העברה נגדית שהיא קשיים בוויסות רגשי של מטפלת, במהלך טיפול בילדים ונוער (ינואר 2023)

העברה נגדית שהיא קשיים בוויסות רגשי של מטפלת, במהלך טיפול בילדים ונוער.

מאת יששכר עשת "הורות בדרכי שלום. הקניית כישורי חיים בדרכי נעם."

מבוא

   וויסות רגשות הוא מצב בו יש סערת רגשות ומחשבות המקשות על האדם לבצע פעולה מתוכננת כדי להתמודד עם אתגר מציאותי כלשהו. במאמר זה הטיפול בילדים ונוער הוא טיפול במערכת הכוללת ילדים והקרובים אליהם בעיקר הורים ומחנכת. המאמר עוסק בסיוע למטפלות ברגעים של קושי בוויסות רגשותיהן כלפי אחד או יותר מהמשתתפים בטיפול. טיפול זה מתמקד בסבל ובקשיים שמעלים המשתתפים ומציע דרכי התמודדות יעילות עם הסבל והקשיים. הטיפול משלב סיביטי ואקט.

    בטיפול זה ההתייחסות להעברה נגדית היא כאל קושי בוויסות רגשי. זו התייחסות שונה מההתייחסות בגישת הטיפול הדינמי לזרמיו השונים. סיוע לקשיים בוויסות רגשי נעשה באמצעות קווים מנחים מוגדרים מגישות הסיביטי והאקט.

   מטפלת המתקשה לווסת רגשות מסויימים, תפעל בדרך כלל מתוך רגשותיה. חקר המערכת העצבית מגלה שרגשות אינן תוכנית פעולה. לכן פוחתים סיכויי המטפלת להקנות דרכי התמודדות יעילות עם האתגרים המציאותיים הממשיים איתם חיים המשתתפים בטיפול.       

   למטפלות בילדים ונוער בשילוב מבוגרים קרובים, בעיקר הורים ומחנכת, יש קשיים רגשיים ייחודיים. מאמר זה מציג קשיים אלו, ומציע קווים מנחים בסיסיים להתייחסות אליהם. סערת רגשות כלפי אחד המשתתפים בטיפול עלולה לייצר תסבוכת ביחס המטפלת למשתתפים האחרים בטיפול. לדוגמא, אם המטפלת מפגינה כלפי אחת הדמויות רגשות עוצמתיים כגון חמלה או כעס, היא מעמידה עצמה כנגד משתתפים אחרים בטיפול העלולים להתקומם נגד כעסה או לקנא בקרבתה. המהלכים המובאים בזה, מציעים למטפלת התערבויות המצמצמות תופעה זו.

הנחות יסוד

א. רגש לא מווסת עלול להתעורר כלפי כל אחד מהמשתתפים בטיפול: לכן מטפלת תשים לב ותגיב לא רק למתרחש בינה לבין הילד או הנער אלא לכל אחד מהמשתתפים בטיפול.

ב. סבל שונה לכל אחד מחברי המערכת ודרכי התמודדות משותפות: כל אחד מהמשתתפים בטיפול חווה סבל שונה, אבל דרכי ההתמודדות דומות זו לזו והן בעיקר: יכולת לחשיבה מציאותית. יכולת וויסות רגשות והשהיית תגובות. יכולת להתמיד בעבודה וללמוד מטעויות וכישלונות. מודל פתרון בעיות מתוכנן המתחשב גם בסביבה. יכולת לחיות על פי ערכים. יכולת לנהל חיים בהווה, בין השאר יכולת לשאת רגשות ומחשבות מאיימות. יכולת להפגין חמלה ולתמוך באחרים. נדיבות, יכולת לדחות סיפוקים, להסתדר עם תסכול ולהתפשר.   

ג. רגשות אינן תוכנית פעולה: האמונה השכיחה שאפשר לפעול מתוך רגשות אינה נכונה. רגשות אינן תוכנית פועלה, אלא רק הזמנה לבחון אם יש במציאות משהו שיש לפעול לגביו. כל רגש מכוון אותנו למרחב מציאותי אחר.

