים לב לסבלו של המשתתף ולהגיב לסבל בחמלה.
תוקפנות כלפי משתתף, ויסות רגש הכעס: המטפל תבדוק באיזה תחומים המשתתף באמת מסכן אותה. אם יש סכנה אמיתית היא תפעיל דרכים אחרות במקום תוקפנות להתמודד עם סכנות שזיהתה.
חוסר אמון במטופל, ויסות רגש הזלזול: המטפלת תחפש ביתר תשומת לב את כישורי המשתתף ותציין אותם בפני כל המשתתפים במטרה לעודד את המשתתפים לסייע למשתתף להפעיל כישורים אלו גם באופן חלקי ולזמן מוגבל, כי אט אט הכישור יהפוך לשימושי יותר ברגעים שיש בו צורך..
חוסר ענין ואי שיתוף אחד המשתתפים בשיחה. ויסות רגש השעמום: מטפלת החווה חוסר ענין בעוצמה כלפי אחד המשתתפים, תחפש כדי לגלות את הייחודיות של משתתף זה ולהביא ייחודיות זו לידי ביטוי במפגשים. היא גם תבדוק עד כמה הוא לא מענין ודחוי גם על ידי משתתפים אחרים בקבוצה כי אין לו אפשרות לבטא את הייחודיות המעניינת שיש בו כמו בכל אחד. אם זה יהיה המצב היא תציע לכל המשתתפים לזהות ולתת מקום לייחודיות משתתף זה.
אמון יתר בלתי מבוסס באחד המשתתפים. וויסות רגש "הסמוך": המטפלת עשויה למצוא עצמה מציעה או מעודדת את אחד המשתתפים ליטול סיכונים לא מחושבים. הביטוי כגון "אני מרגישה שהוא מסוגל להצליח" אינו מותאם למציאות, כי הוא מבוסס רק על רגשות המטפלת. עליה לעודד את עצמה ומשתתפים אחרים לבחון עידוד לאיתגור של המשתתף שיהיה מבוסס על כישורים חלקיים שלו ביחד עם תוכנית חירום במידה ויכשל, כדי שיוכל ללמוד מהכישלון.
רצון להציל להושיע. ויסות רגש הגאווה גדלות וכוח: יש רגעים ספרים בהם המטפלת מרגישה את שכרון המחשבה שהיא תוכל להציל את אחד המשתתפים. אחרי רגעים ספורים לרגש זה מתגנבת גם האכזבה ממגבלות כוח. גם ברגעי האכזבה וגם ברגעי הגאווה היא אמורה לעצור את התנהגותה ולהזכיר לעצמה שתפקידה הוא להעצים את יכולת המשתתף להתמודד עם קשייו. לכן היא תמשיך לעודד משתתפים אחרים ואת עצמה לזהות יכולות של משתתף זה, אותן הם יעצימו.
התנהגות פיתוי כלפי משתתף, ויסות תשוקה: המטפלת לא תחשוף בפני המשתתף את תשוקתה. היא תזהה הבדל בין מחמאה כחיזוק חיובי לבין פיתוי, ותפעיל רק חיזוק חיובי. אם המתח הארוטי ממשיך להפריע לשיקול דעתה, היא תאלץ להפסיק את הטיפול ותספק הסבר להפסקת הטיפול, שלא יחשוף את תשוקתה. היא לא תקיים יחסים עם המשתתף אחרי שהופסק הטיפול.
תגובות של חוסר אמונה לאפשרות התקדמות אחד המשתתף בטיפול. ויסות רגש הייאוש: ברגעים הללו המטפלת אמורה להיזכר למשל בביטוי של רבי נחמן מברסלב "אין יאוש בעולם כלל." משמעות רעיונות מסוג זה היא שאין לנו יכולת מלאה לנבא את העתיד ולכן יאוש ותקווה הם בחירות שלנו. והפעולות הנובעות מרגשות אלו הופכות תקווה לנבואה שמגשימה את עצמה לחיוב, וייאוש הוא נבואה שמגשימה עצמה לשלילה.
תגובות נוקשות למצבים מיוחדים של משתף. ויסות נוקשות. במצבים מיוחדים של משתתף, המטפלת עלולה להגיב באופן נוקשה. המצבים שעלולים להתרחש: חלה במחלה פיזית. מוות במשפחה. פוטר מעבודה. חובות גדולים. סכסוכך משפחתי. גירושים. איחורים לפגישות. ביטולי פגישות. הפסקת טיפול פתאומית. בקשת הנחה במחיר הטיפול. קשר מעבר לשעת הטיפול כגון שיחות טלפון. צורך ביקורי בית. בכל המקרים הללו המטפלת אמורה להגמיש את התנהגותה. להתפשר ולפעול לפנים משורת הדין.
