כישורי חיים. מבחר על פי המחקר והיהדות. השינוי התשובתי (יולי 2014)

ד. השינוי התשובתי: מפגיעה לאשמה, סליחה ותיקון העצמי.

   אחד המודלים היעילים לתהליך השינוי הוא המודל של מילר ורולניק הגישה המוטיבציונית. גם יצא ספר בשם זה בהוצאת אח 2009.

הגדרות למושגים מבלבלים.

   א. יש הבדל בין משאלת לב לרצון משאלת לב היא לא לביצוע רצון נמדד בעשיה ובהתמדה בעשיה. ב. יש הבדל בין להפסיק הרגל התנהגותי לבין לרכוש הרגל אחר. הפסקת הרגל היא זמנית, רכישת הרגל חדש היא קבועה. ג. בתהליך השינוי יש לנו רצונות מנוגדים, להמשיך את המצב הקודם ולשנות אותו. ד. תהליך השינוי אינו תהלי רגשי אלא תהליך התנהגותי המבוסס על שיקולי כדאיות.

שלבי השינוי

1. טרום הרהור: בשלב זה אנו חושבים שההתנהגות שלנו מועילה לנו ועונה על רצונות מסוימים. אין סיבה לשנות משהו. אמנם מדי פעם משהו מפריע לנו או לסביבה בהתנהגות שלנו, אבל עדיין התועלת רבה מהנזק. אין אפשרות לשכנע אותנו לשנות משהו. יש חמש שאלות להרהור במצב הזה:  א. כיצד יראן החיים אחרי השינוי? ב. מה ישתלם לך בשינוי? ג. איזה יכולות יש לך להצליח לחולל את השינוי? ד. מה המחירים שעליך לשלם בעקבות השינוי?  ה. מה הם מרכיבי מסגרת העזרה עבורך?  

2. הרהור:בשלב זה מתפתחת משאלת לב לעשות שינוי. עדיין איננו רוצים לשנות אבל משאלת הלב היא השלב הראשון הממשי בדרך לבחירת בשינוי.  

3. הכנה:אנו מתחילים לדמיין את תהליך השינוי והשינוי עצמו. מתנהל וויכוח פנימי עם הקולות הדורשים לא לשנות. עלינו להכין תכנית פעולה שכוללת שני מרכיבים: א. הכנת התנהגויות חלופיות יעילות שיתנו מענה לרצון שלנו כמו שההתנהגות הקודמת ענתה על רצון זה. ב. תרגול התמודדות עם אי נוחות שכוללת מתח, ייאוש, חששות, עצבנות ועוד שיופיעו תוך כדי תהליך השינוי. מדובר בהתרגלות של המערכת העצבית למצבים רגשים לא נוחים אלו.

4. בצוע:תהליך השינוי החל, אנו כבר מפעילים התנהגויות חדשות. אנו מעודדים אבל גם עצבנים.  א. הדרך לרכישת ההרגל ארוכה. ב. אנו מודאגים אם נחזיק מעמד כאשר רגיש רע. ג. אנו שמחים שהצלחנו אבל חוזרות שאלות אם בכלל כדאי השינוי. ד. האו מתמלאים ביטחון אבל גם עצבני יותר. ד. אנו מבינים שאנו זקוקים לתמיכה, עידוד וליווי.

5. תחזוקה: זה הזמן להכריז זהו רכשתי את ההרגל עדיין מדי פעם אנו חושבים לוותר על השינוי אבל כבר יש לנו ניסיון בהרהורי כפירה אלו ואנו מצליחים להתמיד בשינוי.

6. נפילות:הנפילות והחזרה להרגל הקודם הם חלק מתהליך השינוי. המחשבות: "אני חלש, לא מסוגל, נשברתי, אני לא יכול בלי... עובדה נפלתי," אינן נכונות. עלינו להתמיד בתהליך השינוי, רוב הסיכויים שהפעם הדרך תהיה קצרה וקלה יותר. מחשבות מתאימות למצב הנפילה הן: "נפילה היא טבעית בתהליך שינוי, אני חזק, אני מסוגל... לא נשברתי רק יש נסיגה טבעית, יש ירידה לצורך עליה, עובדה התקדמתי הרבה."  

   בשלב זה אנו מגלים רווחים אישיים מהדרך. א. רכשנו יכולת להסתדר עם רגשות לא נעימים. ב. אנו מכירים טוב יותר את עולמנו הפנימי. ג. רכשנו יכולת התמדה. ד. אנו חווים את ערך השינוי.

תהליך התשובה היהודי דומה לתהליכי השינוי שתוארו.

   הרב קוק מתייחס לתהליך התשובה כאחד התהליכים האנושיים העמוקים יותר: ממעמקים באה התשובה... התשובה באה משאיפת המציאות כולה להיות יותר טובה ומזוככת, יותר חסינה ומעולה ממה שהיא... התשובה היא תמיד שרויה בלב, אפילו בעת החטא עצמו התשובה גנוזה היא בנשמה (אורות התשובה ו'). עד כדי כך גדולה התשובה שחז"ל טענו: תשובה קדמה לעולם (בראשית רבה א' ד').