ד. רגשות נורמטיביים של המטפל: טיפול בילדים, מתבגרים, הורים ומחנכת, מעלה אצל המטפלת רגשות חשובים כלפי משתתפים שונים בטיפול. רגשות אלו מזמינים את המטפלת לברר האם קושי מסויימים אצל אחד המשתתפים הוא שעורר את הרגש מסוים אצל המטפלת. לדוגמא, רגש אשמה של המטפלת כלפי האב, מזמין אותה לבחון האם העליבה אותו, והאם הוא אינו זוכה להערכה מצד חברי המשפחה.   

ה. וויסות רגשות המטפל: במהלך טיפול מערכתי עולים גם רגשות ומחשבות שקשה לווסתם. רגשות לא מווסתים של מטפלת, מקשים על יכולתה לפעול באופן מתוכנן ומאורגן.  

ו. כאבים רגשיים מן העבר של המטפלת עלולים להתעורר: רובנו נקלעים למצבים בהם אירועים בהווה, נוגעים ומעוררים כאבים רגשיים שנותרו בנו בהקשר ליחסים עם חברי משפחתנו. רוב המטפלות מצליחות להמשיך להפעיל מהלכים טיפוליים מועילים, ביחד עם אי הנוחות הרגשית המתעוררת. ללא קשר לעבר, דרכי ההתמודדות לקושי שלה יתאימו גם ברגעים אלו. במקרים נדירים של טראומה מן העבר, יהיה על המטפלת לבצע עיבוד קוגניטיבי התנהגותי כמו בכל טיפול בטראומה. 

ז. סיביטי ואקט להתמודדות עם קשיים בוויסות רגשי: דרכי ההתמודדות במאמר זה לקוחות מעולם מהסיביטי והאקט. ברוב המקרים מהלכים אלו יספיקו. במיעוט המקרים תאלץ המטפלת לברר עם עצמה היבטים נוספים של רגש לא מווסת זה או אחר.  

מרכיבי התמודדות המטפל עם קושי בוויסות רגשות

א. השהיית תגובה במהלך הצפה רגשית: כאשר עולה רגש לא מווסת כלפי אחד המשתתפים, המטפלת תשהה את תגובתה ותתפנה להקשיב לזמן מה לאותו המשתתף, כדי לזהות קושי שאולי קיים אצלו. לדוגמא: מטפלת החווה חוסר ענין בעוצמה כלפי אחד המשתתפים, תבדוק אולי משתתף זה דחוי על ידי הקבוצה ואין לו אפשרות לבטא את הייחודיות המעניינת שיש בכל אחד.   

ב. מהלכי קירבה וריחוק: מהלכי קירבה וריחוק ההפוכים לרגשות המטפלת מסייעים למתן הצפה רגשית, כי התנהגות משפיעה על רגשות ומחשבות. לדוגמא: מהלכי חסד וחמלה מסייעים למתן את רגש הכעס כלפי אחד המשתתפים. מהלכי איתגור מסייעים למיתון רחמים כלפי אחד המשתתפים.

ג. אחרי מיתון הצפה רגשית: אם אחרי מיתון ההצפה הרגשית, לא התגלה קושי אצל המטופל התהליך הטיפולי נמשך לפי התוכנית שנקבעה. 

ד. אחרי זיהוי קושי רגשי: אם אחרי מיתון ההצפה הרגשית זוהה קושי אצל אחד המשתתפים, תתפנה המטפלת ביחד עם המשתתפים לפתח דרך התמודדות עם קושי זה. לא אחת גיבוש דרך ההתמודדות יעשה בפגישה נפרדת.

ה. אימון לרכישת דרך התמודדות: אחרי גיבוש דרך התמודדות לקושי המסוים שהתגלה, המטפלת תעודד את המשתתף לאמן עצמו בהפעלת דרך התמודדות זו. המטפלת גם תעודד את המשתתפים האחרים לסייע לו באימון זה. לדוגמא, להערכה עצמית נמוכה, מועיל זיהוי יכולת לקויה אחת והכנת תוכנית אימונים לשיפור יכולת זו באמצעות עבודה, התמדה ולמידה מטעויות. התמודדות זו מבוססת על הידע שיש לנו על גמישות המערכת העצבית המאפשרת שיפור כישורים שונים באמצעות עבודה, התמדה ולמידה מטעויות.      

