חוברת הדרכה לטיפול בקשיי קשב וריכוז

אוס, המלצות והבהרות

תאריך פרסום: 31/12/2013

מידע והדרכה

להפרעת קשב, ריכוז ופעלתנות יתר ADHDבילדים ומבוגרים.

חוברת הדרכה להורים, לילדים ולמבוגרים 2013.

ערך יששכר עשת 049582323 isas.eshet@gmail.com

כל ההמלצות מבוססות על מחקרים רפואיים בתחום, נכון ליולי 2012. ההמלצות באות כגיבוי לטיפול וליווי מקצועי של רופאים בתחום התרופתי ומומחים קוגניטיביים התנהגותיים בתחום הפרט, המשפחה והסביבה.

Married To The Sea comic: throw them leaves * Text: throw them leaves now run before the neighbor sees what you did to her lawn

תוכן החוברת

מבוא.

א. הצדדים החיוביים של ההפרעה. עמ' 5

ב. התפתחות ההפרעה שאינה מטופלת. עמ' 5-6

תהליך הטיפול והטיפול העצמי בהפרעה.

א. עקרונות כלליים. עמ' 7-8

ב. אבחון, מיון ומתן מידע. עמ' 8

ג. טיפוח הצדדים החיוביים של ההפרעה. עמ' 9

ד. זיהוי וטיפוח הכישרונות המיוחדים של הילד. עמ' 9

ה. זיהוי ותיקון אמונות ומחשבות בלתי מסתגלות. עמ' 9-10

ו. זיהוי דרכי התמודדות לא יעילות ותיקונם. עמ' 11

ז. טיפול במאפיינים עיקריים בתחום הארגון והסדר. עמ' 12

ח. טיפול במאפיינים עיקריים בתחום הקשב והריכוז. עמ' 12-13

ט. טיפול במאפיינים עיקריים בתחום פעלתנות היתר. עמ' 13

י. שימוש ברפואה ורפואה משלימה לADHD. עמ' 14

תהליך הטיפול בהשלכות ההפרעה.

א. טיפול בקשיים בתחום הרגשי. עמ' 15

ב. טיפול בקשיים בתחום החברתי. עמ' 15-16

ג. טיפול בקשיים הלימודיים. עמ' 16

ד. טיפול בקשיים בעולם העבודה. עמ' 17

ה. טיפול בקשיים בזוגיות. עמ' 17

ו. רפואה ורפואה משלימה למתח, חרדה ודיכאון. עמ' 17

רשימת ספרים. עמ' 18

איגרת בזכות העבודה.עמ' 19

דפי הדרכה למורה לסיוע והקלה לילדים הסובלים מ.ADHDעמ' 20-13

מבוא

ADHD, קשיי קשב וריכוז עם או בלי פעלתנות יתר (היפראקטיביות) הם קשיים מולדים המושפעים גם על ידי הרגלי התנהגות ותרבות.בערך 10% מהאוכלוסייה ובעיקר בנים, נולדים עם רמות שונות של קשיי קשב וריכוז ופעלתנות יתר. לפעמים סובלים הילדים רק מקשיי קשב וריכוז ללא פעלתנות יתר. ילדים אלו קל "לפספס", כי הם אינם בולטים בנוכחות שלהם. אין כלים אובייקטיביים לאבחנה מדויקת של הקשיים. הכלי היעיל במידה רבה הוא דיווח עצמי ודיווח של הסביבה לאורך זמן. אצל חלק קטן מהילדים הקשיים מתמתנים בגיל ההתבגרות. חלק מהמבוגרים לומדים להסתדר עם הקשיים, או למצוא תעסוקה המתאימה לקשיים. מבוגרים שטופלו נכון בילדותם, בדרך כלל צומחים ומתפתחים כתוצאה מהתמודדות נכונה.

ההפרעה יוצרת אי נוחות בסביבה ונמשכת שנים רבות. הלחצים בהם נתונה המשפחה והסביבה החינוכית מניעים לניסיונות טיפוליים שונים. ממון רב מושקע בניסיונות טיפוליים אלו. מחקרים מראים שרוב ההצעות הטיפוליות שקיימות אינן יעילות והנזק שלהן הוא בעיקר באי עשייה של מה שמומלץ לעשות על פי המחקר הרפואי. הלחצים של המשפחה והסביבה גם גורמים לא אחת לנסות לפעול באמצעות ענישה, מתוך הנחה שמדובר בכוח רצון. הנזק של ענישה הוא בנתק שנוצר בין הילדים וסביבת המבוגרים. נתק זה אינו מאפשר שיתוף פעולה יעיל. מחקרים מראים שענישה אינה מועילה כמעט בתהליכי שינוי הרגלים.

הקשיים באים לידי ביטוי בשלושה תחומים:

1. קשיי התארגנות ותכנון.

2. קשיים בריכוז וקשב.

3. תנועתיות יתר.

כל המאפיינים וההמלצות בחוברת זו מיועדים לילד, למבוגר, למשפחה ולסביבה והם מהווים מקור מידע מגובה מחקר לסיוע וטיפול בסובלים מקשיים אלו ולאלו שחיים איתם.

המאפיינים העיקריים בתחום הארגון והסדר הם: א. מתקשים לארגן, לסדר ולשמור על סדר יום. ב. מתקשים בתכנון. ג. מאבדים דברים. ד. שוכחים דברים. ה. נוטים לאחר.

המאפיינים העיקריים בתחום הקשב והריכוז הם: א. עושים טעויות מיותרות, כי מחמיצים פרטים קטנים. ב. מתקשים בפעילות משעממת לאורך זמן. ג. מקשיבים רק חלקית למה שנאמר. ד. עוברים מדבר לדבר. ה. דעתם מוסחת מהר. ז. זקוקים לתנאים מיוחדים כדי לפעול ביעילות.

המאפיינים העיקריים בתחום פעלתנות היתר הם: א. מתקשים להתמיד. ב. מרבים בהתרוצצות ופעלתנות. ג. מייצרים הרבה רעש. ד. נהנים במצבי מתח וסכנה. ה. מרבים לדבר. ו. נכנסים לדברי אחרים. ז. מתקשים להמתין בתור. ח. נוטים להתפרצויות.

אם הקשיים הללו אינם מטופלים כראוי מגיל צעיר, עלולות להיות לכך השלכות בתחומי חיים רבים ומשמעותיים:

1. קשיים בתחום הרגשי: ילדים עם הקשיים הללו זוכים יותר מאחרים להרבה הערות וביקורת. הם הופכים ל"בעיה משמעתית". לא אחת מאשימים אותם בחוסר אכפתיות, חוסר רצון להתמודד ואופי חלש. התייחסות זו גורמת לא אחת לתסכול מתמשך, הערכה עצמית נמוכה, מצב רוח ירוד דאגות ועצבנות יתר. ככל שעובר זמן ואין טיפול נאות לADHD, ילדים רבים ממשיכים לחוות קשיים רגשיים הגורמים להפרעות בתפקוד בתחומים שונים בחייהם.

2. קשיים בתחום החברתי: תגובות ללא השהיה, ללא מחשבה תחילה, קושי בשליטה בכעסים וקשיי התארגנות, גורמים לילדים לפעול באופן פזיז ולטעות בתגובות לאחרים. הם גם טועים בפרשנות שלהם את המצב החברתי בו הם נתונים. לא אחת ילדים ומבוגרים אלו מתקשים לשמור על קשרים חברתיים ועל זוגיות. ילדים אלו פוגעים יותר באחרים שלא בכוונה, כולל קושי לעמוד בהתחייבות שגם פוגע באחר. ילדים אלו יהיו לא אחת "הליצן" בגלל חוש ההומור שלהם. הם עלולים להיות "הדחוי" כי לא אחת לא נוח בחברתם. הם עלולים להיות "הבריון" בגלל תגובות ללא השהיה ומחשבה תחילה. קשיים חברתיים גורמים לאובדן הזדמנות לרכוש מיומנויות חברתיות וזיהוי קודים חברתיים. אם לא יהיה טיפול נאות בADHD, חלק מילדים אלו בהגיעם להתבגרות ולבגרות, עלולים לפתח נטייה לסוגים שונים של עבריינות, קשיים לשמור על זוגיות יציבה, קשיים לשמור על יחסי עבודה תקינים, קשיים לשמור על השתייכות חברתית משמעותית.

