חודש תמוז: חודש סכנה, חודש שינויים. חודש המבחנים ללומדים.

82חודש תמוז

יששכר עשת, "לרפא את יצירי כפיך"

http://www.hebpsy.net/isaschar

תפאורת הטבע לחיינו הפרטיים בחודש בתמוז.

    תקופת תמוז קיץ. ימים של חום ויובש ללא טל. איפה הצל שואל כל אחד בדאגה. להרדופים פרחים גדולים כמו ורדים, טוב להם בעונה זו. האזוב נותן ריח. הקיפודן נהנה, נר הלילה הוא מרבד לרגלי הנופשים בשפת הים. הפרפרים נעלמו כמעט כולם, במקומם זמזומי צרעות, דבורים, זבובים ויתושים. העכבישים תווים רשתות מלכודות. רבים הירקות ושפע פירות הקיץ.

   במדרש תנחומא נאמר על תמוז: ובתקופת תמוז יוצא השמש מנרתיקו בשביל לבשל את הפירות ואין העולם יכול לעמוד בו. למה? שאורו קשה. ובספר הזוהר כתוב: ימי תמוז וכן אב שאחריו הם ימי סכנה. אשרי האיש הזוכה להינצל הימנה. אבל אלו הם ימים בו אנו חוזים לנוכח החורבנות והגלות הארוכה את שמחת גאולת עם ישראל  ששב לארצו לבנות חברת מופת דוגמא לכל יושבי תבל.

   כולנו מחפשים מים, ירק וצל. או בעברית מזגן.

   עכשיו קוטפים פירות נשירים וצלחות עסיס על כל שולחן. ענבים, שיזיפים, אפרסקים, מישמשים, דובדבנים ועוד. לב האבטיח ומתק צהוב המלון מרחיבים דעתו של אדם.

   זהירות! נחשים מחפשים אף הם מפלט מן החום ורק לעת ערב יצאו לחפש את טרפם.

   על פי המיתולוגיה של עמי אזורינו, החום המית את אל הפריון. הוא יוולד מחדש  עם הטבע המתעורר בגשמים. הנביא יחזקאל אומר לנו על כך: וַיָּבֵא אֹתִי אֶל פֶּתַח שַׁעַר בֵּית ה' אֲשֶׁר אֶל הַצָּפוֹנָה וְהִנֵּה שָׁם הַנָּשִׁים ישְׁבוֹת מְבַכּוֹת אֶת הַתַּמּוּז.

והלומדים נבחנים על מה שעבדו למענו במהלך השנה. אל יאוש לנכשלים וזהירות מגאווה למצליחים.

תמוז, עונת מעבר. עוד לא התרגלנו לסיכוני הקיץ.

רוח המחקר הפסיכולוגי (CBT) 

תמוז, עונת מעבר. עוד לא התרגלנו לסיכוני הקיץ.

עדיין לא רגילים שהנחשים גם הארסיים כבר ערים.

עדיין לא רגילים לשתות יותר מים כך שסכנת ההתייבשות עולה.

כל כך נהנים מפירות הקיץ הנפלאים ששוכחים לרגע את רמות הסוכר בדם.

יום חם יום חמסין יום קריר. אנו עצבנים יותר ותוקפים יותר, אין יציבות באוויר.

מה נעשה: נעלה את מינון הזהירות, נפעל לאט ליותר, נהיה יותר מחוברים למציאות כדי שנזהה איום אפשרי.

הלומדים נבחנים: נזכור שהדרך להצלחה יציבה ועמוקה עוברת דרך כשלונות רבים. והדרך לכישלון עוברת דרך הצלחות וגאווה.

מאורעות בחודש תמוז רקע היסטורי עולמי ולאומי לחיינו הפרטיים בחודש זה.  

מאורעות קשים:

החלו אירועי ואדי סאליב במחאה על רקע אפליה עדתית

שריפת התלמוד בפריז

נרצח השומר על הסוס, אלכסנדר זייד.

