תגובות
סטודנט1/10/2018
. שלום,
אני חושב שאין צורך בחקיקה, הרבה אנשים מוכשרים וטובים יכולים לעסוק במקצוע הזה ואם יחוקקו חוקים זה רק יפגע בכמות במטפלים ולא יעלה את הרמה. אני חושב שהעובדה שמישהו עובד ללא רשיון לא מעידה על כך שהוא לא מוכשר ולא מועיל ומטפל עם רשיון לא בהכרח יהיה טוב למטופל.
על האנשים להחליט למי הם רוצים לפנות לעזר, המדינה לא צריכה לפגוע בטובת האוכלוסייה על מנת לשמור על מעמד הפסיכולוגים.
דוד12/9/2017
. נראה שהתשובה נמצאת בגוף השאלה. ודאי שצריך לחוקק חוק שכזה.
"כיום קיים במדינת ישראל מצב עגום בו כל אדם חסר השכלה ונטול כל הכשרה בטיפול יכול לעסוק בפסיכותרפיה ולכנות עצמו 'פסיכותרפיסט' ומבלי שתהיה דרך חוקית למנוע זאת". טיעון בעל הגיון מוצק.
לעומת הצד השני שהצגתם, שמוצג יותר כקריקטורה וטענה של בעלי אינטרסים פוליטיים ואף סותרת את סעיף 9ב' המפורסם.
יותר מזה, הטענה השניה אינה מחזיקה מים כיוון שמסנדלת רק טווח אנשים צר, כמו פסיכולוגים חינוכיים, שיקומיים וכדו' ואינה מונעת את הקהל הרחב מלטפל,
אם המניע הוא שלום הציבור ולא שיקולים אינטרסנטיים אז ודאי שצריך לחוקק חוק זה.
איתן טמיר11/9/2017
. הי לכולם/ן,
עד ראש השנה צפויה להתפרסם כתבתה של סלעית מבטח ב-YNET על חוק הפסיכותרפיה.
התרשמתי שהכתבת מעמיקה בחיפושיה אחר תשובות לשאלות המהותיות המעסיקות אותנו ושפניה להצגת המורכבות בתחום.
איתן
תהילה גלעד, עו"ס קלינית10/9/2017
. אין ספק כי המצב כיום שם במרכז השיח הציבורי את הרלוונטיות של חוק הפסיכותרפיה. חשיבותו של החוק היא באכיפה נגד כל מיש עוסק בפסיכותרפיה ללא הכשרה מתאימה. תחת כל עץ רענן צצים כיום כפטריות אחרי הגשם "מטפלים" לסוגיהם השונים שאינם מתביישים להצהיר בגלוי שהם עוסקים בפסיכותרפיה למרות ידע בסיס בלבד, והסתמכות על קריאה של תיאוריות פסיכולוגיות וקורס קצר בן מספר חודשים ש"הפך" אותם לפסיכותרפיסטים.
אנו מדברים על עיסוק בנפשות, ואנשים כאלה גורמים סבל ועוול בלתי משוער לאנשים חסרי אונים וחסרי ישע שטיפול פסיכותרפי נכון עשוי להצילם.
ללא אכיפה של חוק הפסיכותרפיה, לא עשינו דבר.
פרופ' ארנון לוי9/9/2017
. כפסיכוולוג קליני שעוסק בתחום כ 35 שנה וכיו"ר לשעבר של האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה אני מתלבט בסוגיות הפסיכותירפיה מזה זמן רב. בשנים האחרונות אני מנהל תוכנית להכשרת מאמנים ב Coaching Psychology באוניברסיטת בר אילן (ללא נ.ז. אקדמיות) ומנחה סטודנטים לדוקטורט בתחום זה שמשיק לכאורה לפסיכותרפיה ולכן אני מתלבט ללא הרף בשאלות של מי זכאי ללמוד, ואיך לבנות את תוכנית הלימודים ומה הקשר והשוני .בין Coaching Psychology לפסיכותרפיה .
כידוע נושא הפסיכותרפיה בארץ פרוץ לחלוטין. מטפלים אלטרנטיביים, מאמנים אישיים, יועצות רגשיות, יועצות אהבה וכיו"ב עוסקים בתחומי פסיכותרפיה ואף היפנוזה (בכסות של דימיון מודרך) ללא הכשרה מתאימה .
הסיבות לכך לדעתי אחדות ויתכן שחלק ממה שאומר לא יהיה פופולרי:
1. אין בפסיכותרפיה מומחים כפי שמקובל בדיסציפלינות אחרות. כידוע הפפסיכותרפיה היא שילוב של מדע ואומנות שבו יש חלק ניכבד ללאישיות המטפל, ל"כימיה" ביינו לבין המטופל וליצירתיות שבתהליך הטיפולי. קיימים מטפלים ללא הכשרה נאותה בעלי אישיות מעוררת אימון ואינטואיציה טיפוליתשמצליחים ליצור שינויים משמעותיים אצל מטופליהם.