3. קשיים לימודיים: הילדים הללו זקוקים ליותר זמן כדי ללמוד. הם טועים יותר, מתקשים לזכור את חומר הלימוד, לא מאורגנים ולא מפתחים אסטרטגיות למידה יעילות. נוצר פער לימודי ולכן הם עלולים להעריך עצמם כבלתי מוכשרים מספיק ללימודים ולהרגיש עצובים ומפוחדים, כי הם חושבים שהם שווים פחות מאחרים. חלק מהילדים נושרים מלימודים וממסגרות בהם שוהים בני גילם. חלק מהמבוגרים יתקשו להשלים את הפער הלימודי וההשכלתי ויתקשו להתמצא בסביבתם.

4. קשיים בעולם העבודה: כמבוגרים שלא טופלו כראוי,

מתגלים לא אחת קשיים במציאת עבודה ובחירת מקצוע.

בזמן העבודה לא אחת יש קשיים בביצוע בעבודה

שמבוגרים אלו עובדים בה

וקושי להתמיד בעבודה בגלל יחסים בין אישיים בעייתיים.

א. הצדדים החיוביים של ההפרעה.

יש והיו לא מעט מדינאים, אנשי מחקר, אנשי עסקים, אומנים וספורטאים עם ADHDשהגיעו להישגים גבוהים דווקא בגלל הקשיים וההתמודדות הנכונה איתם. התכונות החיוביות המאפיינות אנשים אלו הן:

1. יצירתיות, מקוריות, חופש מחשבה, יכולת לחשיבה מופשטת וחוש הומור. נראה שהתכונות הללו קשורות להקשרים הרבים שהמוח שלהם מייצר, בגלל המידע הרב שהם קולטים והחשיבות שהם מייחסים למידע זה.

2. פעלתנות וחיוניות הם הצד החיובי של פעלתנות היתר.

3. מוכנות לקחת סיכונים נוצרת מהתרגלות לסיכונים שהיו נתונים בהם. לכן חלקם מסוגלים להיות נועזים, יזמים, קושרים קשרים בקלות ולומדים דברים חדשים.

4. התמודדות נכונה עם ההפרעה לאורך שנים, עשויה לחשל את יכולתם להתמודדות עם קשיים.

בהשוואה לאנשים ללא ההפרעה, אנשים עם קשיי קשב וריכוז עושים מאמץ גדול ומתמיד ללמוד ולהתמיד בפעילות. לכן האבחנה של הורים ומחנכים שהם עצלנים או שאין להם רצון היא אבחנה מוטעית וגורמת להם צער רב, תסכול, הרגשה שהם לא מובנים ועוול גדול. אנשים אלו עובדים קשה יותר מאחרים, אבל התוצאות אינן מותאמות למאמץ, לכן התסכול גדול. לכן, עידוד רב ומתמיד חשובים ביותר.

ב. התפתחות ההפרעה שאינה מטופלת.

ההיסטוריה של אנשים הסובלים מקשיים אלו לא אחת רצופה טעויות בהתייחסות למצבם. הסביבה מגיבה בדרך כלל באמצעות הוראות להיות שקט יותר, מרוכז יותר ומאורגן יותר. הילדים נכשלים בניסיונות למלא אחר ההוראות ו"זוכים" לאבחנה מוטעית של עצלן ולא אחראי. בשלב הבא עלולים הילדים להסיק מתגובות הסביבה מסקנות מוטעות אבל עגומות ושליליות לגבי מיהם ומה יש להם. כדי לחיות בשלום עם מחשבות ואמונות שליליות אלו, בונים הילדים דרכי התמודדות עם הפרשנות שהם נותנים למצבם. דרכי התמודדות אלו אינן יעילות בדרך כלל ואינן משפרות את המצב. כך המצב מחמיר והולך.

אם קיימים קשיים רגשיים, הם בדרך כלל תוצאה של ההתייחסות המוטעית של הסביבה.

הקשיים הרגשיים השכיחים הם: ערך עצמי ירוד. פחדים מכישלון. דיכאון וייאוש מהמצב. התנהגות אנטי חברתית עד כדי עבריינות. ניסיונות הרגעה עצמית ועידוד עצמי באמצעות חומרים ממכרים.

האמונות והמחשבות השכיחות הן: אני לא סומך על עצמי. אני מכשיל את עצמי. אני כשלון. אני עצלן ולא אחראי. אני אדם רע. זה מה שיהיה תמיד. אין לי מזל. אני פחות טוב מכולם. לא אוהבים אותי. משהו פגום אצלי.

דרכי ההתמודדות הלא יעילות השכיחות הן: הימנעות. דחיינות. ניסיון לבצע מספר משימות בו זמנית. מבצע משימות לא חשובות, כי הן קלות יותר. נוקט בגישה של יהיה מה שיהיה. מתייאש ונכנע למצבו.

מכל מה שנאמר כאן ניתן להבין מדוע חלק מרכזי בטיפול הוא הדרכה נכונה לסביבה לגבי התייחסות לקשיי הילדים, מאמציהם והכישורים החיוביים שלהם. אם האתגרים שמעמידים בפניהם יהיו מותאמים ליכולותיהם, יגדלו הסיכויים שהם גם יצליחו ויתקדמו כל הזמן.

תהליך הטיפול והטיפול העצמי בהפרעה.

א. עקרונות כלליים.

הניסיון והמעקב אחרי אנשים הסובלים מקשיים אלו מראה שניתן לאמן את המוח והמערכת העצבית לתקן חלק מהקשיים. תהליך זה מתרחש בשני ממדים.

ממד ההכלה: ממד זה ניבנה על ידי המלצות שמטרתן להקל על הילד ועל הסביבה על ידי יצירת מסגרות שבהם הילד יתפקד בתנאים מקלים: מעט גירויים, אפשרויות להרגעה, תנאי לימוד מתחשבים בקשייו, הקלות שונות והורדת לחצים מיותרים, חיזוקים רבים ועידוד.

ממד החשיפה:במסגרת ההכלה יוצרים ממד נוסף שבו חושפים את הילד באופן הדרגתי ומותאם לקשיים השונים על מנת לאמן אותו להתמודד איתם. החשיפות הן למצבי לחץ ולמצבים שיש בהם גירויים מסיחים. אם הילד נכשל בחשיפה, זהו סימן למבוגרים למתן עוד יותר את ההדרגתיות.

ההמלצות השונות משלבות בתוכן את ממד ההכלה ואת ממד החשיפה במינונים שונים. ההכלה מתרחשת כל הזמן על מנת להקל על הילד ועל הסביבה. החשיפה נעשית בהדרגה.

"אימון המוח והמערכת העצבית" נעשה באמצעות:

1. שינויים ביחס הסביבה לילד. הילדים הללו זקוקים לתמיכה, להכרה בקושי, לעידוד רב והערכה לגבי המאמצים שהם עושים והכוונה מקצועית.

2. זיהוי ושינוי אמונות ומחשבות מוטעות של הסביבה כלפי הילד ושל הילד כלפי עצמו.

3. השקעה בכישרונות המיוחדים שיש לילד.