ו. הפעלת קרובים נוספים: כל מה שנאמר לגבי המשתתפים בטיפול מתייחס גם לקרובים נוספים כגון דודים, אחיינים, סבים, רב הקהילה, מאמן הספורט, ועוד.  

דרכי התמודדות עם הצפה רגשית של המטפלת כלפי אחד ממשתתפי הטיפול

   במהלך ההצפה הרגשית של המטפלת היא יכולה להתמודד עם המצב בעצמה ללא שיתוף משתתפי הטיפול או לשתף אותם ברגשותיה. מטפלת הרגילה בחשיפה עצמית, תוכל לחשוף את הרגש המציף, ואת הדרך בה היא מטפלת בהצפה זו. כך היא תהיה מודל לחיקוי לדרך התמודדות של המשתתפים עם הצפה רגשית. אבל המטפלת אינה חייבת לחשוף את רגשותיה. מספיק שתצביע על הקושי של המטופל אותו זיהתה. אחרי שהוא אישר את הקושי שלו, המשתתפים יוזמנו לתמוך במשתתף ולאתגר אותו בהנחיית המטפלת, והטיפול יתקדם לרכישת דרכי התמודדות עם קושי זה.   

   במקרים רבים זיהוי ההצפה הרגשית של המטפלת יתגלה רק אחרי התנהגות לא מותאמת שלה כלפי אחד המשתתפים בטיפול. ורק אז היא תוכל לבצע את הוויסות הרגשי.

תגובות אפשרויות של מטפלת כלפי המטופל המעידות על קושי בוויסות רגשות

התגובות הבאות הן תגובות שכיחות של מטפלות במהלך טיפול בילדים ונוער. קושי בוויסות רגשות (העברה נגדית), קיים כאשר יש הגזמה וקושי למתן תגובות אלו.

הגזמה בהערצה, קנאה, תחרות למשתתף בטיפול. ויסות רגש הקנאה: המטפלת תציין את משאבי המשתתף, ותעודד את המשתתפים להשתמש בהם לטובת תהליכי שינוי. המטפלות תיתן לעצמה הזדמנות ללמוד מהמשתתף ותרשה לעצמנו להיות במצב נחות מהמשתתף בתחומים מסויימים. "לכל אחד יש תחומים חלשים."

הגזמה בהגנת יתר למשתתף. ויסות רגשות רחמים, צער, וחששות לשלומו: המטפלת תרשה לעצמה להאמין יותר במשתתף וביכולתו להתמודד עם קשיים. היא תעודד את עצמה ואת המשתתפים לאפשר לו יותר משימות עצמאיות. היא תציע למשתתף בהסכמת המשתתפים ליטול סיכונים מחושבים, שגם אם יסתיימו בכישלון, תהיה זאת למידה חשובה.

הגזמה בביטוי רגשות אימהיים או אבהיים. ויסות רגש השייכות והרכושנות: מטפלת המבטאת רגשי הורות מוגזמים כלפי אחד המשתתפים, תצמצם את קרבתה ההורית, כדי לפנות מקום לרגשות הוריים של משתתפים אחרים. המטפלת אמורה להזכיר לעצמה בין השאר, שמשתתף זה הוא חלק ממשפחה שאמורה להפגין רגשות אלו והמטפל אינו חלק מהמשפחה.

הגזמה בדאגה וחשש מזלזול וביקורתיות משתתף, ויסות רגש העלבון: המטפלת תלמד לקבל את מגרעותיה וחולשותיה. תשים לב לא לתקוף כתגובה. המטפלת תשים לב להימנעות שלה לגעת בסבל המשתתף, ותעז "להיכנס לנעליו" כדי להזדהות עם סיבלו. היא גם תעודד את שאר המשתתפים לשים לב לסבלו של המשתתף ולהגיב לסבל בחמלה. 

הגזמה בתוקפנות כלפי משתתף, ויסות רגש הכעס: המטפלת תבדוק באיזה תחומים המשתתף באמת מסכן אותה. אם יש סכנה אמיתית, היא תפעיל דרכים אחרות במקום תוקפנות להתמודד עם הסכנה שזיהתה.