2. חלק גדול מהפסיכולוגים הקליניים משקיעים זמן רב להשתלמויות בתורות פסיכואנ ליטיות ופסיכותירפוייטיות שונות. בתי הספר לפסיכותרפיה מנחילים ידע של תיאורטיקנים בעלי שם שמצויים בזרם המרכזי של היידע שהוא לעיתים אופנתי החל מקרנברג, קוהוט וסנדלר וביון דרך מיטצ'ל בולאס אוגדן ובנג'מין. תורות הידע המרתקות האלה הן אפקטיביות יותר לתהליך ההדרכה מאשר לתהליך הפסיכותירפיה שאמור לחקור את הציפיות של המטופל, וכלי השנוי האפקטיביים המותאמים לציפיות אלה.
3. רוב הפסיכולוגים חוששים מתחרות של אותם "מטפלים מתחרים" בלי לשאול את עצמם מה הסיבות שהציבור הרחב מעדיף לעיתים קרובות לללכת אליהם ולא לפסיכולוגים מורשים (רמז: זה לא תמיד נעשה מתוך בורות) .
לכן לדעתי הפתרון לא יבוא מחקיקה בלבד. על הפסיכולוגים ושאר הממטפלים המוסמכים להיות פתוחים לרוח התקופה, להתאים וליישם את הידע הרב שרכשו בעמל רב לצרכים המשתנים כל העת של המטופל בן זמננו, להפסיק את המאבקים הפנימיים ולהתאחד כחזית אחד כנגד פלישה של מטפלים לא מורשים לתחומם. ברוב תחומי הפסיכולוגיה עוסקים בסוג של פסיכותרפיה אז אולי ניתן לכנות את הסקציות כפסיכותרפיה חינוכית, פסיכותרפיה שיקומית ופסיכותירפיה קלינית או בדרך דומה בכדי לייחד את תחום ההתמחות של הפסיכולוגים השונים.
מאי4/9/2017
. חובה לחוקק את החוק .
החקיקה תאפשר סדר בכל מקצועות הטיפול הריגשי.
האם היו מאפשרים לחובש שהשכלתו ברפואה פחותה מאחות ורופא להכנס לחדר הניתוח ולנתח?
התשובה לא !! אז מדוע בתחום רפואת הנפש יש זילות ?
מדוע ?
החוק לא יגביל ולא ייפגע בבעלי מקצועות . אלא יגן על הלקוחות ויעשה סדר בכאוס המגוחך שקיים . שכל מי שעובר קורס קצרצר באימון, או לימודי תעודה למיניהם מגדיר עצמו פסיכותרפיסטית ועוסק בבריאות הנפש .
עשו חיפוש בגוגל טיפול ריגשי , מטפלים ריגשיים ... וראו כמה מטפלים יש ...
הזוי ! ושוב , זילות !
יש צורך בסדר.
אני לא מזלזלת בשום בעל מקצוע.
תאמינו לי שיש מקום לכולם ....
אבל חשוב לדעת שלמטפלים באומנות הולכים במקרה איקס
למאמן הולכים במקרה y
למטפל בפרחי באך הולכים במקרה Z
למטפלת בבעלי חיים הולכים במקרה A
וכך הלאה...כמו ברפואת הגוף.
החובש יודע לעשות איקס
הפראמדיק Y
האחות A
והרופא C
האם לא מבינים את זה עדיין ?????????????????
איתן טמיר4/9/2017
. ראשית, אני רוצה לברך על הקמת השער בנושא ״חוק הפסיכותרפיה״. אני מקווה שיתפתח כאן שיח בונה ושמח על חלקי כ״זרז״ קהילתי לקידום החקיקה.
היום פרסמנו פרויקט מעוצב על ״עיסוק בפסיכותרפיה בלי להיות פסיכולוגים״. את הפרויקט הכינה עובדת המכון, מור צח, מתוך עולמה האישי - היא מסיימת לימודי תואר ראשון בפסיכולוגיה, לומדת למתא״ם ועולות בה שאלות מקצועיות לגבי העתיד. הזמנתי אותה לחקור כדי להתפתח, ולאחר מספר חודשים ועמל רב, היא הוציאה לאור את אוסף הראיונות, בו ניתן לעיין כאן: https://goo.gl/QobgW9
מה שמעניין אותי במיוחד לצורך הדיון, הוא טווח התגובות הקיצוני ורב המימדיות של הציפיות במרחבי השיח ברשת. זה היה די מדהים. בעיני רוחי ציירתי משולש, שכל אחת מצלעותיו משליכה על הטקסט אמירות אחרות:
1. ״מעולה, הגיע הזמן!״ הכרה בחיוניות הפרויקט וההתקדמות לקראת חקיקה, או לפחות מוטיבציה לחשוב יחד כיצד מתקדמים להסדרה.
2. ״למה לא נכללנו?״ - תחושת תסכול בקרב פסיכותרפיסטים שעיסוקם לא סוקר במסמך.
3. ״למה הם נכללו?״ - חשדנות כלפי מירב העיסוקים שסוקרו, בעיקר על כך שאינם מפוקחים חוקית.
כמו שאתם מבינים, לא פשוט.
שירה מלאך3/9/2017
. הצורך בהסדרת חוק פסיכותרפיה קריטי.
אין זמן להמתין עד שהנפגעים יהיו רבים מידי. הכתובת על הקיר,
ועל החוק להיות מסודר ובהקדם.