הפרעות בהתנהגות המלצות למורים (מאי 2017)

דפי הדרכה למורה לסיוע והקלה לסובלים מקשיי קשב וריכוז

מאת יששכר עשת

א. מבוא

   הפרעת קשיי קשב וריכוז היא הפרעה מולדת המושפעת גם על ידי הרגלי התנהגות ותרבות. בערך 10% מהאוכלוסייה, נולדים עם רמות שונות של קשיי קשב וריכוז, פעלתנות יתר וקשיים בוויסות רגשי. אין דרכים מדויקות לאבחנה מדויקת של ההפרעה. הדרך היעילה יותר היא דיווח עצמי ודיווח של הסביבה לאורך זמן באמצעות שאלונים המביאים את אוסף התופעות השייכות להפרעה. אצל חלק מהילדים הקשיים מתמתנים בגיל ההתבגרות. חלק מהמבוגרים לומדים להסתדר עם הקשיים, או למצוא תעסוקה המתאימה לקשיים. מבוגרים שטופלו נכון בילדותם, בדרך כלל צומחים ומתפתחים כתוצאה מהתמודדות נכונה.

   ההפרעה יוצרת אי נוחות בסביבה ונמשכת שנים רבות. הלחצים בהם נתונה המשפחה והסביבה, מניעים לניסיונות טיפוליים שונים. כסף רב מושקע בניסיונות טיפוליים אלו. לרוב ההצעות הטיפוליות שקיימות אין עדויות מחקריות ליעילותן והנזק שלהן הוא בעיקר באי עשייה של מה שמומלץ לעשות על פי המחקר הרפואי. החיים הקשים של המשפחה והסביבה, עם ילד או מבוגר הסובלים מההפרעה, גם גורמים לא אחת לנסות לפעול באמצעות ענישה, מתוך הנחה שמדובר בחוסר רצון, כלומר בעיית משמעת. אבל הפרעת קשב וריכוז אינה בעיה משמעתית, לכן הנזק של ענישה הוא בנתק שנוצר בין הילדים המבוגרים והסביבה. נתק זה אינו מאפשר שיתוף פעולה יעיל. מחקרים מראים שענישה אינה מועילה כמעט בתהליכי שינוי הרגלים. 

   הסובלים מההפרעה מגלים קשיים בתחומים הבאים:

1. קשיי התארגנות סדר ותכנון.  2. קשיים בריכוז וקשב. 3. תנועתיות יתר. 4. קושי בוויסות רגשות. 5. קשיים חברתיים. 6. קשיים בפתרון בעיות.

   אם קשיים אלו אינם מטופלים כראוי, עלולים להיווצר קשיים מתמשכים בתחום הרגשי, החברתי והלימודי תעסוקתי. למחנך יכולה להיות השפעה חיובית או חס וחלילה שלילית על התפתחותו הילד.

   לקשיים יש גם צדדים חיוביים. חשוב לא לדכא אותם, אלא לתת להם מקום. הצדדים החיוביים הם אינטליגנציה גבוהה, יצירתיות, מקוריות, חיוניות, אומץ ויוזמה.

   בהשוואה לילדים ללא ההפרעה, ילדים עם קשיי קשב וריכוז עושים מאמץ גדול ומתמיד ללמוד ולהתמיד בפעילות. לכן אבחנות שהם עצלנים, שאין להם רצון, או שהם עושים דווקא הם אבחנות מוטעית וגורמת צער רב, תסכול והרגשה שהם לא מובנים. אם מתייחסים רק לתוצאות עבודתם, ילדים עלולים להאמין לאבחנות הללו ולהישבר, כי תוצאות עבודתם אינן מותאמות למאמץ. לכן יש לחזק עבודה, מאמץ וחשיבה מקורית. ילדים שלא מגיבים אליהם כראוי מפתחים:

קשיים הרגשיים כגון: ערך עצמי ירוד. פחדים מכישלון. דיכאון וייאוש מהמצב. התנהגות אנטי חברתית עד כדי עבריינות. ניסיונות הרגעה עצמית ועידוד עצמי באמצעות חומרים ממכרים.

מחשבות שליליות על עצמם כגון: אי אפשר לסמוך עלי. אני כשלון. אני עצלן ולא אחראי. אני אדם רע. זה מה שיהיה תמיד. אין לי מזל. אני פחות טוב מכולם. לא אוהבים אותי. משהו פגום אצלי.

דרכי התמודדות לא יעילות כגון: הימנעות. דחיינות. ניסיון לבצע מספר משימות בו זמנית. מבצע משימות לא חשובות, כי הן קלות יותר. נוקט בגישה של יהיה מה שיהיה. מתייאש ונכנע למצבו.

מסגרת הכלה

   מסגרת הכלה היא תנאי הכרחי לטיפול נכון בילד. מסגרת הכלה כוללת תנאים בכיתה רגילה, בהם הילד יתפקד בתנאים מקלים: מעט גירויים, אפשרויות להרגעה, תנאי לימוד מתחשבים בקשייו, הקלות שונות והורדת לחצים מיותרים, חיזוקים רבים ועידוד. במסגרת זו יש מקום באופן הדרגתי ומתואם עם הילד וההורים, להציע התמודדויות מעט יותר קשות. אם הילד נכשל בהתמודדות סימן שהמשימה לא הייתה מותאמת. חשוב מאד לא להפעיל אמצעים משמעתיים כי כפי שנאמר אין מדובר בבעיה משמעתית גם אם ההתנהגות יוצרת הפרעה לסביבה.