4. שינויים התנהגותיים במטרה לנהל חיים מאורגנים ומרוכזים יותר. השינויים נרכשים באופן הדרגתי ומסודר על ידי מומחים לעיצוב התנהגות.

5. עיצוב הסביבה כדי שיהיו בה הגירויים המתאימים שלא יגרמו להסחות דעת בלתי הכרחיות.

6. היות ועל הילדים לעמוד בקצב הלימודים ולהיות שייכים לחברה, יש מקום לשקול שילוב תרופתי במהלך האימונים. לכל תרופה יש גם תופעות לוואי, אבל גם לאי שימוש בתרופה יש תופעות לוואי קשות. רופא מתאים המתמצא בתחום, יעזור בבחירה הנכונה. התרופה אינה מחליפה את האימונים והטיפולים המתוארים כאן, אלא מסייעת להם.

הילד אמור להבין "מה עושים לו." לכן כל צעד טיפולי מלווה בהתייחסות לעולמו הפנימי של הילד. מטרת השיח המתמשך עם הילד היא העצמה. ידע הוא כוח המאפשר לילד לא רק לקבל עזרה, אלא לחשוב מחשבות מסתגלות ומותאמות למצבו ולאט לאט גם לפעול באופן מסתגל ולעזור לעצמו.

מרכיבי השיחה עם הילד הם:

1. יצירת תנאים מתאימים לשיחה.

2. שאלות על מה הוא מבין בנושא המדובר: על עצמו עכשיו, על הבעיה וגורמיה, על התייחסות אחרים אליו, על העתיד.

3. על פי התשובות שהילד נותן, מספקים הסברים שמטרתם: הורדת אשמה, תקווה, אחריות על התמודדות משותפת עם הסביבה, אחריות לשאול על מה שלא מובן ולדווח על קשיים.

שלבי הטיפול המקובלים הם.

1. אבחון, מיון ומתן מידע.

2. טיפוח הצדדים החיוביים של ההפרעה.

3. זיהוי וטיפוח הכישרונות המיוחדים של הילד.

4. זיהוי ותיקון אמונות ומחשבות בלתי מסתגלות.

5. זיהוי דרכי התמודדות לא יעילות ותיקונם.

6. טיפול במאפיינים עיקריים בתחום הארגון והסדר.

7. טיפול במאפיינים עיקריים בתחום הקשב והריכוז.

8. טיפול במאפיינים עיקריים בתחום פעלתנות היתר.

תהליך טיפול בהשלכות ההפרעה.

1. טיפול בקשיים בתחום הרגשי.

2. טיפול בקשיים בתחום החברתי.

3. טיפול בקשיים הלימודיים.

4. טיפול בקשיים בעולם העבודה.

5. טיפול בקשיים בזוגיות.

תמיכה בטיפול באמצעות רפואה ורפואה משלימה.

ב. אבחון מיון ומתן מידע.

1. לימוד ההפרעה מתוך ספרים ואתרים מגובי מחקר יביא לשינוי האמונות לגבי הקשיים ויאפשר הבנה מציאותית של המצב והכרה באפשרות שניתן לצמוח מההתמודדות עם הקשיים. את הידע הזה מעבירים לילדים בהתאם ליכולתם להבין ועל פי ההבנות שהם כבר פיתחו.

2. זיהוי ומיון הקשיים.

3. זיהוי ומיון הכישרונות המיוחדים של הילד.

4. זיהוי ומיון ההשלכות שיש לקשיים.

5. זיהוי המחשבות הבלתי מסתגלות והמוטעות.

6. זיהוי דרכי התמודדות לא יעילות.

ג. טיפוח הצדדים החיוביים של ההפרעה.

1. עידוד לחשיבה יצירתית ומקוריות בכל תחום. לא להיכנע לביקורת על חשיבה יוצאת דופן.

2. עידוד לפגוש עולמות תוכן רבים, כולל אלו שלא קשורים למסגרות הלימודיות.נושאים לא מעניינים הם נושאים שמישהו כבר מצא בהם עניין, לכן יש אפשרות שהם מעניינים גם אחרים. בנושאים חדשים או מרתיעים, חיפוש אחר היופי והאתגר. טיפוח סקרנות לתחומי עניין רבים. זו דרך פשוטה לא להשתעמם, להנות ולהרגיש יותר בטוח בחיים.

3. שאלות רבות בתחום הלימודים בבית הספר קשורות לחיים, גם אם לא תמיד כך זה נראה. לכן יש טעם לעודד ילדים לברר ולגלות איך מה שנלמד עוזר ויעזור בחיים. ידע רב בתחומים שונים ומגוונים, מאפשרים למוח להגיע לתשובות חשובות, מענייניות ומקוריות. כך מסתדרים טוב יותר בחיים ויודעים טוב יותר לצאת ממצבים מסובכים.

4. נטילת סיכונים מחושבים בתחומים שונים. מתן הזדמנות להתנסויות מרתיעות, קשות, לא נוחות ולא נעימות.

5. זיהוי ותמיכה באופן גלוי יום יומי וקבוע בעבודה ובהישגים ולו גם הקטנים ביותר. התחברות לאנשים שיודעים לעשות זאת. התרחקות או אי התייחסות לאנשים שאינם יודעים לעשות זאת.

ד. זיהוי וטיפוח הכישרונות המיוחדים של הילד.

1. הורים יזהו בילדיהם כישרונות מיוחדים. הכישרונות הללו יכולים להיות בתחומי ספורט, אומנות, כישורים מכאניים, פעילות תנועתית ועוד.

2. לטיפוח כישרונות אלו יוקדש זמן ומשאבים.

3. ההורים אמורים להיות מלווים ונוכחים בחלק מהפעילות, לא כמעודדים רק לתחרות והישגים, אלא בעיקר כמשתתפים מוכשרים שעובדים קשה.

4. פעילות הילדים אמורה לבוא לידי ביטוי בדרכים שונות בחיי המשפחה.

ה. זיהוי ותיקון אמונות ומחשבות בלתי מסתגלות:

מצבים במציאות נתפסים על ידי החושים וזוכים להערכה ופירוש באמצעות מחשבות ואמונות. אם ההערכה והפירוש מוטעים, גם ההתייחסות שלנו כלפי המצב במציאות תהיה מוטעית. במילים אחרות, המחשבות, הרגשות וההתנהגות שלנו לא יאפשרו הסתגלות טובה.

המחקר הפסיכולוגי מגלה שמחשבות ואמונות הן הוראות פעולה. הן מפעילות את הרגשות. הרגש אמור להעיר אותנו לבחון ולתכנן פעולה. המחשבות ברשימה הבאה נמצאו אצל אנשים שונים הסובלים מההפרעה. אלו הן מחשבות בלתי מסתגלות המותאמות למציאות רק באופן חלקי. חלקן כי הן מבוססות על מידע חלקי או מוטעה וחלקן כי הן קיצוניות ופוגשות רק קטעי מציאות ורגעים מעטים. מחשבות אלו מפעילות רגשות לא נוחים, אבל אם המחשבה אינה מותאמת למציאות גם הרגש הלא נוח אינו מותאם. בהמשך גם הפעולות שינקטו בעקבות המחשבות והרגשות הללו לא יהיו מותאמות למציאות ויגרמו לפגיעות מיותרות לפרט או לאחר. קושי נספח לכל התהליך נעוץ בתרבות שלנו המעודדת פעולה על פי רגשות. הביטוי "תסמוך על הרגשות שלך" הוא ביטוי שכיח אך מטעה. המחקר הפסיכולוגי מגלה לנו שרגשות אינן תוכנית פעולה. רגשות מטרתם לעורר אותנו לשים לב למציאות, לבחון אותה, לתכנן תגובה מתאימה ורק אז להגיב.

חלק מהמחשבות וההערכות הבלתי מסתגלות אצל הסובלים מההפרעה נוצרו כתוצאה מטעויות בהערכת הסביבה את ההפרעה. בשלב מסוים חלק מהילדים החל להאמין בהערכות מוטעות אלו. חלק מהמחשבות הבלתי מסתגלות נוצרו כתוצאה מטיפול לא נכון שכלל הדרכה והכוונה מוטעים לילדים, שהביאו לכישלונות לא הכרחיים. חלק מהטעויות נוצרו מאי הבנה של הסביבה את המאמץ העצום שהילדים עושים כדי להתמודד עם ההפרעה ולכן לא ניתנו לילדים מספיק חיזוקים ותקווה.

הנה רשימה חלקית של מחשבות בלתי מסתגלות והצעות למחשבות מסתגלות במקומן:

אני לא סומך על עצמי: אני יכול בהחלט לסמוך על עצמי, אבל עלי לאמץ דרכי התמודדות יעילות שניתן ללמוד אותן.

אני מכשיל את עצמי: אני לא מכשיל את עצמי. יש לי קושי אמיתי ועל ידי דרכי לימוד ודרכי חיים מותאמים אוכל להצליח כמו כולם ואף יותר.

אני כשלון:אני לא כישלון, פשוט לא ידעו איך לכוון אותי ולכן נכשלתי. כמו כן לא הדגישו מספיק את הכישרונות שלי. כל יכולת שווה הרבה אפילו אם היא לא בתחום הלימודים בבית הספר. אנשים שיש להם הפרעה כזו יכולים להיות אנשים מוצלחים בתחומים רבים.

אני עצלן ולא אחראי: אני לא עצלן ולא לא אחראי. אני עובד קשה מאד וחרוץ מאד ולא אחת זקוק יותר מאחרים למנוחה והפסקות להתארגנות. אם אקבל הכוונה נכונה להתארגנות, עם הזמן אוכל להצליח כמו כולם ויותר מכך.

אני אדם רע:אני לא אדם רע. לפעמים אני מתוסכל מרוב הקשיים, כי לא לימדו אותי איך להתארגן איתם. אני מתפרץ כלפי אחרים שאינם מבינים אותי, אבל יש דרכים ללמוד וויסות רגשי והתנהגותי.

זה מה שיהיה תמיד: גם אני כמו אחרים אוכל ללמוד איך לא לתת להפרעה להפריע לי.

אין לי מזל: כל קושי שיש לאדם יכול להוות אתגר לצמיחה אישית. התגברות על קושי מלמדת אותי דברים שאחרים אינם יודעים.

אני פחות טוב מכולם: אני כמו כולם, רק שיש לי קושי כזה שניתן להתארגן כך שלא יפריע בחיים. התמודדות עם הקושי יכולה לפתח אותי יותר מאחרים.

לא אוהבים אותי: זה לא נכון. פשוט גם הסביבה מתוסכלת מכך שלא מצאו דרך לעזור לי ולכן הם מתנהגים לפעמים כאילו שאינם אוהבים אותי. עלי לשים לב כמה הם משקיעים בניסיונות עזרה, גם אם הם לא מצליחים בינתיים.

משהו פגום אצלי:הפגם היחיד שיש לי הוא קשיי קשב וריכוז ופעלתנות יתר. ניתן לטפל בפגם זה. פגם בתחום אחד אינו מעיד בהכרח על פגמים בתחומים אחרים.

ו. זיהוי דרכי התמודדות לא יעילות ותיקונם.

לימוד עצמי. להיות מורה של עצמך: זיהוי מה עוזר להתרכז ולהקשיב. לימוד עצמי באמצעות ניסיונות לגילוי מה עוזר להתרכז ולהקשיב. רישום התגליות במחברת התגלויות. לימוד להשתמש בתרופה, אם נעזרים בה.

הרגעה עצמית: הכנת ערכת הרגעה ותרגול הערכה. בערכת הרגעה יש רשימת פעולות, מצבים וחפצים מהנים, מרגשים ומרגיעים. תרגול יומי של טכניקות הרפיה באמצעות ריכוז בנשימות קלות ונוחות או נשימות בטן וכיווץ, מתיחה ושחרור של שרירים שונים בכל הגוף. מי שמתורגל בהרגעה עצמית יוכל ביתר יעילות להירגע במצבי מתח. אנשים נרגעים בין השאר על ידי מים, מוזיקה, פעילות גופנית, פעולות מהנות, משחקי שולחן ומשחקי חשיבה, יצירה, אומנות ועוד. שימו לב! מחקרים מראים שהרגעה באמצעות מסך טלביזיה או מחשב, כאשר הילד אינו פעיל, אינם מרגיעים. הרגעה מתחילה בפסק זמן שבו הילד מתרחק מהגירוי המאיים למקום בטוח למשך מספיק זמן להפעלת כלי ההרגעה שבערכה.

דמיון: הפעלת הדמיון בזמן פעילות לימודית ובמצבים אחרים. דמיון הוא מעין חזרה לפני הביצוע במציאות. חזרות משפרות ביצוע. סרטים אינם מפעילים את הדמיון.

התמודדות: זיהוי התמודדויות לא יעילות והחלפתן ביעילות. מחקרים מראים שהתמדה בהתמודדות וחשיפה הדרגתית לקשיים, מובילים בהמשך הדרך גם לתוצאות והישגים. הנה רשימה של התמודדויות שכיחות ולא יעילות ומולן ההתמודדות היעילה.

1. במקום הימנעות: חשיפה הדרגתית למצבים לא נוחים, עשיית "דווקא!"למצבים שרגילים להימנע מהם. עידוד עצמי להצלחה בחשיפה עצמה ולאו דווקא לתוצאת החשיפה ולהישגי תוכן החשיפה. התוצאות יגיעו בהמשך.

2. במקום דחיינות: בחירת משימות מוגדרות עם לוח זמנים, סיוע בתזכורות. צמצום מספר המשימות.

3. במקום לבצע מספר משימות בו זמנית: מיון ורישום משימות לקראת ביצוען אחת לאחת. הגדרת לוח זמנים למשימות. צמצום מספר המשימות.

4. במקום לבצע משימות לא חשובות, כי הן קלות יותר: מיון משימות עיקריות ומיותרות. וויתור על משימות מיותרות.

5. במקום גישה של יהיה מה שיהיה: אין סיבה לוותר. ניתן לחלק משימות לחלקים קטנים. ניתן להסתפק בהישגים חלקיים ובהדרגתיות. חשוב לזכור ולהזכיר שכל השג קטן מצטבר אט אט להישג משמעותי.

6. במקום להתייאש ולהיכנע למצב: אין סיבה להתייאש, תמיד יש אפשרויות אחרות. לזכור ולהזכיר מה שיש בנו ובאחרים יותר מאשר מה שאין. הצלחות יגיעו עם התמדה ועבודה, גם אם בדרך יש הצלחות חלקיות.

ז. טיפול במאפיינים עיקריים בתחום הארגון והסדר:

1. תכנון קבוע של סדר יום וסדר שבוע ברורים. התכנון כולל לא רק את החובות אלא גם את הבילויים, ההנאות והמפגשים עם אחרים.

2. חיים עם יומן שבועי, כאשר כל השבוע מול העיניים. הקצבת זמן מוגדר ביומן לכל מה שמתוכנן לביצוע. הכנסת אורח חיים עם יומן שבועי נעשית באופן הדרגתי. בכל שבוע מוסיפים יום מתוכנן, או בכל שבוע מוסיפים משימה יומית קבועה מתוכננת. היומן ועפרון בצידו יהיה בגודל של מכשיר סלולארי, מהודק בגומייה למכשיר ונמצא צמוד אלינו בכל מקום. פעם בשבוע מתכננים את השבוע הקרוב. בכל ערב מעדכנים את התוכניות.