מאורעות נשגבים:

נח משחרר את היונה לראות עם המבול הסתיים.

הבילויים הראשונים עלו לארץ. הוקמה נס ציונה

שוחררו החטופים באוגנדה במבצע אנטבה

ישראל והוותיקן מכוננות יחסים דיפלומטיים מלאים

אלפרד דרייפוס היהודי שהואשם אשמת שווא בריגול לטובת הגרמנים,

נפטרו: יוסף הצדיק, נעמי שמר, חיים נחמן ביאליק, בנימין זאב הרצל, רש"י.

נולדו:  חנה סנש צנחנית מארץ ישראל. נעמי שמר. אהוד מנור.

מאורעות בעולם:

רשת CNN התחילה לשדר

הוונדלים כובשים את רומא

נפטרו פרנץ קפקא הסופר הקיומי. ומרטין בובר הפילוסוף ההומניסטי.

נרצח קנדי

הפלישה לנורמנדי

דונלד דק הופיע לראשונה על המסך

חגים ומועדים:  

מתחילים שלושת שבועות של ימי אבל הנקראים בין המצרים שבהם נשברו לוחות הברית וחומות ירושלים בימי בית ראשון ושני הובקעו.  

י"ז בתמוז יום צום לזכר יום הבקעת חומות ירושלים

יום זאב ז'בוטינסקי

חֹם תַּמּוּז, יְמֵי סַכָּנָה ללומדים/ מֵאֵת יִשָׂשְׂכָר עֶשֶׁת

יָמִים שֶׁל חֹם וְיֹבֶשׁ לְלֹא טַל.

אֵיפֹה הַצֵּל בַּדְּאָגָה נִשְׁאַל.

הָאֵזוֹב נוֹתֵן רֵיחַ. גָּדוֹל הַהַרְדּוּף.

הֲקִיפּוֹדַן נֶהֱנָה. נֵר הַלַּיְלָה מַרְבָד בַּחוֹף.

הַפַּרְפַּרִים נֶעֶלְמוּ כִּמְעַט כֻּלָּם,

זִמְזוּמִי צְרָעוֹת, דְּבוֹרִים, זְבוּבִים וְיַתּוּשִׁים בִּמְקוֹמָם.

עַכְבִישִׁים תָּוִים רְשָׁתוֹת מַלְכּוֹדוֹת,

נְחָשִׁים אוֹרְבִים בְּלֵילוֹת.

רַבִּים הַיְּרָקוֹת וְשֶׁפַע פֵּרוֹת הַקַּיִץ,

צַלָּחוֹת עָסִיס עַל כָּל שֻׁלְחָן,

וְהַלּוֹמְדִים רְכוּנִים עַל מִבְחָנִים לְכָל מִי שֶׁמּוּכָן.

רוּחַ הַמֶּחְקָר הַפְּסִיכוֹלוֹגִי, סִיבִּיטִי,  

כְּשֶׁהַמַּצָּב לֹא כָּל כָּךְ יְדִידוּתִי.

הַנִּכְשָׁלִים בַּדֶּרֶךְ לַהַצְלָחָה,

כִּי נְּחִישׁוּת מְעוֹדֶדֶת לִלְמֹד מִכִּישָּׁלוֹן.

הַמַּצְלִיחִים בַּדֶּרֶךְ לַכִּישָּׁלוֹן,

כִּי חָטָא הַגַּאֲוָה מֵסִיַח הַדַּעַת מֵעֲבוֹדָה.

חוֹזְרִים לְצַלַּחַת פֵּרוֹת, חוֹזְרִים לַצֵּל.

אַשְּׁרִי הָאִישׁ הַזּוֹכֶה מִסַּכָּנָה לְהִינָּצֵל.

חֹם תַּמּוּז, יְמֵי סַכָּנָה מאת יששכר עשת

אֵיפֹה קָרִיר? בַּחוֹפִים!

