יום זאב ז'בוטינסקי: האדם המורד

89זאב ז'בוטינסקי

יששכר עשת, "לרפא את יצירי כפיך"

http://www.hebpsy.net/isaschar

   מנהיג ציוני מייסד התנועה הרוויזיוניסטית, בית"ר, "קרן היסוד" ואת "ההסתדרות הציונית החדשה". היה סופר, משורר ועיתונאי. ברוסיה נחשב לעיתונאי מהולל. חיפש לממש את הליברליזם וראה בו דרך לשמור על ערכי כבוד האדם. אחרי פוגרומים בתחילת המאה העשרים התמסר לציונות. היה ציר בקונגרס הציוני השישי והתרשם מאד מפעילותו של הרצל.

   ז'בוטינסקי צפה את שואת יהודי אירופה וקרא להעלאת יהודי לארץ ישראל. "אם היהודים לא יחסלו את הגולה, הגולה תחסל אותם."  כמנהיג ציוני היה חשובה הגאווה הלאומית והצבא היהודי.

   ז'בוטינסקי שדגל בהגנה אקטיבית על היהודים, היה ממקימי ההגנה היהודית באודסה. עם יוסף טרומפלדור  הקים את הגדודים העבריים במלחמת העולם הראשונה. הקים את ארגון ההגנה בירושלים כתגובה לפרעות ביהודים והיה המפקד העליון של מחתרת האצ"ל. בגלל פעילותו באצ"ל נאסר בידי הבריטים והוגלה מארץ ישראל אליה לא שב עד יום מותו.

   לאחר הקמת מדינת ישראל הועלו עצמותיו ארצה, והוא נקבר בחלקת גדולי האומה בהר הרצל.

 בגין שספד לו דיבר על מורשתו הרוחנית.

   תורת ז'בוטינסקי מעל הכל היא תורת אופי. אופי של עברי חופשי, מורד, נלחם על חירות רוחנית. ז'בוטינסקי לימד את בני דורנו להאמין בצדקת דרכם. הוא לימד למרוד, לשחות נגד הזרם ולהפנות את הזרם, לאסוף כוחות לעמוד בפני ניסיונות ומבחנים וקורבנות, מעטים נגד רבים, או אפילו אחד נגד כולם, 

   "אם מאמין אתה שהצדק עמך... אזי אל תשאל לסיכויי הניצחון, אל תסתכל מי הם ההולכים אחריך, אל תשים לב לאלה העומדים נגדך. לך: קדימה! אל תוותר. אם רק מעטים יצטרפו אליך ורבים יקומו עליך - אין דבר. אם יסקלוך באבנים - קבל אותן באהבה. רק קדימה. הניצחון יהיה עמך. המעטים יהיו לרבים, והרבים שקיללוך ימחאו לך כף. והיה אם תיפול בדרך - דע כי שקר הוא שנפלת; קום תקום. כלומר: הרעיון, שעליו נתת את נפשך, קום יקום ויעבור את מסע הניצחון שאתה לא זכית לו. בין כה וכה אתה תהיה המנצח. אתה שלא נרתעת, אתה ששמרת אמונים לרעיון, שבצדקתו האמנת ולמענן נתת את כל אשר לך."

   על ברכי התורה הזאת, חונכו גיבורי הרוח, כל אלה ששינו את דרכי ההיסטוריה, שנתנו אור לחשוכים, חרות למשועבדים, לחם לרעבים, צדק לנרדפים. על ברכי התורה הזאת חונכו ההולכים בגבורה לקרב ובשירה למוות, על ברכי התורה הזאת חונכו כל אלה המטים אוזן לקולם הפנימי, כל אלה המקבלים על עצמם שליחות, כל אלה המעיזים לקום ולהצהיר: כאן אני עומד ולא אזוז. עמי הצדק ובו אחסה ואתו אלך עד הסוף. 

   הפכנו עם מוכה ומושפל לעם לוחם, שכבודו וחירותו יקרים לו מן החיים עצמם. החדרנו רגש גאווה בלב ההמונים הדוויים במולדת ובגולה. מתברכים בנו מיליונים יהודים, שחשבו, אחרי ההשמדה, כי לא נותר לנו אלא לבקש רחמים ולצפות לגל השמדה חדש. והנה נוכחו לדעת, כי לא פסו לוחמים מישראל, ודם המכבים תוסס בלב הנוער העברי.

האם מוכן אני? (הוראת השעה של ז'בוטינסקי)

   לפיכך חייב כל אחד מאתנו לשאול את נפשו: המוכן אני? האעמוד בכל אלה? האלך עם משפחתי עד הסוף?  אם אין אתה מוכן, אחא, עשה עמנו חסד: לך מאתנו, עזבנו. לא נתמרמר עליך ולא נחזיקך בדש בגדך. בודדים נהיה ועלינו להיות בודדים גם מחלושי אופי.  אבל אם את נפשך שאלת, ותשובתך הייתה: "אני מוכן!" - אזי זכור:

א. שמור על כבוד הדגל והמשפחה הלוחמת. איש מחתרת אתה. לא יבדילוך מאחרים. אף על פי כן - או דווקא משום כך - זכור, את מי ואת מה אתה מייצג בביתך, ברחוב, בקהל אנשים קרובים או זרים. נתנו לעם ישראל את דמות החייל העברי, חייל החירות. שמור על דמותו בכל עת ובכל שעה. כבד זקן, אישה וילד. היה נקי בגופך ובנפשך. עזור לעני. אהב את האיש הפשוט, העמל. היה "צנוע כמשרת, וגא כנסיך". 

ב. אל תהיה נמהר ופזיז. עקור מלבך ומסביבתך כל תופעה של יהירות. חיינו רציניים כסבלו של עמנו. מלחמתנו רצינית, כמות גיבורינו. עשה את מלאכתך בשקט ובענווה. 

ג. הווה זהיר בהליכותיך. זכור, כי ישנן היום הרבה זוגות עיניים - עבריות דווקא - הבולשות אחריך, הרוצות להגיע אליך ועל ידך לאנשים שונים ולדברים שונים. אל תגזים. אל תכנס לחשדנות מופרזת. שמור על השקט הפנימי. אך היה זהיר. 

ד. עבוד. תן את המכסימום של מרצך וזמנך לעבודת המעמד ולהתפתחותו. 

ה. למד. דע מה שמלמדים אותך בקבוצה. אך למד יותר. קרא. הרחב ידיעותיך. העמיק הכרתך. היה חייל משכיל. חייל עברי. 
ו. אהב את משפחתך הלוחמת. כי משפחתך היא, כי היא שתוציאנו מעבדות לחרות. אלו הן, אחים, הוראות השעה, שערכן רב בכל זמן, אך חשיבותן מכרעת בימי מבחן, בימי מצור. זכרו אותן; שמרו עליהן. כי לא רק בנפשנו היא אלא גם בנפש האומה ומלחמתה לחירות ולעצמאות.