3. צמצום חפצים. כך יהיה צורך להשקיע פחות זמן בסדר. שמירה רק מה שצריך באמת. חיבור חפצים לתיק ולחגורה. לחפצים חשובים אמור להיות מקום קבוע.

4. הכנת רשימות קבועות של מטלות. רישום הבטחות ופגישות ביומן השבועי ביום ובשעה שנקבעה. צמצום מטלות וצמצום אפשרויות בחירה.

5. צמצום גירויים בסביבה. יצירת סביבות נקיות עד כמה שניתן.

6. זיהוי מידע חשוב מראש לגבי מה שעתיד להתרחש כדי להיות פחות מופתעים ויותר מאורגנים ומורגלים בשינויים.

7. תוכנית חירום להפתעות: א. השהיה ופסק זמן להרפיה, הרגעה והתארגנות. ב. בדיקה ביומן מה ניתן לשנות. ג. דיבור עצמי לעידוד ולקיחת סיכון לקראת הרפתקאונת לא נודעת.

8. כיוון השעון כשעון מקדים כדי למנוע איחורים. יציאה הרבה יותר מוקדם לכל מקום. הכנת תעסוקה מהנה להמתנה.

ח. טיפול במאפיינים עיקריים בתחום הקשב והריכוז:

באופן כללי מומלץ לחתור לחיי שיגרה מתוכננים עם מעט שינויים ומעברים. התכוננות לפני שינויים ומעברים מצד אחד ומצד שני נטילת סיכונים מחושבים. השגרה מאפשרת "נחיתה רכה" בסיום ההרפתקה והשינוי.

1. טעויות קטנות ואי החמצת פרטים קטנים, ניתן לצמצם על ידי עבודה איטית, קריאה מספר פעמים, שימוש באצבע מורה על הטכסט, חזרה על דברי אחרים ובקשת אישורם כדי לוודא הבנה.

2. התמדה בעבודה ולימוד לאורך זמן ניתן להשיג על ידי עבודה במשבצות של 20 דקות בערך עם הפסקה של 5 עד 10 דקות בין כל משבצת עבודה. לילדים שונים משבצות זמן שונות. חשוב לזהות את משך הזמן שבו הילד מרוכז ולאפשר הפסקת לימוד למנוחה מספר דקות מוקדם יותר. יש להכין יחידות לימוד קצרות.

3. מידע חסר ניתן להשלים באמצעות הקלטות, בקשה מאחרים לספק מידע חסר ורישום מהיר של מה שנאמר לקריאה מאוחרת יותר.

4. כדי למנוע מעבר מהיר מעניין לעניין, אפשר למיין ולרשום משימות לקראת ביצוען אחת לאחת. לכל משימה יש להקציב זמן.

5. מציאת גורמים בסביבה שמסייעים ומפריעים לריכוז ולקשב וצמצום מתמיד של כמות הגירויים בסביבה. כך מצמצמים את הסחת הדעת. קירבה פיזית למקור המידע ושמירה על קשר עין עם מקור המידע, תורמים את תרומתם לקשב.

6. ניתן לרכוש דרכי לימוד יעילות אצל מומחים בתחום אסטרטגיות למידה. הנה מספר דוגמאות: א. שכלול טכניקות של הגברת זיכרון. ב. פיתוח דרכים לסכם חומר ולכתוב תשובות ומאמרים. ג. עבודה עם דפי ניווט ובהם סדר פעולות בתחומים שונים. ד. עריכת רשימות, סיכום סיכומים בהירים, צבעוניים ומסודרים. מה שרואים זוכרים טוב יותר בדרך כלל. ה. לימוד דרכי התכוננות יעילות למבחנים. ו. למידה עם חברים מתאימים. ז. לאפשר זמן רב יותר למשימות. ח. ביצוע ברגע האחרון של משימות קצרות שאינן דורשות הכנה רבה. בזמן הזה היעילות גוברת אצל ילדים רבים עם ADHD.

ט. טיפול במאפיינים העיקריים בתחום פעלתנות יתר.

1. הכוונה לעסוק בפעילות גופנית מסוגים שונים: ספורט, רקוד, טיול, עבודה בגינה, שליחויות, או כל פעילות גופנית אחרת.

2. פיתוח תשומת לב לקושי של אחרים להכיל התרוצצות, רעש, דיבור רב. בהמשך, זיהוי מתי נוח להיות עם אנשים ומתי נוח להיות לבד. עידוד והכוונה למצוא חברת אנשים שמסתדרים טוב עם פעלתנות יתר. יש כאלו!

3. תכנון לוחות זמנים של הימצאות במקומות מסוימים. לימוד להעריך את משך הזמן שנוח להימצא במקום מסוים ועם אנשים מסוימים.

4. עידוד לנטילת סיכונים מחושבים תוך דאגה לאבטחה מתאימה.

5. אימון במהלך שיחות עם אחרים: להקשיב ולדחות סיפוק של תגובה מיידית. ברוב המקרים תשובות כגון: "אני צריך לחשוב על זה," "אין לי תשובה מיידית," "אני אחזור אליך," יספקו אותם ואת האחרים.

6. התארגנות באמצעות תעסוקה למצבי תור ומצבי המתנה.

7. להיות מכוון למידע לגבי תוכניות לעתיד ומה שעתיד להתרחש. ידיעה מראש מונעת הפתעות ומאפשרת התארגנות לקראת השינוי.

8. למקרים של התפרצויות בעקבות התעוררות בעיה, פעולה על פי מהלכים פשוטים של פתרון בעיה: א. מה הייתה הבעיה שיצרה אצלך אי נוחות וקושי. ב. איך פתרת אותה? ג. האם הפתרון היה יעיל? מה המחיר ששלמת עבור הפתרון. ד. איך ניתן היה לפתור את הבעיה בדרכים יעילות יותר, ללא כוח ובמחיר נמוך יותר? ה. המבוגר גם יציע פתרונות שיש בהם משא ומתן הגון והילד יתנסה בפתרונות שלו ושל המבוגרים.

י. שימוש ברפואה ורפואה משלימה לADHD.

להגברת הריכוז הקשב והפחתת פעלתנות יתר יש רק תרופות במסגרת הרפואה. אין כרגע תרופות טובות שנחקרו ברפואה משלימה. מטרת התרופה היא לצמצם את תופעות הADHDולאפשר את הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי.

אין טיפולים אחרים יעילים פרט לטיפול הקוגניטיבי התנהגותי המוצע. לגבי טיפול ב"נוירו פידבק", יש עדויות מסוימות להצלחה באמצעות הטיפול. אבל הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי הוא בעצם סוג של "נוירו פידבק", כלומר אימון של המוח באמצעות אימונים מחשבתיים, רגשיים והתנהגותיים.

תהליך הטיפול בהשלכות ההפרעה.

א. טיפול בקשיים בתחום הרגשי:

1. ילדים אלו זקוקים לחיזוקים רבים, תמיכה ועידוד ברגע האמת על פעילות נכונה, לכן חשוב להרחיב פעילויות בתחומי הכישרונות שלהם. רישום הצלחות "במחברת אור" יאפשר לקרוא ולהיזכר בהן ברגעים קשים כדי לחזק ערך עצמי. מבוגרים יבחרו מקצועות ותחומי פעילות בהם הם יכולים להביא לידי ביטוי את יכולותיהם ולנצל את יתרונות הפרעה.

2. מבוגרים שטיפלו לא נכון בילדיהם אמורים לבקש סליחה ומחילה על מסרים מוטעים שהעבירו. וכמובן לתקן אותם. (ראו את הטעויות המחשבתיות ותיקונם.)

3. צמצום ביקורת, הערות, טענות ועונשים היות ומהלכים אלו תורמים מעט אם בכלל לשינוי הרגלים. במקום בקורת ניתן לראות בקשיים טעויות שיש לתקן באמצעות תהליכי שינוי המובאים כאן. הורים אמורים לבטל את האבחנה שמדובר בבעיה משמעתית. ילדים ומבוגרים אמורים להתייחס לעצמם בצורה דומה ולנטרל ביקורת עצמית כוללנית.

4. הגנה על הילדים מפני מערכות חינוך מענישות ובלתי מתחשבות. יש לדרוש תגובות מותאמות לקשיי הילד ברוח חוברת זו. חשוב לאמן את הילד לעמוד באופן תרבותי על זכויותיו.

5. גם מבוגרים וגם ילדים יתאמנו לפעול באופן תקיף ולא תוקפני או וותרני. תקיפות (אסרטיביות) היא תגובה העומדת בין וויתור על הכול ולהרגיש כעס ותסכול לבין לקחת הכול בכוח ולקנות בדרך כלל אויב. יש ללמוד לנהל משא ומתן תרבותי שמוביל לפשרה פיוס ושלום.

6. בנוסף לכך אלו:

הערכה עצמית נמוכה ניתן להעלות גם על ידי הטלת משימות מחייבות משפחתיות ועידוד למעשים טובים וכפי שנאמר קודם, השקעה וטיפוח כישרונות קיימים.

מצב רוח ירוד ניתן לשיפור באמצעות קבלה, הכלה וזמן לביטוי מילולי של רגשות שליליים. בהמשך גם הכוונה לפעילות מהנה וחיזוק עצמי.

עצבנות ומתח ניתן להרגיע באמצעות קבלה, הכלה, זמן לביטוי מילולי של המתח ושימוש בערכת הרגעה.

חששות ודאגות ניתן למתן באמצעות קבלה, הכלה, זמן לביטוי מילולי של הדאגות. בהמשך הערכות לקראת אפשרות שאיום מסוים עלול להתממש.

ב. טיפול בקשיים בתחום החברתי.

בגלל הנטייה לתגובות ללא השהיה ומחשבה תחילה וקשיי התארגנות, הסובלים מההפרעה מקבלים לא אחת החלטות פזיזות, מתקשים לשלוט בכעסים וטועים בפרשנות שלהם את המצב החברתי בו הם נתונים. לא אחת הם מתקשים לשמור על קשרים חברתיים ועל זוגיות, פוגעים באחרים ולא עומדים בהתחייבות.

ליצנים: לא אחת ילדם אלו הם ליצנים בגלל חוש ההומור המיוחד שלהם, לכן יש לכוון אותם כיצד לא לוותר על חוש ההומור, להיות נעימים, מיוחדים ומשעשעים מבלי להיות ליצנים. בעיקר חשוב ללמוד מתי, כמה וכלפי מי להגיב בהומור. באמצעות תרגול של וויסות רגשות, ניסוי וטעייה וניתוח מצבי הצלחה וכישלון ניתן ללמוד זאת.

דחויים: הסובלים מההפרעה עלולים להיות דחויים, כי לא אחת לא נוח בחברתם. יש מצב חברתי לא מוסרי המכונה "שעיר לעזאזל" שבו יש קבוצה של ילדים פוגעת ודוחה אחד. מיעוט נפגע זכאי למלוא ההגנה. האשמות בסגנון של "גם לו יש חלק במצב," או "הוא מזמין את זה," אינן נכונות ואף אכזריות. מדובר בכוחות לא שווים. הורים לילדים דחויים ידרשו הגנה ופעילות חברתית מתאימה כדי להכחיד את התופעה. הורים אלו לא יסכימו שהסביבה האחראית לא תגיב לתופעה חברתית חמורה זו. אי תגובה של סביבה אחראית כמוה כשיתוף פעולה בדחיית הילד. סיוע נפשי לילד הדחוי כולל בעיקר העלאת הערך העצמי ועידוד והכוונה לקשור קשרים עם קבוצת ילדים אפילו שולית, כדי שתהיה לו קבוצת תמיכה של בני גילו. ילד שסובל מתופעה זו עלול לשאת מצוקה רגשית שתימשך שנים, לכן חשוב לספק לו הגנה מתאימה. במקרים קשים ומתמשכים יש להעביר את הילד למסגרת שונה.

בריונים:לא אחת נתפסים ילדים אלו כבריונים בגלל תגובות ללא השהיה ומחשבה תחילה. הדרכת הילדים להגיב בהשהיית תגובות ובתגובות אסרטיביות של חתירה לפשרה ושלום, כלים שתוארו קודם, מצמצמת התנהגות זו.

כישרונות כדרך להתחברות: כל כישרון שהילד מממש, מהווה גם הזדמנות ליצירת קשרים חברתיים משמעותיים שבהם תוכן הקשר הוא גם חלק מטיפוח הכישרון. כך הספורטאים, האמנים השונים, בעלי המיומנויות המכאניות, בעלי התחביבים השונים, הפעילים בתנועות נוער שונות ועוד.

קשיים חברתיים גורמים לאובדן הזדמנות לרכוש מיומנויות חברתיות וזיהוי קודים חברתיים. לכן גם נראה אחוז גבוה יותר של עבריינות אצל בנים הסובלים מההפרעה. טיפול נכון ותרגול קבוע, ברוב המקרים מונע להגיע למצב חברתי קשה זה.

ג. טיפול בקשיים לימודיים.

הסובלים מההפרעה זקוקים לתנאים מיוחדים כדי להצליח ללמוד ולא לצבור פערים. כל ההמלצות המופיעות בפרקים הקודמים מתאימות לטיפול בקשיים הלימודיים.

אין צורך לדאוג אם צוברים פערים לימודיים. פערים אלו יושלמו במהלך החיים ובעיקר בזמן שמבוגרים יתחילו הכשרה לקראת המקצוע שיבחר. בינתיים משקיעים ומטפחים כישרונות קיימים, לומדים ללמוד, לומדים לשלוט בהפרעה, מטפחים ערך עצמי, מצב רוח טוב, יכולת לנהל משא ומתן ומיומנויות חברתיות. אלו הם כישורים חשובים לחיים באמצעותם ניתן לממש יעוד בחיים, למצוא בהם טעם וערך ולשמוח לאורך זמן.

ד. טיפול בקשיים בעולם העבודה:

אם ההפרעה לא טופלה כראוי, סביר להניח שיתגלו קשיים במציאת עבודה, בבחירת מקצוע, בביצוע מטלות בעבודה, בהתמדה בעבודה וביחסים בין אישיים במקום העבודה. אל ייאוש, עבודה מאומצת על פי ההמלצות שבחוברת זו, תישא את פירותיה. גם אם מספר שנות עבודה ופרנסה ילכו לאיבוד, ניתן יהיה להשלים פערים אלו במשך הזמן אחרי רכישת היכולות לשלוט בהפרעה. רכישת יכולת השליטה בהפרעה תאפשר לכישרונות ללבלב ולפרוח.

ה. טיפול בקשיים בזוגיות.

כאשר צופים אצל אחד מבני הזוג בחלק מהתופעות שתוארו כאן, עולה החשד שמדובר בקשיי קשב וריכוז שלא טופלו כראוי בילדות. חשוב לברר ולאבחן אם אכן מדובר בהפרעה זו. אם אכן זה המצב, כל התלונות, הביקורות והטענות יתבררו כהתנהגויות שלא נעשו מתוך כונה רעה אלא מתוך קושי הנובע מההפרעה.

אחריותו של הסובל מההפרעה לטפל על פי ההמלצות וכך לתרום את תרומתו להחזרת הזוגיות למצב של איזון בריא. בני הזוג יסייעו בתרגול ואימון באופן מתמיד והמצב ילך וישתפר.