רשימת המלצות מפורטת

זכרו! למורה יש שתי משימות חשובות: א. להיות בקשר בטוח מבין ומאמין עם הילדים. ב. ליצור אווירת לימודים אוהדת וסקרנית בכיתה. ג. המורה אינו אחראי על ההצלחות הלימודיות, אך קשר טוב עם הילד ואווירת לימוד נכונה, מגבירים סיכויי הצלחה בלימודים.

1. קשירת קשר עם הילד. הילד אינו בעיה משמעתית. יש לתת חיזוקים רבים ועידוד גם למה שמובן מאליו וגם לכל הצלחה ומאמץ קטנים. יש לצמצם ביקורת, הערות, ועונשים היות ומהלכים אלו תורמים מעט אם בכלל לשינוי הרגלים. במקום בקורת ניתן לראות בקשיים טעויות שיש לתקן באמצעות תהליכי שינוי. בכל מקרה עונש נותנים אחרי השהיית התגובה, חשיבה, ולבסוף העונש יאמר בצער ולא בכעס.

2. מתן מקום לכישרונות המיוחדים שיש לילד. 

3. חלוקת השיעור לשני חלקים ומנוחה מחוץ לכיתה ולפעמים בתוך הכיתה, באמצע השיעור.

4. פרוק משימות לחלקים קטנים יותר. ו/או מתן זמן רב יותר לכל משימה. מבחנים עם תוספת זמן. מטרת תוספת הזמן היא לאפשר מנוחה באמצע המבחן.

5. מציאת מקומות לימוד שבהם יש פחות גירויים מסיחים.

6. מציאת מקום בטוח בבית הספר כדי שהילד יוכל להירגע במצבים של סערה רגשית.

7. לפעמים אפשר להציע במקום השעיה, יום או מספר שעות מנוחה בבית להתאוששות. פעולה ידידותית זו נעשית כשהיא מלווה במסר של שייכות: "אנחנו מחכים לך מחר" ואף טלפון הביתה להתעניינות איך מרגיש.

8. שיחות ברור עם הילד כשנוצרת מהומה לא יכללו "משפט שדה", אלא את התהליך המלמד הבא: א. אחרי שהילד נרגע, יצירת תנאים מתאימים לשיחה של כ-10 דקות. ב. שאלות על מה היה הקושי ואריך ניסה לפתור אותו. ג. הצעה לחשוב על פתרון אחר שיש בו פשרה. ד. עריכת תוכנית למימוש הפתרון שהוצע.

9. עידוד וברכות ברגעי כישלון. הצעה ללמוד מהכישלון כי יש לו ערך רב. הדגשת העבודה וההשקעה ופחות את ההצלחות. איומים וניבויים שליליים (קללות), מייאשים.

10. הגנה לילד במקרים של שעיר לעזאזל, במקום להאשים אותו שהוא מביא את זה על עצמו.

11. רשימת מסרים חיוביים להציע לילד לחשוב עליהם: א. אני יכול לסמוך על עצמי, אלמד דרכי התמודדות יעילות. ב. יש לי קושי אמיתי שאתגבר עליו במשך הזמן. ג. אני לא כישלון, יש לי כישרונות. אנשים כמוני יכולים להיות אנשים מוצלחים בתחומים רבים. ד. אני עובד קשה מאד אבל זקוק ליותר מנוחה להתארגנות. ה. במשך הזמן גם אצליח. ו. לפעמים אני מתוסכל מרוב הקשיים. זה יכול לקרות לכל אחד. ז. אוכל ללמוד איך לא לתת להפרעה להפריע לי. ח. קושי שיש לאדם יכול להוות אתגר לצמיחה אישית. התגברות על קושי מלמדת אותי דברים שאחרים אינם יודעים. ט. אני כמו כולם, רק שיש לי קושי שניתן להתארגן כך שלא יפריע בחיים. י. לפעמים המבוגרים מתוסכלים שלא מצאו דרך לעזור לי והם מוציאים את זה עלי, אבל זה מרוב רצון טוב לעזור.

תמיכה נפשית

   הערכה עצמית נמוכה ניתן להעלות גם על ידי הטלת משימות ותפקידים למען הכיתה, עידוד למעשים טובים, מתן מקום לכישרונות קיימים.

   מצב רוח ירוד ניתן לשיפור באמצעות קבלה, הכלה וזמן לביטוי מילולי של רגשות שליליים. בהמשך גם הכוונה לפעילות מהנה וחיזוק עצמי.

   עצבנות ומתח ניתן להרגיע באמצעות קבלה, הכלה, זמן לביטוי מילולי של המתח ושימוש בפסק הזמן ובערכת הרגעה.

   חששות ודאגות ניתן למתן באמצעות קבלה, הכלה, זמן לביטוי מילולי של הדאגות. בהמשך הערכות לקראת אפשרות שאיום מסוים עלול להתממש.

רשימת ספרים מומלצים

וולמר לאורה (2008). האיידיאייצ'די שלי: מסע לעולם הפרעת הקשב והריכוז דרך אגדה והדרכה מעשית. הוצאת אמציה.  

שרית טגנסטקי (2006). מי מפחד מ- ADHD מדריך מעשי להורים ולאנשי מקצוע בתחום בעיות קשב וריכוז. הוצאת רימונים.

פג דוסון, ריצרד  גואייר (2012) חכמים אבל מפוזרים אימונים לתיפקודים ניהוליים. אמציה.

קרול דואק (2008)  כוחה של נחישות. כתר. (ערך העבודה והכשלונות