הגזמה בחוסר אמון במטופל, ויסות רגש הזלזול: המטפלת תחפש ביתר תשומת לב את כישורי המשתתף ותציין אותם בפני כל המשתתפים, במטרה לעודד אותם לסייע למשתתף להפעיל כישורים אלו גם באופן חלקי ולזמן מוגבל. בדרך זו, אט אט הכישור יהפוך לשימושי יותר ברגעים שיש בו צורך. 

הגזמה בחוסר ענין ואי שיתוף אחד המשתתפים בשיחה. ויסות רגש השעמום: מטפלת החווה חוסר ענין בעוצמה כלפי אחד המשתתפים, תחפש כדי לגלות את הייחודיות של משתתף זה, ותביא ייחודיות זו לידי ביטוי במפגשים. היא גם תבדוק עד כמה הוא לא מענין ודחוי גם על ידי משתתפים אחרים בקבוצה, ואם זה יהיה המצב, היא תציע לכל המשתתפים לזהות ולתת מקום לייחודיות משתתף זה.   

הגזמה באמון יתר בלתי מבוסס באחד המשתתפים. וויסות רגש "הסְמוֹך": המטפלת עשויה למצוא עצמה מציעה או מעודדת את אחד המשתתפים ליטול סיכונים לא מחושבים. הביטוי כגון "אני מרגישה שהוא מסוגל להצליח", אינו מותאם למציאות, כי הוא מבוסס רק על רגשות המטפלת. עליה לכוון עצמה ומשתתפים אחרים לבחון איתגור של המשתתף שיהיה מבוסס על כישורים חלקיים שלו, ביחד עם תוכנית חירום במידה ויכשל, כדי שיוכל ללמוד מהכישלון.

הגזמה ברצון להציל להושיע. ויסות רגש הגאווה, הגדלות וכוח: יש רגעים בהם המטפלת מרגישה את שכרון המחשבה שהיא תוכל להציל את אחד המשתתפים. אחרי רגעים אלו, מתגנבת גם האכזבה ממגבלות כוח. גם ברגעי האכזבה וגם ברגעי הגאווה, המטפלת אמורה לעצור את התנהגותה, ולהזכיר לעצמה שתפקידה הוא להעצים את יכולת המשתתף להתמודד עם קשייו. לכן היא תמשיך לעודד משתתפים אחרים ואת עצמה לזהות יכולות של משתתף זה, אותן הם יעצימו.

הגזמה בהתנהגות פיתוי כלפי משתתף, ויסות תשוקה: המטפלת לא תחשוף בפני המשתתף את תשוקתה. היא תזהה הבדל בין מחמאה כחיזוק חיובי לבין פיתוי, ותפעיל רק חיזוקים חיוביים. אם המתח הארוטי ממשיך להפריע לשיקול דעתה, היא תאלץ להפסיק את הטיפול ותספק הסבר להפסקת הטיפול, שלא יחשוף את תשוקתה. היא לא תקיים יחסים עם המשתתף אחרי שהופסק הטיפול.

הגזמה בתגובות של חוסר אמונה לאפשרות התקדמות אחד המשתתף בטיפול. ויסות רגש הייאוש: ברגעים הללו המטפלת אמורה להיזכר למשל בביטוי של רבי נחמן מברסלב "אין יאוש בעולם כלל." משמעות רעיונות מסוג זה היא שאין לנו יכולת מלאה לנבא את העתיד ולכן יאוש ותקווה הם בחירות שלנו. הפעולות הנובעות מרגשות אלו הופכות תקווה לנבואה שמגשימה את עצמה לחיוב, וייאוש לנבואה שמגשימה עצמה לשלילה.

הגזמה בתגובות נוקשות למצבים מיוחדים של משתתף. ויסות נוקשות. במצבים מיוחדים של משתתף, המטפלת עלולה להגיב כלפיו באופן נוקשה. בין השאר, המצבים שעלולים להתרחש הם: חלה מחלה פיזית. מוות במשפחה. פוטר מעבודה. חובות גדולים. סכסוך משפחתי. גירושים. איחורים לפגישות. ביטולי פגישות. הפסקת טיפול פתאומית. בקשת הנחה במחיר הטיפול. קשר מעבר לשעת הטיפול, כגון שיחות טלפון. צורך לביקורי בית. בכל המקרים הללו המטפלת אמורה להגמיש את התנהגותה. להתפשר ולפעול לפנים משורת הדין.  

