פרשת ויגש: שליטה חלקית על החיים גם באמצעות מקצוע

פרשת ויגש

יששכר עשת, "לרפא את יצירי כפיך"

http://www.hebpsy.net/isaschar

הכל צפוי והרשות נתונה

   וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו גְּשׁוּ נָא אֵלַי וַיִּגָּשׁוּ וַיֹּאמֶר אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם אֲשֶׁר מְכַרְתֶּם אֹתִי מִצְרָיְמָה. וְעַתָּה אַל תֵּעָצְבוּ וְאַל יִחַר בְּעֵינֵיכֶם כִּי מְכַרְתֶּם אֹתִי הֵנָּה כִּי לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי ה' לִפְנֵיכֶם: מה אנחנו מאמינים על הדרך בה מתנהל העולם? מקריות, גורל, אלוהים, הכוח שלי. מבחן האמונה בדרך שבה מתנהל העולם יהיה עד כמה האמונה מועילה לי ולעולם ולא פוגעת בי ובעולם. עולם הוא בני אדם, חי צומח ודומם.

   שלושה סוגי פגיעות אנו עלולים להיפגע. מידינו אנו, מידיי אחרים ומאיתני הטבע.

   הכול צפוי והרשות נתונה. תורת החיים שנתו ה' אינה מחסנת אותנו באופן מוחלט מפני פגיעות. אבל חקירת התורה והטבע מקטינים את סיכויי הפגיעות. אם נפגענו הכאב הוא בלתי נמנע, כי בשר ודם אנו. אבל הסבל, שהוא תוצאה של המחשבות שלנו על הפגיעה, הוא נמנע.

   תרבויות שונות מציעות דרכי התמודדות עם הסבל וכך גם תורת החיים האלוהית. עלינו למצוא משמעות לכאב. את זה אומר יוסף לאחיו: וְעַתָּה לֹא אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם אֹתִי, כִּי הֵנָּה הָֽאֱלֹהִים, וַיְשִׂימֵנִי לְאָב לְפַרְעֹה וּלְאָדוֹן לְכָל בֵּיתוֹ וּמֹשֵׁל בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם. 

אמצעי יצור מרכזי: המקצוע

   וְלֶחֶם אֵין בְּכָל הָאָרֶץ כִּי כָבֵד הָרָעָב מְאֹד... ואחרי שתם הכסף והרכוש, בהם קנו תושבי מצריים לחם... וַיִּקֶן יוֹסֵף אֶת כָּל אַדְמַת מִצְרַיִם לְפַרְעֹה כִּי מָכְרוּ מִצְרַיִם אִישׁ שָׂדֵהוּ כִּי חָזַק עֲלֵהֶם הָרָעָב וַתְּהִי הָאָרֶץ לְפַרְעֹה... וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל הָעָם הֵן קָנִיתִי אֶתְכֶם הַיּוֹם וְאֶת אַדְמַתְכֶם לְפַרְעֹה הֵא לָכֶם זֶרַע וּזְרַעְתֶּם אֶת הָאֲדָמָה. וְהָיָה בַּתְּבוּאֹת וּנְתַתֶּם חֲמִישִׁית לְפַרְעֹה וְאַרְבַּע הַיָּדֹת יִהְיֶה לָכֶם לְזֶרַע הַשָּׂדֶה וּלְאָכְלְכֶם וְלַאֲשֶׁר בְּבָתֵּיכֶם וְלֶאֱכֹל לְטַפְּכֶם. וַיֹּאמְרוּ הֶחֱיִתָנוּ נִמְצָא חֵן בְּעֵינֵי אֲדֹנִי וְהָיִינוּ עֲבָדִים לְפַרְעֹה. משיטת הממשל שעל פיה פעל יוסף נלמד על ניהול חיינו.  במצריים של פרעה הרכוש שהוא בעיקר האדמה היה בידי פרעה, העם קיבל אמצעי יצור (זרעים) ושילם מס לפרעה כדי שיוכל להמשיך לספק להם אמצעי יצור. אמצעי יצור, יותר מרכוש פרטי, הם הגורם המרכזי המאפשר לאדם חיים של חופש. רק שיש לחסוך לעת צרה ולעת שלא נוכל להפעיל את אמצעי היצור. בעולמנו אמצעי היצור המרכזי הוא המקצוע.  מקצוע מאפשר להתקדם בסולם השכר באמצעות הייחודית המקצועית שלנו. מקצוע מאפשר לנו לממש את יעודנו, ולזכות גם להנאה וגם לסיפוק ומשמעות.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי

כמה שליטה יש לנו על חיינו: יש לנו שליטה חלקית על חיינו ויש לנו שליטה במהלך משברים שלא היו בשליטתנו למנוע ואתם, אבל נוכל לנצלם ולצמוח מהם.

אמצעי יצור מרכזי, המקצוע: התמקצעות והעמקה במקצוע מסוים תביא לנו יותר פרנסה יותר הנאה ויותר משמעות בהיותנו תורמים לעולם משהו ייחודי לנו.