שָׁם נֵר הַלַּיְלָה פּוֹרֵשׂ מַרְבָד, כְּמוֹ שִׁיר, לְרַגְלִי הַנּוֹפְשִׁים.

חֹם תַּמּוּז, יְמֵי סַכָּנָה.

עֲבוֹדָה זָרָה, שְׁפִיכוּת דָּמִים, מִינִיּוּת פְּרוּעָה וְיֹבֶשׁ אָב,

וּמִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן נֶחְרַב.

לֹא יַעַבְרוּ אֶלָּא כַּמָּה מֵאוֹת יְמֵי שִׂנְאַת חִנָּם וְשָׁרָב.

וּמִקְדָּשׁ שֵׁנִי נֶחְרַב.

מִקְדָּשׁ שְׁלִישִׁי עוֹמֵד עַכְשָׁיו, לְתִפְאֶרֶת וּלְשִׂמְחַת גְּאוּלַת עַם יִשְׂרָאֵל, לֹא לְשָׁוְוא.

הַאִם נַגִּיעַ לִימֵי הֶחָצָב?

הַסַּכָּנָה לֹא חָלְפָה. הָאִיּוּם לוֹטֵשׁ עֵינַיִים לְחֹדֶשׁ אָב.

וְהָעַכְבִישִׁים? תֹּוִוים הָרְשָׁתוֹת, הָרֵי זֶהוּ עֲמָלָם, לָצוּד אֶת כֻּלָּם:

אוֹתָנוּ הַצִּרְעוֹת, הַבָּרְחָשִׁים, הַזְּבוּבִים וְהַיַּתּוּשִׁים.

הַפַּרְפַּרִים נֶעֶלְמוּ לְחֻפְשָׁתָם, כָּאן לֹא יִהְיֶה חֻרְבָּנַם.

וְרַק אֲנַחְנוּ פֹּה בָּרַע. וּבְחוֹף הַיָּם אֵין אַף סִירָה.

לֹא תַּסְפִּיק שִׁמְשִׁיָּה, לֹא יַסְפִּיק רַק הַצֵּל. חַיָּבִים גּוֹאֵל.

עַכְשָׁיו.

לֹא נָזוּז מֵהַתַּמוּז, עַד שֶׁיֻּבְטַח לָנוּ הֶחָרוּז.

הַאִם נַצְלִיחַ בַּיַּחַד שֶׁהַהִיסְטוֹרְיָה לֹא תַּחֲזֹר עַל עַצְמָהּ?

הַאִם כֹּחֵנוּ וְעֹצֶם יָדֵינוּ יַעֲשׂוּ לָנוּ שׁוּב אֶת חֻרְבָּנֵנוּ?

מִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן מִפָּנַי מָה חָרֵב?  

מִפְּנֵי שְׁלוֹשָׁה דְּבָרִים שֶׁהָיוּ בּוֹ: עֲבוֹדָה זָרָה, וְגִלוּי עֲרָיוֹת, וּשְׁפִיכוּת דָּמִים.

אֲבָל מִקְדָּשׁ שֵׁנִי? שֶׁהָיוּ עוֹסְקִין בַּתּוֹרָה וּגְמִילוּת חַסָדִים. מִפְּנֵי מָה חָרַב?

מִפָּנַי שֶׁהָיְתָה בּוֹ שִׂנְאַת חִנָּם.

וְאֶצְלֵנוּ? נִרְאֶה שֶׁהִגְדַּלְנוּ עֲשׂוֹת:

עֲבוֹדָה זָרָה, וְגִלוּי עֲרָיוֹת, וּשְׁפִיכוּת דָּמִים  שְׁפִיכוּת דָּמִים שִׂנְאַת חִנָּם גַּם יַחַד.

אֲבָל כְּבָר אֶפְשָׁר

שֶׁצּוֹמוֹת יִהְיוּ גַּם לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים,

וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ.