פרשת האזינו: שייכות לעם

12פרשת האזינו

יששכר עשת, "לרפא את יצירי כפיך"

http://www.hebpsy.net/isaschar

   שירה היא דרך להמחיש רעיונות באופן שכלי ורגשי גם יחד. כך הסיכוי שמסר חשוב ייקלט באופן עמוק ויציב יותר.  כך גם אמרו החכמים במדרש סיפרי: גדולה שירה שיש בה מעכשיו, ויש בה לשעבר, ויש בה לעולם הזה, ויש בה לעולם הבא.

   משה רבינו מבקש ברגעיו האחרונים להעביר באמצעות שירה את הרעיון המרכזי של התורה שנתן ה' והוא צדק החברתי. וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה בְּאָזְנֵי כָּל קְהַל יִשְׂרָאֵל אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת עַד תֻּמָּם. בשירתו הוא משלב את עברו של  עם ישראל, את ההווה ואת עתידו.

   בעבר: זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם בִּינוּ (הבינו) שְׁנוֹת דֹּר וָדֹר (העבר) שְׁאַל (חקור ולמד) אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָךְ.

   בהווה: בהווה מדובר בעם שיש לו הרבה מה ללמוד על תורת החיים שנתן ה'.  כִּי גוֹי אֹבַד עֵצוֹת הֵמָּה וְאֵין בָּהֶם תְּבוּנָה. לוּ חָכְמוּ יַשְׂכִּילוּ זֹאת יָבִינוּ לְאַחֲרִיתָם.

   בעתיד: עם עלול לשכוח את מקורו ואת עברו ובכך אבד את זהותו ואת דרכו. צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי וַתִּשְׁכַּח אֵל מְחֹלְלֶךָ.

   כך חשב גם יגאל אלון: עם שאינו יודע את עברו, ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל. כך חשב גם ברל כצנלסון: דור מחדש ויוצר איננו זורק אל גל האשפה את ירושת הדורות. הוא בוחן ובודק, מרחיק ומקרב... מחזיר לתחייה מסורת קדומה, שיש בה להזין את נפש הדור המחדש.

   ה' הוא מעין אב: הֲלוֹא הוּא אָבִיךָ קָּנֶךָ הוּא עָשְׂךָ וַיְכֹנְנֶךָ... וַיֵּנִקֵהוּ דְבַשׁ מִסֶּלַע וְשֶׁמֶן מֵחַלְמִישׁ צוּר. זהו אב המנחיל תורת חיים שהיא כדבש ושמן לילדיו. זוהי תורת החיים כפי שהגדירה שלמה המלך בספר משלי: דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם, וְכָל-נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם. עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר.

   תיקון המידות אינו מתרחש בחלל ריק. הוא מתקיים בהקשר חברתי.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי

שייכות לעם: נציין לעצמנו באמצעות חגים ומועדים, שאנחנו חלק מעם עתיק יומין ששרד אלפי שנים והנחיל לעולם תורת חיים שבסיסה אמונה באל אחד מופשט ותורת הצדק החברתי. תיקון עצמי מתרחש בהקשר חברתי.