פרשת ראה: זהירות להאמין לכל מבטיח הבטחות. נחמול ונחפש הזדהות לעם באמצעות חגים.

97 פרשת ראה

יששכר עשת, "לרפא את יצירי כפיך"

http://www.hebpsy.net/isaschar

      מחר חודש אלול מתחיל ואתו אפשר להתחיל שנת עבודה חדשה על תיקון תכונה או הרגל, היא דרך תיקון המידות  שמפריעים לנו. אלול הם גם ראשי תיבות: "אני לדודי ודודי לי." הוא ה' כפי שכל אחד מבין אותו.

   ראש חודש אלול תהיה סיבה לחגיגה לעידוד עצמי על ההישגים שהשגנו בתיקון התכונה או ההרגל שבחרנו לתקן בשנה שעברה. גם אם השתדלנו, דיינו. כי ההשתדלות היא לב החיים של היהודי. אנו כל הזמן נמצאים בדרך.

למי וּלְמָה להאמין?

   איך נדע אם טעינו ועלינו לבחור בדרך אחרת? כל הזמן מפתים אותנו לעזוב את הדרך שלנו שהיא שגרתית וחוזרת על עצמה, ולהאמין בזה... ללכת לשם... להתחבר אליהם... להשתמש בזה... איך נדע? קל מאד להתפתות כאשר אנו במשבר ואבדה לנו הדרך.

   הנביא הוא כל מי שאומר לנו שהוא בטוח יצליח, שהסחורה שלו הכי טובה, שהמקום הזה הכי טוב... חולם חלום הוא כל מי שדבריו מסתמכים על אינטואיציות, חוש שישי, התגלות, חלומות, קדושה, אלו שיודעים בוודאות...

   ומה כן? יש לנו את הידע המדעי שאינו וודאי על הוא נמצא תחת בקורת מתמדת... יש לנו את הטעויות והכישלונות מה למדנו מה לא לעשות... ויש לנו דמויות שבוטחים בנו מברכים אותנו ומאמינים שנצא את דרכנו מבלי לומר לנו מה לעשות.

   כִּי יָקוּם בְּקִרְבְּךָ נָבִיא אוֹ חֹלֵם חֲלוֹם וְנָתַן אֵלֶיךָ אוֹת אוֹ מוֹפֵת... אֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלֶיךָ לֵאמֹר נֵלְכָה אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתָּם וְנָעָבְדֵם. לֹא תִשְׁמַע אֶל דִּבְרֵי הַנָּבִיא הַהוּא אוֹ אֶל חוֹלֵם הַחֲלוֹם הַהוּא כִּי מְנַסֶּה, מפתה ה' אֱלֹהֵיכֶם אֶתְכֶם...

...כִּי יְסִיתְךָ אָחִיךָ בֶן אִמֶּךָ אוֹ בִנְךָ אוֹ בִתְּךָ אוֹ אֵשֶׁת חֵיקֶךָ אוֹ רֵעֲךָ אֲשֶׁר כְּנַפְשְׁךָ בַּסֵּתֶר לֵאמֹר נֵלְכָה וְנַעַבְדָה אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ אַתָּה וַאֲבֹתֶיךָ...

כִּי תִשְׁמַע בְּאַחַת עָרֶיךָ... לֵאמֹר, יָצְאוּ אֲנָשִׁים בְּנֵי בְלִיַּעַל מִקִּרְבֶּךָ וַיַּדִּיחוּ אֶת ישְׁבֵי עִירָם לֵאמֹר נֵלְכָה וְנַעַבְדָה אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתֶּם.

רוח המחקר הפסיכולוגי (CBT) 

למי וּלְמָה להאמין? קל להתפתות, לעזוב את הדרך שלנו כי היא שגרתית או כשאנו במשבר. לפני ההחלטה לפנות לדרך חדשה נעצור, נלמד, נחקור, נחפש מקורות מידע אמינים. נלמד מהטעויות שלנו, נחפש קרבת אנשים שמברכים אותנו ומאמינים בנו ואפילו מציעים אבל אינם אומרים לנו מה לעשות.