ו. רפואה ורפואה משלימה למתח, חרדה ודיכאון.

לרפואה יש היום מגוון תרופות להקלה במצבי מתח, חרדה ודיכאון. ילדים ונוער חייבים ליווי ומעקב של פסיכיאטר ילדים. מבוגרים יכולים להיעזר בליווי מומחים ברפואת משפחה שיש להם הכשרה לטפל במצבים רגשיים אלו. מטרת הטיפול התרופתי במצבים הללו היא לאפשר לקיים את ההמלצות ולצמצם נזקים עד שההמלצות הטיפוליות יפעלו את פעולתן.

מחקרים מצביעים על חמש המלצות בסיסיות שמקלות על מתח, חרדה ודיכאון: פעילות גופנית, פעולות מהנות עם חברים, סדר יום מגוון, תשומת לב לחשיבה מסתגלת חיובית וזיהוי ומימוש רצונות באופן מתחשב. לא תמיד המלצות אלו יספיקו ויהיה צורך בתוספת של טיפול תרופתי.

במצבים רגשיים קלים ובינוניים יש למומחים ברפואה משלימה מספר פתרונות יעילים. אבל גם טיפול משלים אמור להינתן ולהיות מלווה במומחה בתחום.

רשימת ספרים מומלצים

וולמר לאורה (2008). האיידיאייצ'די שלי: מסע לעולם הפרעת הקשב והריכוז דרך אגדה והדרכה מעשית. הוצאת אמציה.

שרית טגנסטקי (2006). מי מפחד מ-ADHD מדריך מעשי להורים ולאנשי מקצוע בתחום בעיות קשב וריכוז.הוצאת רימונים.

איריס מנור, שמואל טיאנו (2005). לחיות עם הפרעת קשב וריכוז ADHD.הוצאת דיונון.

אהוד פריס (2010). הפרעת קשב וריכוז - קשיי למידה: אבחון וטיפול. הוצאת ידיעות ספרים ואסטרולוג.

בארקלי ראסל (2011). לשלוט בADHD. הוצאת גלילה.

Ramsay J.R. Rostain A.L.,(2007) Cognitive-Behavioral Therapy for Adult ADHD: An Integrative Psychosocial and Medical Approach (Practical Clinical Guidebooks) Routledge.

בזכות העבודה, איגרת עידוד למאבק.

קהלת מכריז שאין טוב מאשר לשמוח בעשייה טובה כל ימי חיינו.

זהו היתרון לעמלנו.

ובכן, איזו היא הדרך הישרה שתבחר בה?

הדרך הישרה היא העבודה, היא המעוררת תקווה לך והשראה לאחרים.

כשאתה בא אל מה שצריך להתגבר עליו, תדע בביטחון שבמעשים הנכונים תעמוד באתגר הזה.

על ידי הביטחון שלך, תזכה לשמוח בכך שאתה מסוגל, שאתה יכול.

בכל דרך שתלך, לא התוצאות העיקראלא המעשה וההתגברות על החולשה והייאוש.

התוצאות ינבעו מהעבודה ומהמאבק.

אם התגברת, תדע שאתה כבר מוכן להצליח גם במקום אחר ובזמן אחר.

אלוהים רוצה שתדע שאתה יכול, שאין צורך להתייאש.

ולא תאמר: "אני לא מסוגל," "קשה לי," "לא איכפת לי," "נמאס לי," "אעזוב את זה," "משעמם לי," אלא תאמר: "זה קשה ולא קל ולא פשוט בכלל, אבל אני מסוגל," "אני אתגבר על הקושי," "איכפת לי," "אני חזק," "זה יכול להיות מעניין," "לא אוותר," "יש לי סקרנות כמו שיש לי תיאבון."

וככל שתתמיד בעבודה תמצא שיהיה לך יותר ויותר קל, יותר ויותר מעניין.

תמצא שאתה הולך ומתגבר, הולך ומתחזק.

ותזכה שיאהבו אותך ויעריכו אותך בגלל העשייה.

וגם אתה תאהב אחרים ותעריך אחרים בזכות העבודה שלהם.

ותזכור כל הזמן, כי אלוהים רוצה שנעבוד.

שעתידנו בעבודה,

כי מן העבודה יצא ההווה הטוב והעתיד הטוב שייזכר כעבר מעורר.

דפי הדרכה למורה לסיוע והקלה לילדים הסובלים מADHD

מבוא

ADHD, קשיי קשב וריכוז עם או בלי פעלתנות יתר (היפראקטיביות) הם קשיים מולדים המושפעים גם על ידי הרגלי התנהגות ותרבות.ההפרעה יוצרת אי נוחות בסביבה ונמשכת שנים רבות. הלחצים בהם נתונה המשפחה והסביבה החינוכית מניעים לניסיונות טיפוליים שונים ומוטעים שגם עלולים לגרום נזק לילד. ההמלצות כאן מגובות במחקר רפואי.

קשיי הילדים באים לידי ביטוי בשלושה תחומים: 1. קשיי התארגנות ותכנון. 2. קשיים בריכוז וקשב. 3. תנועתיות יתר ולפעמים התפרצויות.

אם קשיים אלו אינם מטופלים כראוי עלולים להיווצר קשיים מתמשכים בתחום הרגשי, החברתי והלימודי תעסוקתי. למחנך יכולה להיות השפעה חיובית או חס וחלילה שלילית על הילד ולפגוע בהתפתחותו.

לקשיים יש גם צדדים חיוביים. חשוב לא לדכא אותם, אלא לתת להם מקום. הצדדים החיוביים הם אינטליגנציה גבוהה, יצירתיות, מקוריות, חיוניות, אומץ ויוזמה.

בהשוואה לילדים ללא ההפרעה, ילדים עם קשיי קשב וריכוז עושים מאמץ גדול ומתמיד ללמוד ולהתמיד בפעילות. לכן האבחנה של הורים ומחנכים שהם עצלנים או שאין להם רצון או שהם עושים דווקא היא אבחנה מוטעית וגורמת להם צער רב, תסכול, הרגשה שהם לא מובנים ועוול גדול. ילדים עלולים להאמין לאבחנות הללו ולהישבר. תוצאות עבודתם אינן מותאמות למאמץ, לכן התסכול גדול. לכן, עידוד רב ומתמיד חשובים ביותר.

ילדים שלא מגיבים אליהם כראוי מפתחים:

קשיים הרגשיים כגון:ערך עצמי ירוד. פחדים מכישלון. דיכאון וייאוש מהמצב. התנהגות אנטי חברתית עד כדי עבריינות. ניסיונות הרגעה עצמית ועידוד עצמי באמצעות חומרים ממכרים.

מחשבות שליליות על עצמם כגון:אי אפשר לסמוך עלי. אני כשלון. אני עצלן ולא אחראי. אני אדם רע. זה מה שיהיה תמיד. אין לי מזל. אני פחות טוב מכולם. לא אוהבים אותי. משהו פגום אצלי.

דרכי התמודדות לא יעילות כגון:הימנעות. דחיינות. ניסיון לבצע מספר משימות בו זמנית. מבצע משימות לא חשובות, כי הן קלות יותר. נוקט בגישה של יהיה מה שיהיה. מתייאש ונכנע למצבו.

מסגרת הכלה

מסגרת הכלה היא תנאי הכרחי לטיפול נכון בילד. מסגרת הכלה כוללת תנאים בכיתה רגילה, בהם הילד יתפקד בתנאים מקלים: מעט גירויים, אפשרויות להרגעה, תנאי לימוד מתחשבים בקשייו, הקלות שונות והורדת לחצים מיותרים, חיזוקים רבים ועידוד. במסגרת זו יש מקום באופן הדרגתי ומתואם עם הילד וההורים, להציע התמודדויות מעט יותר קשות. אם הילד נכשל בהתמודדות סימן שהמשימה לא הייתה מותאמת.