   גם קפקא בדרכו, מספר לנו בסיפורו הקצר לפני החוק על כך שההודאה באשמה היא תהליך תוך אישי פרטי. הוא מספר על בן הכפר שלא הצליח כל ימיו להיכנס אל החוק או במילים אחרות להכיר באשמתו.  לפני מותו שואל בן הכפר את שומר הסף: ואיך זה שכל השנים הרבות האלה לא ביקש איש זולתי רשות להיכנס? והשומר ענה לו: שום איש זולתך לא היה יכול לקבל רשות להיכנס לכאן, כי הכניסה הזאת נועדה רק לך, עכשיו אני הולך לסגור אותה. ולא ידע בן הכפר שהיה יכול לעשות תהליך תשובה מול החוק או האלוהים והיה נסלח לו.

   על פי הרמב"ם בסיפרו הלכות תשובה, יונה גירונדי בספרו שערי התשובה ואחרים, שלבי התשובה הם שערים. דרך שער שניפתח ניתן להיכנס ולראות את ההזדמנות להניע תהליך שינוי. לא אחת הופיע בשער שליח שהביא בשורה ולימד דבר. לפעמים נראה אות או נשמעה בת קול.

   א. בשער "השיא" האיגרא רמה, פוגשים דמויות ברגעי שיא של אהבה, הערכה, חריצות, הצלחה, אמונה ועוד, הם מרגישים מבורכים ושמחים. לפעמים יודעים לומר תודה. חלקם יודע להעניק מאושרם לאחרים. אבל זה גם רגע מסוכן לחטוא בחטא הגאווה ואחר כך להתחיל בנפילה.

   ב. בשער ה"חטא" מכירים כמה מאלו שפגעו בעצמם או באחרים כתוצאה מכוונות טובות במהלך בחירה חופשית, נאמנות, חברות. שם אפשר לפגוש את השקרן, המנוכר, האשם ודומיהם. הם מפעילים רצונות עמוקים, יצרים ותאוות ומגלים שלא בהכרח יש לציית להם, אבל יש להקשיב לקולם שבא ללמד אותנו דבר מה על עצמנו. 

   ג. בשער "הבור" הבירא עמיקתא, מוצאים אנשים הקבורים בבורות השעמום, החילוניות הרווקות, הבגידה, הדתיות, החירות ועוד. הם חווים סבל  מיוחד המאפשר להם לזהות כוח מסוים שקיים בהם. הם עומדים ברגע של אתגר, הם עומדים בניסיון. כדי לגלות דרכים כיצד להפעיל כוח זה.

   ד. בשער "החרטה" שומעים על החמצות של יחסים עם אנשים קרובים ושותפים, החמצות של חלומות חיים ועוד. אנשים אלו מרגישים אשמה מציקה, מבינים את ההבדל בין טוב לרע, לאמת ושקר. הם  בקשים סליחה רוצים לחזור ולהשתייך. 

   ה. בשער "המצווה" מתרשמים מהתלבטות של אנשים בשאלה מהי חובתם? בענייני הגנה על ילדיהם, כיבוד אב ואם, בחירה בחיים, השתייכות, סימון גבול לעצמם ולאחרים. רואים כיצד אחרים מגיבים ברגע שהם קיימו את מצוותם שהיא חובתם. הם משהים סימנים לדרך הטוב, לדרך חיים מותאמת לסביבה ומבטאת בו זמנית את ייחודם.

   ו. בשער "התיקון" נכנסים לבית המלאכה לתיקוני ערך עצמי, אמונה בטוב, כישורי תפילה, מאבק על זכויות, נתינה ועוד. משם יוצאים האנשים למסעות של התפתחות אישית וזכות לסליחה וכפרה.

   ז. משער "תיקון עולם" יוצאים אנשים המבצעים מַהֲלָכִים שיכולים לתרום לתיקון בעולמות שונים כגון מדע, נשיות, שכול, נוער במצוקה, אומנות, ניהול, זקנה ועוד. הם מרגישים שותפות למעשה הבריאה. הם מזהים השפעה על העולם באמצעות תפקידם המיוחד.

   ח. ומעבר לכל שער בשער "הצניעות" רואים כיצד אפשר לתת בחיינו מקום לאחרים וכך לזכות לרגש עמוק של שייכות. הצניעות מזכירה לנו בשפת משלי כ"ח מְכַסֶּה פְשָׁעָיו לֹא יַצְלִיחַ וּמוֹדֶה וְעֹזֵב יְרֻחָם. אַשְׁרֵי אָדָם מְפַחֵד תָּמִיד וּמַקְשֶׁה לִבּוֹ יִפּוֹל בְּרָעָה.