חמלה

   הפרשן אברהם אבן עזרא מתייחס לעניין האכזריות והצורך בחמלה כלפי בעלי חיים. בפרשתנו לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ. בספר ויקרא וְשׁוֹר אוֹ שֶׂה אֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ לֹא תִשְׁחֲטוּ בְּיוֹם אֶחָד.  ובספר דברים,  כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר לְפָנֶיךָ בַּדֶּרֶךְ בְּכָל עֵץ אוֹ עַל הָאָרֶץ אֶפְרֹחִים אוֹ בֵיצִים וְהָאֵם רֹבֶצֶת עַל הָאֶפְרֹחִים אוֹ עַל הַבֵּיצִים לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים.

   ובמילותיו של אבן עזרא: כי אכזריות לב הוא לבשל הגדי עם חלב אמו, כדרך ושור או שה אותו ואת בנו לא תשחטו. גם לא תקח האם על הבנים.

   כך גם לקשיי היום בקירבנו:  כִּי לֹא יֶחְדַּל אֶבְיוֹן מִקֶּרֶב הָאָרֶץ עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לֵאמֹר פָּתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לְאָחִיךָ לַּעֲנִיֶּךָ וּלְאֶבְיֹנְךָ בְּאַרְצֶךָ.

רוח המחקר הפסיכולוגי (CBT) 

התנהגות חומלת? התנהגות  חומלת כלפי החי, הצומח, והדומם מסייעת לנו לרכוש הרגלי חמלה גם כלפי בני האדם. כך אם נתגייס לאיסוף אשפה בחופים, נתנדב לצער בעלי חיים, לא נקטוף פרחים מוגנים.  ויש שאף עוברים לטבעונות. התנהגות חומלת היא גם תמיכה בחלשים.  

חגים ומועדים

   אחת הדרכים לזכור את פרקי תורת החיים היא באמצעות תשומת לב לחגים ולמועדים. חג הוא הניסיון של אומה לגבש אמירה, מסר, עדות, טכס וסמל לרגע משמעותי בעברה. רגע שהופך למיתוס שיש לזכרו על מנת להתחזק, ללמוד ממנו, לא לשכוח אותו, ולתרום בכך לגיבוש ולהמשכיות העם. 

   חג ומועד הם גם ניסיון הפרט והמשפחה לגבש את גישה לרגעים חשובים בעברם כגון נישואין, יום הולדת, יום פתירה ועוד. הפרט והמשפחה גם מעצבים גישה ופירוש לצורה שבה הם חוגגים ומציינים את מועדי חג ומועד של האומה שבה הם חיים. מהתעלמות מוחלטת ועד דקדוק בפרטים.

   שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ, כל הזוכרים אותך,  אֶת פְּנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר: בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת. וְלֹא יֵרָאֶה אֶת פְּנֵי ה' רֵיקָם. אִישׁ כְּמַתְּנַת יָדוֹ כְּבִרְכַּת ה' אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן לָךְ. וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ. שלוש פעמים שנה וכעת בחגים ומועדים רבים נוספים, כל מי שקשור לתרבות היהודית בא למקום בו מתרחש טכס החג. הסוכה, הבית, שולחן סדר הפסח, מול החנוכייה, ועוד. בחג אנו שמחים על העושר התרבותי, על המסרים החינוכיים ועל הקשר לעולם התרבות ו/או האדמה. לחג מוזמנים כל מי שחי עמנו גם אם אינו בן המעמד שלנו או אינו בן התרבות שלנו.

רוח המחקר הפסיכולוגי (CBT) 

השתתפות בחגי ומועדי העם שלנו השתתפות בחגי ומועדי העם אליו אנו שייכים, היא עדות נוספות למרכיב הזהות הלאומית בזהות האישית שלנו. ממצב בוא איננו משתפים כלל עד מצב שאנו מדקדקים בכל פרט ופרט בטכסי החג. לא הכמות קובעת אלא ידיעת המסרים של כל חג והחיבור הרגשי למסרים הללו, גם אם אנו מתנגדים למסר זה או אחר.