כישורי חיים. מבחר על פי המחקר והיהדות. הספק המחזק (יולי 2014)

ו. אי ידיעה: על האומץ לחיות עם פחות שליטה, אי ידיעה וספק.

  מצב הלא יודע הוא מצב טבעי שבו כל הזמן יש חלקים אודות המציאות שאיננו יודעים עליהם. קהלת בפרק י"א מתאר זאת: תן חלק לשבעה וגם לשמונה כי לא תדע מה יהיה רעה על הארץ. אִם יִמָּלְאוּ הֶעָבִים גשם על הארץ יָרִיקוּ? ואם ייפול עץ בַּדָּרוֹם ואם בצפון מקום שיפול העץ שם?... האם שֹׁמֵר רוּחַ לֹא יִזְרָע וְרֹאֶה בֶעָבִים לֹא יִקְצוֹר? כאשר אינך יודע מה דרך הרוח כַּעֲצָמִים בְּבֶטֶן הַמְּלֵאָה, כָּכָה לֹא תֵדַע אֶת מַעֲשֵׂה הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֶת הַכֹּל. בַּבֹּקֶר זְרַע אֶת זַרְעֶךָ וְלָעֶרֶב אַל תַּנַּח יָדֶךָ, כי אינך יודע אֵי זֶה יִכְשָׁר הֲזֶה אוֹ זֶה ואם שניהם כאחת טובים?  ובמקומות אחרים אומר קהלתבפרק ג': מי יודע רוח בְּנֵי הָאָדָם. האם העולה היא למעלה ורוח הַבְּהֵמָה הַיֹּורֶדֶת הִיא לְמַטָּה לָאָרֶץ? ופרק ו':כי יש דברים הרבה מַרְבִּים הָבֶל מַה יוּתֵר לָאָדָם? כִּי מִי יוֹדֵעַ מַה טּוֹב לָאָדָם בַּחַיִּים מִסְפַּר יְמֵי חַיֵּי הֶבְלוֹ וְיַעֲשֵׂם כַּצֵּל אשר מי יגיד לאדם מה יהיה אחריו תחת השמש?  

   את הביטוי בברכות ד' א' שאָמַר החכם : לַמֵּד לְשׁוֹנְךָ לוֹמַר "אֵינִי יוֹדֵעַ", שֶׁמָּא תִּתְבַּדֶּה וְתֵאָחֵז. ניתן  לפרש כזהירות לא לטעות ולא להטעות. ולכן אַשְׁרֵי אָדָם מְפַחֵד תָּמִיד וּמַקְשֶׁה לִבּוֹ יִפּוֹל בְּרָעָה. (משלי כ"ח)

   עקרון "אי-ודאות" של הייזנברגקובע כי בלתי ניתן לקבוע בו זמנית ערכים מדויקים לזוגות משתנים  מדידים מסוימים של חלקיק אלמנטרי יחיד, אפילו באמצעות כלי מדידה מדויקים עד אין סוף. "עקרון האי-ודאות" של הייזנברג מתייחס לאפשרות העקרונית שאי אפשר לדייק בעולם הטבע. עקרון זה מתלווה לעקרון שיש השפעה לצופה על התצפית ולפעמים המדידה עצמה משפיעה על האובייקט הנמדד.

   איוב בפרק כ"ח מעמיק להדגיש את אי הידיעה: וְהַחָכְמָה מֵאַיִן תִּמָּצֵא וְאֵי זֶה מְקוֹם בִּינָה? לֹא יָדַע אֱנוֹשׁ עֶרְכָּהּ וְלֹא תִמָּצֵא בְּאֶרֶץ הַחַיִּים. תְּהוֹם אָמַר לֹא בִי הִיא וְיָם אָמַר אֵין עִמָּדִי. וְהַחָכְמָה מֵאַיִן תָּבוֹא וְאֵי זֶה מְקוֹם בִּינָה. וְנֶעֶלְמָה מֵעֵינֵי כָל חָי וּמֵעוֹף הַשָּׁמַיִם נִסְתָּרָה. אֲבַדּוֹן וָמָוֶת אָמְרוּ בְּאָזְנֵינוּ שָׁמַעְנוּ שִׁמְעָהּ. אלוהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה. הי הוא לִקְצוֹת הארץ יביט, תחת כל השמים יראה. לַעֲשׂוֹת לָרוּחַ מִשְׁקָל וּמַיִם תִּכֵּן בְּמִידָּה. בַּעֲשׂתוֹ לַמָּטָר חֹק וְדֶרֶךְ לַחֲזִיז קֹלוֹת. אָז רָאָהּ וַיְסַפְּרָהּ הֱכִינָהּ וְגַם חֲקָרָהּ. וַיֹּאמֶר לָאָדָם הֵן יִרְאַת אֲדֹנָי הִיא חָכְמָה וְסוּר מֵרָע בִּינָה:

   בשבח אי הידיעה מפליגים חוקרים שונים. אי הידיעה היא המפתח להתחלת הלימוד והצמיחה. חוקרים מאוניברסיטת אריזונה מיפה את חמשת אזורי אי הידיעה האנושית: א. ידיעת אי הידיעה. ב. אי ידיעה של מה שאינך יודע. ג. טעויות. חשבת שכך הוא וטעית. ד. טבו. ידע מסוכן, אסור ומזהם. ה. הכחשות של כל מה שכואב לדעת ואיני רוצה לדעת.

