חשיבות האבחון והמעקב אחר לקויי למידה
אוכלוסיות לקויות הלמידה הם בעלי צרכים רבים ומגוונים - כיצד לממשם?
מאמר לציבור מתוך עיתון "בבקעה"
מאמר לציבור מתוך עיתון "בבקעה"
מאת: עדי פרי
תאריך פרסום: 21/7/2004
שכיחות לקויות הלמידה נמצא בעלייה בשנים האחרונות
ניתן למנות כסיבות לכך את התזונה וההשפעות הסביבתיות, המודעות הגוברת, החלשות מערכת החינוך הפורמאלית, העמקת מגמות האבחון, פיתוח כלים טובים יותר להערכה, מגמה תרבותית לזכות בלקויות והקלות לחיים.
אוכלוסייה זו היא קבוצה גדולה ומשמעותית אשר מרכיבה מרכיב גדול מעבודת גורמי החינוך, הטיפול והסיוע החברתי בכל התחומים, החינוכי, הקליני, הייעוצי, הקהילתי, הרפואי וההתפתחותי.
אוכלוסיות לקויות הלמידה הם בעלי צרכים רבים ומגוונים הכוללים איתור מוקדם, אבחון יעיל, הערכה וליווי מתמשך, סיוע לילד המתקשה, סיוע להורים ולמשפחה, מתן התאמות חינוכיות ופתרונות לימודיים למיצוי יכולתם, פיתוח מודעות של הצוותים החינוכיים והטיפוליים, טיפול בקשיים רגשיים וחברתיים, השמה מקצועית ועוד.
תחום לקויות הלמידה כולל בתוכו קשת רחבה של קשיים שחלקם חופפים ואף סותרים לכאורה:
דיספונקציות מוחיות מולדות, דיסלקציה, פגיעות התפתחותיות, קשיים מוטוריים, דיס קלקוליה, קשיי למידה, טעונות טיפוח, יכולות נמוכות, קשיים רגשיים, בעיות קשב וריכוז, הפרעות התנהגות, לקויות למידה לא מילוליות, הפרעות בתקשורת.
העוסקים בתחום זה באים קשת רחבה של בעלי מקצוע שאף הם בחלקם חופפים ואף סותרים לכאורה:
מאבחנים דידקטיים, מורים לחינוך מיוחד, מרפאות בעיסוק, קלינאיות תקשורת, יועצות פדגוגיות, נוירולוגים, פסיכיאטרים, פיזיותרפיסטים, פסיכולוגים חינוכיים, פסיכולוגים התפחותיים, פסיכולוגים קליניים, כל שיטות ההוראה המיוחדת, מרכזי למידה, מטפלים באומנות והבעה, כל סוגי המטפלים האלטרנטיביים.
למרות התחום הרחב והמטפלים הרבים, הקושי הוא כרוני, מאיתור מוקדם ועד התאמה בבחינות והשמה מקצועית, דורש השקעה רבה לאורך שנים, מתסכל ומעייף את הילד, ההורים והצוותים החינוכיים והטיפולים. התחום מתאפיין במספר קשיים כרוניים אף הם:
-
טיפולים פרטניים בפסיכותרפיה ארוכת מועד ביעילות נמוכה.
-
השקעת משאבים רבים בטיפולים שונים באופן לא יעיל.
-
התעייפות, שחיקה ודילול הטיפול בטרם הטבה מציאותית או מערכתית.
-
אבחונים מפוארים ללא המלצות מספקות, אבחונים ריקים עם המלצות שבלוניות, אבחונים מפוארים עם המלצות מפורטות שנשארות בארכיון ןעוד דוגמאות לאבחונים שלא מקדמים הטבה.
-
הנחיות לא מותאמות לשלבים התפתחותיים שונים, חוסר צפייה עתידית והכנה לשלבים הבאים ולקושי הצפוי הבא.
-
הזנחה של חלקים (רגשי, חברתי, לימודי, משפחתי, פיזי, התנהגותי...) מהטיפול הכולל בגלל הסתמכות על בעל מקצוע באוריינטציה ספציפית.
-
נסיגות במעברים בין מסגרות בשל סיום משאבים התלויים במסגרת וחוסר העברה והמשכיות טיפולית בין מסגרות.
-
גדילה ומעבר למעקב וליווי תוך צמצום טיפולי רב תחומי, התמקדות במטרות לימודיות והתנהגותיות.
-
מגמה מערכתית להעברת הטיפול למסגרות מיוחדות וצמצום היכולת הטיפולית בהדרגה במסגרות הנורמטיביות.
-
חילוקי דעות וקשיים טיפוליים יוצרים בקרב ההורים, המטפלים והמחנכים עימותים ומחנאות.
בשל כל הקשיים הללו מומלץ מאוד להסתמך על אבחון והערכה מוקדמים ככל הניתן, להיות ערים לקשיים ולעשות את ההבחנה המבדלת על ידי איש מקצוע המיומן בהבדלה בין קשיים רגשיים, התפתחותיים ולקויות למידה הגורמות לאותם קשיים התפתחותיים ורגשיים.
אך חשוב מכך, מעבר לאבחון ולהערכה עצמה, בשל הקושי הרב בהתמדה ובמציאת מענה נכון למצבים שונים, למסגרות שונות, לשלבים שונים ולילדים שונים אני מציע גישה של מעקב וליווי על ידי "מרכז מקרה" (case manager) אשר מכיר ומיומן בנסיון עבודה עם מגוון הגורמים המטפלים והמלמדים את הילדים בעלי לקויות הלמידה, המסוגל להציע מגוון המלצות לימודיות וטיפוליות מותאמות לילד ולמצב, לכוון ולקבוע סדרי עדיפויות ותוכנית עבודה מערכתית, ליצור דיאלוג, קשר ותיאום בין הגורמים המטפלים, להעריך תקופתית את איכות והתקדמות הילד בטיפול ובלימוד על פי המטרות שנקבעו ולעדכן תקופתית את התוכנית.
התפרסם בעיתון "בבקעה"
גליון 238
יולי 2004
