תשעה באב: חיזוק הזהות הלאומית והקטנת הסיכוי לחורבן אישי, משפחתי ולאומית

92תשעה באב

יששכר עשת, "לרפא את יצירי כפיך"

http://www.hebpsy.net/isaschar

זהות לאומית

   תשעה באב הוא יום צום ואבל לאומי לזכר חורבן בית המקדש וירושלים. תשעה באב נקבע במסורת היהודית כיום זיכרון לחורבן בית המקדש הראשון ולחורבן בית המקדש השני. בית המקדש הראשון נחרב ונשרף בידי נבוכנאצר מלך בבל בחודש אב בשנת 586 לפני הספירה. בית המקדש השני נחרב והועלה באש בידי המצביא הרומאי טיטוס בחודש אב בשנת 70 לספירה. תשעה באב הוא יום אבל על החורבן הלאומי, הכולל אסונות שונים שקרו לעם ישראל מאז חורבן הבית הראשון ועד לשואה. אבל לא נשכח את שמחת התקומה, את שמחת שובו של עם ישראל לארץ ישראל. את שמחת היותנו עם חופשי.

   כך כותב ברל כצנלסון בעיתון במבחן ב1935,‏ לאחר שמדריכי המחנות העולים ערכו מחנה קיץ תשעה באב:  ...הזיכרון הלאומי הכניס לתוך יום עֵבְרַה זה כמה מניסיונותיו המרים מחורבן בית ראשון ושני, דרך גירוש ספרד ועד ימינו וכל דור יוצר הוסיף משלו להרגשת החורבן, החל מקינות ירמיהו, דרך שירי ספרד וקינות אשכנז ועד למגילת האש של ביאליק...   את הזנחת התשעה באב בציבורנו בכלל, אני רואה כאות להפלגה שאין עימה הגה מכוון של אידיאה מרכזית. אנו אומרים לחנך את הנוער לחיים חלוציים, לחיי הגשמה... כיצד נגיע לכך? גם אידיאה זקוקה לקרקע תחוח בה תוכל להעמיק שורשים. דור מחדש ויוצר אינו זורק אל גל האשפה את ירושת הדורות... הוא מחזיר לתחייה מסורת קדומה שיש בה להזין את נפש הדור המחדש...

רוח המחקר הפסיכולוגי (CBT) 

זהות לאומית: הזהות האישית שלנו מורכז מזהויות שונות: משפחתית, מקצועית, חברתית, תרבותית, לאומית ויש כאלו שיש להם גם שורש דתי. אם אנו מוותרים על אחד ממרכיבי הזהות האישית שלנו, אנו מנתקים שורש אישיותי מסוים ויוצרים סכסוך פנימי ואי שקט. עם ישראל הוא עם יהודי שיש לו תרבות והיסטוריה רבת שנים. כדי לשמור ולחזק שורשים אישיותיים אלו עלינו להשקיע בהם ולפעול לאורם. תשעה באב הוא הזדמנות חשובה להעמקת הזהות החברתית היהודית לכל מי שזהות תרבותית זו חשובה לו. זהות יהודית אין קשר לדת יהודית אלא להיסטוריה של העם היהודי ולערכים הנוסעים ממנה, לאורם ניתן לחיות.

מניעת חורבן אישי.

  בתשעה באב ניתן ללמוד על סיבות לחורבן אפשרי אישי, משפחתי, חברתי ולאומי:

   א. במסכת יומא נאמר: מקדש ראשון מפני מה חרב? מפני שלשה דברים שהיו בו: עבודה זרה (שהיא ההתמכרות), וגלוי עריות (שהיא הרס רקמת המשפחה), ושפיכות דמים (ביטול ערך האדם). ... אבל מקדש שני, שהיו עוסקין בתורה ובמצות וגמילות חסדים מפני מה חרב? מפני שהייתה בו שנאת חנם. (ועמידה מנגד מבלי לנקוט עמדה נגד עוולות בין אישיות) ללמדך ששקולה שנאת חנם כנגד שלש עבירות: עבודה זרה, גלוי עריות, ושפיכות דמים. כך כתב הרב יהורם מזור: ...על נהרות של מחסור בכינו עם הרעבים ללחם, לכסות ולבית. על נהרות אדישות בכינו עם זקנים באין דואג. על נהרות אכזבה בכינו, על אפליה בן אדם לחברו".  

   ב. רבי יוחנן אומר לנו: כי החורבן בא בגלל רבי זכריה שהקפיד יותר מדי לקיים מצווה, מבלי לראות את התוצאות ההרסניות של עשיית המצווה במציאות. אַשְׁרֵי אָדָם מְפַחֵד תָּמִיד וּמַקְשֶׁה לִבּוֹ יִפּוֹל בְּרָעָה. הקשחת הלב פרושה לא לשים לב למה שמתרחש במציאות. תורת החיים שנתן ה' מבקשת להתחשב גם במצווה וגם במציאות.  

רוח המחקר הפסיכולוגי (CBT) 

סכנת חורבן: מתשעה באב נוכל ללמוד שהימנעות מהתמכרויות, הרס המשפחה ופגיעה בכבוד האדם תקטין את הסיכוי לחורבן. ועוד נוכל ללמוד שיש מושג המקביל לשנאת חינם, והוא אהבת חינם  אותו הגדיר לראשונה הרב קוק. אם נחרבנו ונחרב העולם עַמֵּנוּ על ידי שנאת חינם, נשוב להיבנות והעולם עמנו יבנה על ידי אהבת חינם. אהבת חינם היא המוכנות לעשות למען האחר באשר הוא ללא תמורה. על אהבת האחר כתב מרטין בובר שהגדיר זאת כיחסים בין אני לבין אתה בני אדם שווים מול יחסי אני וזולת שהם יחסים של ניצול ושימוש בארח כאמצעי ולא כמטרה. נדיבות ותרומה לפרט ולכלל מקטינה סיכוי לחורבן. או לפחות תבטיח שבעת צרה אף אנו נזכה לעזרה. שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל-פְּנֵי הַמָּיִם, כִּי בְּרֹב הַיָּמִים תִּמְצָאֶנּוּ.

   שלושת מרכיבי אהבת חינם על פי הרמב"ם הם:

א. מצוה על כל אדם לאהוב את כל אחד ואחד מישראל כגופו, שנאמר "ואהבת לרעך כמוך.

ב. לפיכך צריך שיספר בשבחו ולחוס על ממונו, כמו שהוא חס על ממון עצמו ורוצה בכבוד עצמו.

ג. והמתכבד בקלון חברו, אין לו חלק לעולם הבא.