השבת להולכים בדרך תיקון המידות: מקדש בזמן, וויתור על שליטה.
17השבת להולכים בדרך תיקון המידות
יששכר עשת, "לרפא את יצירי כפיך"
http://www.hebpsy.net/isaschar
השבת, זמן להתבוננות בחכמת ה': מהפרק הראשון בבראשית אנו לומדים כי ביום שישי נטע אלוהים חיים בעולם ואת האדם כיצור חי: וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד. וישבות אלוהים ביום השביעי. כלומר בשבת אין עשיה ואפשר להתבונן במציאות שכבר נבראה: וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם. וַיְכַל ה' בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה. וַיְבָרֶךְ ה' אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא ה' לַעֲשׂוֹת.
מספר איוב אנו לומדים: כִּי אָדָם לְעָמָל יוּלָּד. ובספר משלי אנו נקראים: לֵךְ אֶל נְמָלָה עָצֵל רְאֵה דְרָכֶיהָ וַחֲכָם. אבל בשבת, כאשר איננו פועלים על העולם, אנו מייחסים לשבת קדושה, מיוחדות המאפשרת לנו להתבונן בחכמת ה' הנמצא בתוכנו, בעולם שגם שם נמצא חכמתו, ולגלות בתורה רמזים לחיים טובים יותר, כפי שקראנו בספר דברים: כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָֽבְךָ לַֽעֲשֹׂתֽוֹ.
השבת, יום מנוחה: מספר שמות למדנו: זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ. שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ. וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה' אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ... יום שהוא הישג סוציאלי לפועל ולעובד.
השבת, יום של עונג: בישעיהו קראנו: אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד... אָז תִּתְעַנַּג עַל ה'...
השבת, שמרה ועשויה להמשיך ולשמור על עם ישראל: אמר אחד העם: אפשר לומר בלי שום הפרזה, כי יותר משעם ישראל שמרו על השבת שמרה השבת אותם. בספר שמות מוסבר כי השבת שומרת על עם ישראל, כי היא סימן לקשר בין עם ישראל לה': וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם בְּרִית עוֹלָם. בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִיא לְעֹלָם...
השבת, מקדש בזמן: הזמן נחווה כחולף כאשר אנחנו בתנועה, מזכיר לנו אברהם השל. בשבת הזמן עומד מלכת, לא עובר, כל רגע נחווה כנצח, כי איננו נמצאים בפעולה. לכן נוצרת האפשרות איננו יוצרים רק מתבוננים בעצמנו, בתורה ובמציאות.
חקר המוח: בשבת איננו עוסקים בתיקון המידה בה בחרנו. המוח זקוק למנוחה זו כדי שיוכל לעבד את תוצאת העבודה שעשינו במהלך השבוע.
השבת כמלכה
השבת מתחילה בקבלת השבת בהדלקת נרות, ברכה על חלה ויין וסעודת שבת. השבת מסתיים בטקס הבדלה בין הקודש לבין ימי החולין שיתחילו ביום ראשון. הארי הקדוש היה יוצא לשדות לקבל את השבת ושר את הפיוט של שלמה אל קבץ אותו אנו שרים בבית הכנס בקבלת שבת: לך דודי לקראת כלה פני שבת נקבלה. בעיר ובכפר נכתבו שרים רבים על בסיס החוויה של האר"י הקדוש חיים נחמן ביאליק בשירו אומר דברים דומים: החמה מראש האילנות נסתלקה בואו ונצא לקראת שבת המלכה. רבינוב מפליג בתיאורו: ירדה השבת אל בקעת גינוסר וניחוח עתיק בשוליה, ויעמדו מסביב ההרים שושבינים, לשאת אדרתה הזוהבת. עמירן שר: אִם עֲמַלְתֶּם, הַבֵּן הַבַּת שׁוּבוּ, נוּחוּ בְּיוֹם הַשַּׁבָּת. צַח הַבֶּגֶד וְלָבָן, זֹהַר הַנֵּרוֹת עַל הַשֻּׁלְחָן. חֹפֶשׁ וּדְרוֹר לְכָל עָמֵל, שַׁבָּת קֹדֶשׁ לְיִשְׂרָאֵל, שַׁבָּת קֹדֶשׁ... מתתיהו שלם שר: יוֹם שַׁבָּת, יוֹם מְנוּחָה בָּאָרֶץ הַבְּרוּכָה. שַׁבָּתוֹן! לָבְשׁוּ הָדָר פְּנֵי הַכְּפָר בְּיוֹם הַשַּׁבָּת. במושבים, בקיבוצים, ובהתכנסויות של ישראלים שאינם דתיים יצרו טקסי קבלת שבת משלהם המבוססים על השבת הדתית.
בכל שבוע, חמישים וארבע פעמים בשנה, כל ימי חיינו, מופיעה השבת בכל הדרה. היא יורדת רחוצה, מבוסמת בריח הסבון, שערה רטוב מעט, מסורקת. עמה חבורת מלאכים צוהלים. היא מחזרת אחרינו, מציעה מפגש עם עונג, מנוחה, התבוננות ללא פעולה, לתת למוח לעבד את חוויות השבוע, אחרי שישה ימי עמל.
וכשהשבת תצא אנו נבדיל בין קודש לחול. לנר ההבדלה שש פתילות שזורות זו בזו. הן נועדו להבדלה באופן מאוחד. עוד מעט והשבת כבר הלכה לה וכבר אנו בְּמָחָר מלאכתנו הנאמנה.
טיפול קוגניטיבי התנהגותי
השבת: מדיטציה, וויתור על שליטה, התבוננות, תענוג ומנוחה. יום שהוא מקדש בזמן. השבת מאפשרת גם חשבון נפש קטן בשאלה מה עשיתי השבוע בהקשר לתיקון העצמי.