רשימת המלצות מפורטת

זכרו! למורה יש שתי משימות חשובות: א. להיות בקשר בטוח מבין ומאמין עם הילדים. ב. ליצור אווירת לימודים אוהדת וסקרנית בכיתה. ג. המורה אינו אחראי על ההצלחות הלימודיות, אך קשר טוב עם הילד ואווירת לימוד נכונה, מגבירים סיכויי הצלחה בלימודים.

1. קשירת קשר עם הילד. הילד אינו בעיה משמעתית. יש לתת חיזוקים רבים ועידוד לכל הצלחה ומאמץ קטנים. יש לצמצם ביקורת, הערות, ועונשים היות ומהלכים אלו תורמים מעט אם בכלל לשינוי הרגלים. במקום בקורת ניתן לראות בקשיים טעויות שיש לתקן באמצעות תהליכי שינוי.

2. מתן מקום לכישרונות המיוחדים שיש לילד.

3. חלוקת השיעור לשני חלקים ומנוחה מחוץ לכיתה ולפעמים בתוך הכיתה, באמצע השיעור.

4. פרוק משימות לחלקים קטנים יותר. ו/או מתן זמן רב יותר לכל משימה. מבחנים עם תוספת זמן.

5. מציאת מקומות לימוד שבהם יש פחות גירויים מסיחים.

6. מציאת מקום בטוח בבית הספר כדי שהילד יוכל להירגע במצבים של סערה רגשית.

7. לפעמים אפשר להציע במקום השעיה, יום או מספר שעות מנוחה בבית להתאוששות. פעולה ידידותית זו נעשית כשהיא מלווה במסר של שייכות: "אנחנו מחכים לך מחר" ואף טלפון הביתה להתעניינות איך מרגיש.

8. שיחות ברור עם הילד כשנוצרת מהומה לא יכללו "משפט שדה", אלא את התהליך המלמד הבא: א. אחרי שהילד נרגע, יצירת תנאים מתאימים לשיחה של כ10 דקות. ב. שאלות על מה הוא מבין בנושא המדובר: על עצמו עכשיו, על הבעיה וגורמיה, על התייחסות אחרים אליו, על העתיד. ג. על פי התשובות שהילד נותן, מספקים הסברים שמטרתם: הורדת אשמה, תקווה, אחריות על התמודדות משותפת עם הסביבה, אחריות לשאול על מה שלא מובן ולדווח על קשיים. ד. עונשים אינם תורמים לשינוי הרגלים.

9. עידוד וברכות ברגעי כישלון. הדגשת העבודה וההשקעה ופחות את ההצלחות. איומים וניבויים שליליים (קללות), מייאשים.

10. הגנה לילד במקרים של שעיר לעזאזל, במקום להאשים אותו שהוא מביא את זה על עצמו.

11. רשימת מסרים חיוביים להציע לילד לחשוב עליהם: א. אני יכול לסמוך על עצמי, אלמד דרכי התמודדות יעילות. ב. יש לי קושי אמיתי שאתגבר עליו במשך הזמן. ג.אני לא כישלון, יש לי כישרונות. אנשים כמוני יכולים להיות אנשים מוצלחים בתחומים רבים. ד.אני עובד קשה מאד אבל זקוק ליותר מנוחה להתארגנות. ה. במשך הזמן גם אצליח. ו.לפעמים אני מתוסכל מרוב הקשיים. זה יכול לקרות לכל אחד. ז.אוכל ללמוד איך לא לתת להפרעה להפריע לי. ח. קושישיש לאדם יכול להוות אתגר לצמיחה אישית. התגברות על קושי מלמדת אותי דברים שאחרים אינם יודעים. ט. אני כמו כולם, רק שיש לי קושי שניתן להתארגן כך שלא יפריע בחיים. י.לפעמים המבוגרים מתוסכלים שלא מצאו דרך לעזור לי והם מוציאים את זה עלי, אבל זה מרוב רצון טוב לעזור.

תמיכה ועידוד להתמודדות, מסרים לילדים.

1. היה מורה של עצמך. למד מה עוזר לך ומה מפריע לך להתרכז. שנה את המצב. עודד את עצמך כל הזמן, כך מצליחים בסוף.

2. קח פסק זמן כדי לפעול להרגעה עצמית עם מה שלמדת שמרגיע אותך.

3. דמיין את התשובות.

4. נסה באופן חלקי. הניסיון שווה ללא קשר להצלחה. עשה עכשיו באופן חלקי כדי להרגיש שמחה שלא דחית. עשה חלק מהשעורים, זה בסדר.

5. בחר משימה אחת. בחר את המשימה הכי חשובה. לפי הצורך חלק את המשימה לחלקים. עשה כל חלק בנפרד.

6. צמצם את החפצים שעל השולחן.

7. בקש שיודיע לך מראש על שינויים כדי שלא תהיה מופתע.

8. קרא יותר לאט.

9. כתוב סיכומים בצבעים.

10. יש לך יותר זמן.

תמיכה נפשית

הערכה עצמית נמוכה ניתן להעלות גם על ידי הטלת משימות ותפקידים למען הכיתה, עידוד למעשים טובים, מתן מקום לכישרונות קיימים.

עצבנות ומתח ניתן להרגיע באמצעות קבלה, הכלה, זמן לביטוי מילולי של המתח ושימוש בפסק הזמן ובערכת הרגעה.

סיוע חברתי

בגלל הנטייה לתגובות ללא השהיה ומחשבה תחילה וקשיי התארגנות, הסובלים מההפרעה מקבלים לא אחת החלטות פזיזות, מתקשים לשלוט בכעסים וטועים בפרשנות שלהם את המצב החברתי בו הם נתונים. לא אחת הם מתקשים לשמור על קשרים חברתיים, פוגעים באחרים שלא בכוונה ולא עומדים בהתחייבות.

ליצנים: כוונו אותם להיות משעשעים בלי להפריע.

דחויים: הסובלים מההפרעה עלולים להיות דחויים, כי לא אחת לא נוח בחברתם. יש מצב חברתי לא מוסרי המכונה "שעיר לעזאזל" שבו יש קבוצה של ילדים פוגעת ודוחה אחד. מיעוט נפגע זכאי למלוא ההגנה. האשמות בסגנון של "גם לו יש חלק במצב," או "הוא מזמין את זה," אינן נכונות ואף אכזריות. מדובר בכוחות לא שווים. יש כיום מספר תוכניות להכחדת תופעה חברתית זו. התוכניות כוללת הגנה על הילד, פעילות חברתית עם הילדים והסברה להורים. אי תגובה של סביבה אחראית כמוה כשיתוף פעולה בדחיית הילד. סיוע נפשי לילד הדחוי כולל בעיקר העלאת הערך העצמי ועידוד והכוונה לקשור קשרים עם קבוצת ילדים אפילו שולית, כדי שתהיה לו קבוצת תמיכה של בני גילו. ילד שסובל מתופעה זו עלול לשאת מצוקה רגשית שתימשך שנים, לכן חשוב לספק לו הגנה מתאימה.

רשימת ספרים מומלצים

וולמר לאורה (2008). האיידיאייצ'די שלי: מסע לעולם הפרעת הקשב והריכוז דרך אגדה והדרכה מעשית. הוצאת אמציה.

שרית טגנסטקי (2006). מי מפחד מ-ADHD מדריך מעשי להורים ולאנשי מקצוע בתחום בעיות קשב וריכוז.הוצאת רימונים.

חוברת הדרכה לטיפול בקשיי קשב וריכוז

תגובות

הוספת תגובה

צרו קשר