   המכון הבינלאומי לאימון גורדון מציע מודל למידה הבנוי על שני ממדים: מודעות ויכולת ביצוע. לדוגמא רכישת יכולת נהיגה.  א. אין לי יכולת ביצוע טובה ואינני מודע לכך. ב. יש לי מודעות לאי יכולתי לבצע נהיגה טובה ג. שיפרתי את הנהיגה שלי ועכשיו יש לי מודעות ליכולתי המשופרת בנהיגה. ד. יש לי יכולת נהיגה טובה והיא כבר אוטומטית וללא מודעות. ה.  על מנת לשפר עוד את יכולת הנהיגה שלי עלי להחזיר את המודעות לנהיגה, לעשות תיקונים בנהיגה ולחזור שוב לנהיגה אוטומטית.

   מי שלא מכיר את "מחלת הספק", הרי היא לפניכם. זוהי הפרעה הכפייתית הידועה גם בשמה המקצועי OCD. ממנה אנו לומדים שבריאות נפשית היא המוכנות לחיות עם ספק מסוים, עם אי שלמות, שלא הכול מצליח, שלא הכול צודק, שלא הכול טוב. אבל שיש גם הצלחות, צדק וטוב. מחלת הספק מזכירה גם את ההמלצה של הרמב"ם לחיות בדרך האמצעית. ככל שאנו נוטים יותר לחפש את הקצה אנו מחפשים בעצם וודאות שאיננה קיימת. רק באלוהים יש וודאות ושלמות, אבל לא בנו כי אנו בשר ודם. הפחד מהשאלה "מה יהיה?" גורם לנו לא אחת לחפש ודאות באמצעות טכסים ואמונות שקריות המבטיחות ודאות.

   הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר ַקּוֹהֶלֶת בסוף ספרו. וְיֹתֵר שֶׁהָיָה קֹהֶלֶת חָכָם עוֹד לִמַּד דַּעַת אֶת הָעָם וְאִזֵּן וְחִקֵּר תִּקֵּן מְשָׁלִים הַרְבֵּה. בִּקֵּשׁ קֹהֶלֶת לִמְצֹא דִּבְרֵי חֵפֶץ וְכָתוּב יֹשֶׁר דִּבְרֵי אֱמֶת. דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת וּכְמַשְׂמְרוֹת נְטוּעִים בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת נִתְּנוּ מֵרֹעֶה אֶחָד. וְיֹתֵר מֵהֵמָּה בְּנִי הִזָּהֵר עֲשׂוֹת סְפָרִים הַרְבֵּה אֵין קֵץ וְלַהַג הַרְבֵּה יְגִעַת בָּשָׂר. סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא וְאֶת מִצְוֹתָיו שְׁמוֹר כִּי זֶה כָּל הָאָדָם. כִּי אֶת כָּל מַעֲשֶׂה הָאֱלֹהִים יָבִא בְמִשְׁפָּט עַל כָּל נֶעְלָם אִם טוֹב וְאִם רָע.

 יכולת להסתקרן ולהתפלא

   אי הוודאות היא הבסיס להסתקרן ולגלות את סודות היקום והקיום. העולם מגוון, מרתק, מסקרן, מלא פלאות ותעלומות. ראשית הדרך לסקרנות היא היכולת להתחבר למציאות באמצעות תשומת לב מיוחדת לחמשת החושים ללא מעורבות המחשבות. בהמשך הדמיון מעלה שאלות על החוויה החושית. מתחילים להתעניין, ללמוד, לבצע ניסויים, לקרוא ולחקור על מה שנחווה בחושים. היצירתיות מסייעת לנו כאשר אנו מנסים להבין את פיסות המידע ולחבר אותן ביחד לכלל הבנה מסוימת של מציאות.   

   מסכי המדיה השונים הם מפגשים בהם רק חלק מהחושים שותפים והם גם מתוּוכים על ידי גישות הבמאים והעיתונאים. שיחות הטלפון או הצ'טים הם מפגשים חלקיים עם אנשים אחרים. מפגשים חלקיים אינם תחליף למפגש האמיתי במציאות. .

   ספר ובעצם כל יצירת אומנות מכילים תיאורי מציאות אבל אינם מחליפים את המציאות, אך הם מזמינים את הקורא לברוא עולם בדמיונו. ספרים ושאר יצירות אומנות הם אימון לדמיון. דמיון תורם רבות להרדמות קלה יותר ויכולת למצוא פתרונות לבעיות.

   הסקרנות היא התיאבון המושך אותנו לבחון את המציאות ובהמשך להפעיל את הדמיון כדי לחשוב. 

דרכי חינוך.

א. נפתח בפני ילדנו אפשרויות למפגש מגוון עם העולם. אפשרויות פותחים באמצעות חוויות חיוביות:  טיולים, מוזיאונים, משחקים, עזרה לזולת ועוד. 

ב. כאשר ילדנו מתעניין בתחום מסוים, מגיע הרגע בו עליו להשקיע יותר כדי להסתקרן.  לפעמים הוא יפגע, יכשל או ירגיש לא מסוגל והעולם שאתמול היה פתוח עבורו, נסגר. אנו נוכל לעזור לו לפתוח אותו מחדש באמצעות הצעה להתמודד ולהיאבק על הזכות להמשיך להנות מעולם התוכן בו עסק והתרגש ממנו. נציע לו לא למהר להרפות ולעבור לעולם תוכן אחר. בכל עולם תוכן שבו ימצא ילדנו יתגלו  קשיים. יתר על כן, התגברות על קשיים הופכת את הנושא למרתק יותר. 

ג. נכוון את ילדנו להכיר את העולם באמצעות הדמיון.

ד. נכוון את ילדנו להכיר את העולם באמצעות חוויות חושיות.

ה. נחבר לילדנו נושאים שונים לשאלת הכדאיות והאם העניין נוגע להםו: פרנסה, חיי חברה, הישרדות, מעמד.

ו. נפגיש את ילדנו עם יצירות אומנות כולל ספרים ועוד.