אוסף דרכי התייחסות לתופעת העברה נגדית.

החלטה מאיזה ממד היחסים להגיב? מטפלת-מטופל, אדם-לאדם, יחסים עיסקיים. 

הגמשת אמונות וערכים: בהעברה נגדית יש אמונות נוקשות, או עקרונות חיים נוקשים אותם יש להגמיש.

זיהוי ערכי התרבות על-פיהם המטפלת חיה: זיהוי עד כמה ההתנהגות נובעת מהתרבות אליה שייכת המטפלת, והחלטה על רמת השייכות התרבותית שלה.

איזה עוד פרשנות תוכל המטפלת להציע להתנהגותה? העברה נגדית היא תופעה הניתנת לפרושים שונים. פרשנות מועילה מבוססת על עובדות, רואה במצב הזדמנות, מזהה כוחות ומגבלות, משדרת אפשרות לשינוי, נותנת תקווה.

איזה העברות נגדיות חיובית המטפלת מזהה? יש גם העבר נגדית חיובית הנובעות מחסדי עבר המטפלת. אלו יבואו לידי ביטוי במצבים קיצוניים כגון: סכנת חיים. סיכונים כלכליים ברורים. החלטות גורליות ללא תיכנון.

איזה הרגל חשיבה ותגובה מזהה המטפלת? העברה נגדית היא גם הרגל חשיבה ותגובה. אפשר להגמיש חשיבה על ידי על ידי התאמתה לעובדות המציאות. אפשר גם לבסס ניבויים שלילים קשים באמצעות הערכת סיכויים וסיכונים, ולפיהם לבחור בדרך פעולה הכוללת תוכנית פעולה למקרה של כישלון.

איזה רגש קשה למטפלת לווסת? העברה נגדית היא גם רגש לא מווסת. המטפלת תוכל להתאמן בוויסות רגש מסוים זה.

האם נוצר קרע בברית הטיפולית בעקבות רגש לא מווסת? זיהוי קרעים בברית הטיפולית מאפשר להתאים יותר את הטיפול גם למטפלת וגם למשתתפים בטיפול.

זיהוי סגנון הסמכות של המטפלת והתאמתו לקושי הרגשי שלה: רגש לא מווסת עלול להתעורר אם סגנון הסמכות לא יתאים למצב המטופל. מטפלת אמורה להיות גמישה בהפעלת סגנון הסמכות בהתאם למטופל. לפעמים תפעיל כוח: "תעשה ככה וזהו." לפעמים תהיה דמוקרטית: "תנסה ואעזור לך לפי הצורך." לפעמים תשחרר: "תחליט לבד." ולפעמים תגונן: "אל תעשה זה מסוכן או אני אעשה עבורך." 

מוכנות להכיר ולהיות מחויבת לרגע הזה, בשילוב עם חמלה עצמית: המוכנות להכיר במה שקורה עכשיו ללא תירוצים היא קשה, אך פותחת תקווה לשינוי. במקום בקורת עצמית, המטפלת תפעיל חמלה עצמית והחלטה על תהליך שינוי עצמי הדרגתי. חשוב לזכור שגם מתגובה לא מותאמת יכול לצאת משהו טוב, למשל להוות מודל לחיקוי למטופל על יכולת להכיר במגבלות אישיות ולפתח תהליך שינוי. 

אפילוג

נזכור שהתייחסות לתופעות של העברה נגדית היא רק דרך אחת ולא היחידה התורמת לצמיחה והתפתחות אישית של המשתתפים בטיפול. דרכים נוספות הם למשל: שמירה על בריאות הגוף. טיפוח חשיבה יצירתית גמישה. אימון בנחישות שהיא עבודה, התמדה ולמידה מטעויות. זיהוי ערכים וחיים לאורם. מציאת משמעות ויעוד בחיים. קשר מתמשך חיובי לדמויות משמעותיות. קשר לתרבות בה אנו חיים. טיפוח חיים רוחניים. יכולת לחיות בהווה. טיפוח יכולת לשאת רגשות לא נוחים ולהשהות תגובות. התנהגות פרו-חברתית. והרשימה עוד ארוכה יותר.