אוסף דרכי התייחסות לתופעת העברה נגדית.
החלטה מאיזה ממד היחסים אגיב? מטפל-מטופל, אדם-לאדם, יחסים עיסקיים.
הגמשת אמונות וערכים: בהעברה נגדית יש אמונות נוקשות, או עקרונות חיים נוקשים אותם עלי להגמיש.
זיהוי ערכי התרבות עלפי הם אני חי: זיהוי עד כמה התנהגותי נובעת מהתרבות אליה אני שייך והחלטה על רמת השייכות התרבותית שלי.
איזה עוד פרשנות אוכל לתת? העברה נגדית היא תופעה הניתנת לפרושים שונים.
איזה העברות נגדיות חיובית אני מזהה? יש גם העברות נגדיות חיובית שנובעות מחסדי עברי.
איזה הרגל חשיבה ותגובה זיהיתי? העברה נגדית היא גם הרגל חשיבה ותגובה. אפשר להגמיש חשיבה על ידי על ידי התאמתה לעובדות המציאות. אפשר גם לבסס ניבויים שלילים קשים באמצעות הערכת סיכויים וסיכונים ולפיה לבחור בדרך פעולה הכוללת תוכנית פעולה למקרה של כישלון.
איזה רגש קשה לי לווסת? העברה נגדית היא גם רגש לא מווסת. אוכל להתאמן בוויסות רגש זה.
תשומת לב שנבואת הפרשנות תהיה מועילה. אפקט פיגמליון אומר שהפרשנות שלי תשפיע על חיי. פרשנות היא "נבואה שמגשימה את עצמה." לחיוב ולשלילה.
האם נוצר קרע בברית הטיפולית בעקבות רגש לא מווסת שלי? זיהוי קרעים בברית הטיפולית מאפשר להתאים יותר את הטיפול לעצמי ולמטופל.
זיהוי סגנון הסמכות שלי והתאמתו לקושי הרגשי שלי. לא כל תגובה סמכותית מתאימה לי. כוחנית: "תעשה ככה וזהו." דמוקרטית: "תנסה ואעזור לך לפי הצורך." משחררת: "תחליט לבד." מגוננת: "אל תעשה זה מסוכן או אני אעשה עבורך."
חמלה עצמית. בכל מקרה במקום בקורת עצמית חמלה עצמית והחלטה על תהליך שינוי שלוקח זמן.
גם מתגובה לא מותאמת יכול לצאת משהו טוב: למשל להוות מודל לחיקוי למטופל על יכולת להכיר במגבלות אישיות ולפתח תהליך שינוי.
מוכנות להכיר ולהיות מחויב לרגע הזה. המוכנות להכיר במה שקורה עכשיו ללא תירוצים היא קשה אבל פותחת תקווה לשינוי.
אפילוג
נזכור שהתייחסות לתופעות של העברה נגדית היא רק דרך אחת ולא היחידה התורמת לצמיחה והתפתחות אישית של המשתתפים בטיפול. דרכים נוספות הם למשל: שמירה על בריאות הגוף. טיפוח חשיבה יצירתית גמישה. אימון בנחישות שהיא עבודה, התמדה ולמידה מטעויות. זיהוי ערכים וחיים לאורם. מציאת משמעות ויעוד בחיים. קשר מתמשך חיובי לדמויות משמעותיות. קשר לתרבות בה אנו חיים. טיפוח חיים רוחניים. יכולת לחיות בהווה. טיפוח יכולת לשאת רגשות לא נוחים ולהשהות תגובות. התנהגות פרו-חברתית. שמירה על בריאות הגוף ועוד ועוד.
קישורים למאמרים נוספים בגישת "הורות בדרכי שלום הקניית כישורי חיים בדרכי נעם"
א. קישור למאמר שמסביר את הטיפול בילדים באמצעות ההורים כסוכני שינוי שלב אחרי שלב. "המאמר הוא ישום גישת הספר "הורות בדרכי שלום הקניית כישורי חיים בדרכי נעם." https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=4337
ב. קישור למאמר המציע לעסוק בחינוך להכיר במגבלות המציאות ולפעול בתוכן במקום השמת גבולות. https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=4454
ג. קישור למאמר "הפניות יעילות של ילדים ונוער לטיפול, גם ילדים סובלים"
https://www.hebpsy.net/me_article.asp?article=3176
ד. פרטים על הספר "הורות בדרכי שלום הקניית כישורי חיים בדרכי נעם" https://www.hebpsy.net/me_article.asp?article=2682
