פרשת חקת: הפחד מהמוות והיכולת להתרפא.
83פרשת חוקת
יששכר עשת, "לרפא את יצירי כפיך"
http://www.hebpsy.net/isaschar
פחד מהמוות
האדם הראשון בגן עדן הצליח לאכול מעץ הדעת אבל לא מעץ החיים ולכן חייו קצובים ואינו חי לנצח. לאורך ההיסטוריה האנושית נעשו פעולות שונות על מנת להתמודד עם הפחד מהמוות. הפעולות השונות כוללות בדרך כלל הימנעות ממגע עם המוות. היהדות מציעה לראות באדם הנוגע במת או בחפציו טמא. חומת הטומאה מגינה על האחרים לא להתקרב אל הטמא. מרכיבי טקס היטהרות מהטומאה: ...הַנֹּגֵעַ בְּמֵת לְכָל נֶפֶשׁ אָדָם וְטָמֵא שִׁבְעַת יָמִים... הוּא יִתְחַטָּא בוֹ. אֵפֶר הַפָּרָה (האדומה)... וְנָתַן עָלָיו מַיִם חַיִּים אֶל כֶּלִי...וְהִזָּה הַטָּהֹר עַל הַטָּמֵא... וְטָהֵר...
מדע הרפואה שהיא מתנתו של ה' לאדם, מציע שילוב של שני מהלכים כדי לחיות יחסית בשלום עם המוות. א. התרגלות לעובדת המוות ורגשות הצער והפחד ב. יצירת חיים משמעותיים בעלי ערך לעולם, כל זמן שאנו חיים.
רוח המחקר הפסיכולוגי (CBT)
התמודדות עם הפחד מהמוות: אין מנוס, חיינו קצובים. אבל נוכל להתרגל לרעיון שחיינו קצובים ולהשקיע עצמנו בחיים משמעותיים שיתרמו לעצמנו ולעולם שברא ה'. אבל האם כל יצירת הפאר של חיינו תעלם עם מותנו? גופנו לא יחיה, אבל רוח מעשינו נשארת. זוהי חכמת החיים שניטעה בלבבות הקרובים אלינו. הרוח מאצילה מעצמה ומתפצלת לרעיונות אין סופיים המתגלגלים לעולמות של אחרים. יש גלגולים חומריים לרוח: מכתב, ספר, תמונה. יש גלגולים רוחניים: רעיון, עקרון. ביום מותנו כשאנו נשרפים אט אט, אותיות שירת חיינו פורחות בחלל העולם ומגיעות ללבבות כולם. כך תואר בברייתא מה שראה רבי חנינא בן תרדיון שנישרף על ידי רשעים, כשלגופו כרוך ספר תורה: גוילין נשרפין (דפי ספר התורה) ואותיות פורחות...
המקור האלוהי של הרפואה
אין סתירה בין מדע הרפואה לבין דרך התורה. הרפואה אף היא נבראה על ידי ה' והיא מתנת ה' לבני האדם. רופאים מכירים את מטה אסקלפיוס שהוא אל הרפואה והריפוי במיתולוגיה היוונית. בסמל ישנו נחש כרוך על מטה. זהו סמל הרפואה העולמי. אבל לא כולם יודעים שזהו גם סמל הרפואה היהודי. וַיְשַׁלַּח ה' בָּעָם אֵת הַנְּחָשִׁים הַשְּׂרָפִים וַיְנַשְּׁכוּ אֶת הָעָם וַיָּמָת עַם רָב מִיִּשְׂרָאֵל... וַיָּבֹא הָעָם אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמְרוּ חָטָאנוּ... הִתְפַּלֵּל אֶל ה' וְיָסֵר מֵעָלֵינוּ אֶת הַנָּחָשׁ... וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה נְחַשׁ נְחֹשֶׁת וַיְשִׂמֵהוּ עַל הַנֵּס וְהָיָה אִם נָשַׁךְ הַנָּחָשׁ אֶת אִישׁ וְהִבִּיט אֶל נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת וָחָי.
ניתנה הרשות לרפא וחובה ולא לסמוך רק על רצון ה'. בספר שמות קראנו: אִם יָקוּם (הנפגע) וְהִתְהַלֵּךְ בַּחוּץ עַל מִשְׁעַנְתּוֹ וְנִקָּה הַמַּכֶּה (הפוגע, וישלם על הריפוי) וְרַפֹּא יְרַפֵּא. לכן פסק השולחן ערוך: נתנה התורה רשות לרופא לרפאות. ומצוה היא. ובכלל פיקוח נפש הוא. ואם מונע עצמו, הרי זה שופך דמים.
הרופא והאדם רק אמורים לזכור שחכמת הרפואה שמגלה מדע הרפואה היא יכולת שניתנה על ידי אלוהים כִּי ...אֲנִי ה' רֹפְאֶךָ... שעליה אנו אמורים להודות: יהי רצון מלפניך שיהא עסק זה לי לרפואה ותרפאני כי אל רופא נאמן אתה ורפואתך אמת. כך גם מתפלל הרמב"ם שהיה רופא: אֵל עֶלְיוֹן, טֶרֶם שֶׁאֲנִי מַתְחִיל בַּעֲבוֹדָתִי הַקְדוֹשָׁה לְרַפֵּא אֶת יְצוּרֵי כַּפֶּיךָ, אֲנִי מַפִּיל אֶת תְּחִינָתִי לִפְנֵי כִּסֵא כְּבוֹדְךָ, שֶתִּתֵּן לִי אֹמֶץ רוּחַ וּמֶרֶץ רַב לַעֲשׂוֹת אֶת עֲבוֹדָתִי בֶּאֱמוּנָה.
רוח המחקר הפסיכולוגי (CBT)
מקור מדע הרפואה: מדע הרפואה הוא היכולת של האדם להביט בטבע שברא ה', ולזהות דרכי ריפוי, עד כמה שניתן בטכניקות נטולות הטיות אישיות. אם אנחנו פונים למרפא גוף או נפש, נוודא שהידע שלו נרכש על ידי תורות נטולות הטיות אישיות, ומבוססות עד כמה שניתן על עובדות מציאות ולא על אמונות. דרך המדע מנסה באמצעות כלי החקירה שלה, להבחין בין אמונות אישיות לבין עובדות מציאות.
