פחד מוות ופרה אדומה

פרה אדומה והפחד מהמוות מאת יששכר עשת

   הפחד מהמוות משותף לכל בני האדם. תרבויות שונות מצאו דרכים אמונתיות שונות להתמודד עם פחד המוות. יהדות המקרא עד לחורבן בית המקדש השני, התמודדה עם פחד המוות באמצעות אפר פרה אדומה. באמצעות אפר זה ניתן "לטהר" את האדם "שנטמע", כלומר שבא במגע עם המוות. היהדות אחרי חורבן בית המקדש השני, מתמודדת עד היום עם המוות באמצעות האמונה שיש עולם הבא.

   מאמר זה בא להעז להציע דרך אחרת לראות את הפרה האדומה ואף להשתמש בה כעוד אמצעי להתמודד עם פחד המוות ובעיקר כדי לחזק את אמונתו בקיומו של אלוהים נצחי מול סופיות אנושית.

מהי הפרה האדומה במונחים של היום?

   אפר פרה אדומה נועדלטיהור אנשים שנטמאו בטומאת מת כפי שאנו קוראים בבמדבר י"ט זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה ה' לֵאמֹר דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל.

   המפגש והמגע במוות מאיים ומשתק. הטיהור באמצעות אפשר פרה אדומה מאפשר לנו לראות את סופיות חיינו ואת המוות כחסד אלוהי. לכן אני מבין את הפרה אדומה על כל מרכיביה כסמל הבא להצביע על דרך ההתמודדות שלנו עם פחד המוות באמצעות חיזוק אמונתי בנצחיות אלוהים מול סופיותנו.

א. אדומה: באה מן האדמה. כך האדם בא מן האדמה ואליה ישוב. 

ב. תמימה: יש בה תום, נותנת אמון לא תוקפת, רגועה, מקבלת את הדין.

ג. אין בה מום: שלא נפגעה כעדות לחסד האלוהי.

ד. לא עלה עליה עול: לא הייתה משועבדת, אלא חופשיה וכבולה רק לרצון השם, כלומר לחוקי הטבע.

   על פי  גישה זו מדובר בפרה טבעית שמועט מגע יד אדם בה. פרה זו תוכל "לנצח" את המוות. אבל הרי "מן עפר באת ואל עפר תשוב", כלומר אי אפשר לנצח את המוות. אבל אפשר להכיר בקביעתו של אלוהים שחיינו סופיים. כך המשמעות של להתאחד עם המוות מתוך אהבת פסיקתו של בורא היא התאחד עם אלוהים.

   כך באמצעות הפרה האדומה ניתן להתאחד עם המוות ועם אלוהים. הטקס מסמל את האיחוד עם הטבע הגשמי שיצר אלוהים. הטבע הגשמי הוא עדות לקיומו של אלוהים הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל וּמַעֲשֵׂה יָדָיו מַגִּיד הָרָקִיעַ. יוֹם לְיוֹם יַבִּיעַ אֹמֶר וְלַיְלָה לְּלַיְלָה יְחַוֶּה דָּעַת. אֵין אֹמֶר וְאֵין דְּבָרִים בְּלִי נִשְׁמָע קוֹלָם: בְּכָל הָאָרֶץ יָצָא קַוָּם וּבִקְצֵה תֵבֵל מִלֵּיהֶם לַשֶּׁמֶשׁ שָׂם אֹהֶל בָּהֶם. וכן אז ירננו עצי היער מלפני ה' כי בא לשפוט את הארץ.

   בזיעת אפיך תאכל לחם. אפיך זו הרוח הזיעה היא העמל. העמל הרוחני המדעי הוא זה שיביא את הלחם. וַיֵּרָאוּ אֲפִיקֵי מַיִם וַיִּגָּלוּ מוֹסְדוֹת תֵּבֵל מִגַּעֲרָתְךָ ה' מִנִּשְׁמַת רוּחַ אפך. הלחם קיים כי אלוהים נתן לנו אותנו ועלינו לעמול למצוא אותו. בְּזֵעַת אפיך תֹּאכַל לֶחֶם עַד שׁוּבְךָ אֶל הָאֲדָמָה כִּי מִמֶּנָּה לֻקָּחְתָּ כִּי עָפָר אַתָּה וְאֶל עָפָר תָּשׁוּב. הלחם הזה הוא חלק מן הטבע וגם חלק מאלוהים, כי ה' נתן הכול. אלוהים נתן גם את המוות א סופיות החיים

הטבע הוא הטוב האלוהי

   הטבע הוא הטוב האלוהי. וירא אלוהים והנה טוב מאד. אלוהים משיב לבקשת משה הראיני את דרכיך, אני אעביר כל טובי על פניך אבל לא תוכל לראֹת את פני כי לא יראני האדם וחי. הרמב"ם טוען כי כל טובי רומז שהציג לפניו את הנמצאים כולם, את הטבע החומרי שעליהם נאמר: וירא אלהים את כל אשר עשֹה והנה טוב מאֹד. ב"הציג לפניו" כוונתי שהשׂיג את טבעם והתקשרותם זה בזה, כך שהוא ידע את הנהגתו של האל אותם, כיצד היא בכלל ובפרט.

   הרמב"ם מוסיף כי בשלוש עשרה המידות השיג אלוהים בפני משה את כל טובו, את כל מעשיו. כלומר מתוך הטבע ניתן ללמוד על ההנהגות של האדם בעולם. הרמב"ם מביא דוגמאות. למשל כאשר משיגים את הנהגת אלוהים המעודנת ביצירת העֻבָּרִים של בעלי החיים והיכולת לשמור על חייהם של הקטנים ולגדלם, מכאן ניתן לגזור על מידת הרחמים ועל החמלה. או פגיעה שבדרך הטבע אינה סתם נקמה אלא דרך לשמר משהו בעולם למשל דילול אוכלוסין.

המדע היא חלק מהדרך לחקור את דרכי האלוהים.

   במורה נבוכים מדגיש הרמב"ם את חשיבות המדע החוקר את הטבע ובעצם חוקר את מדע, דרכי אלוהים, את טובו שהעביר לפני משה.  (היום בניגוד למה שהיה לפני 100 הפסיכולוגיה ברובה היא חלק מהרפואה ונחקרת כמדע טבע) אבל, ולא יושג אותו המדע האלוהי אלא לאחר מדעי הטבע, כי מדע הטבע תוחם את המדע האלוהי וקודם לו בזמן הלימוד.

   ממשיך הרמב"ם ואומר שאין במציאות כי אם ה' יתעלה וכל ברואיו, והם כל מה שנכלל במציאות בלעדיו. ואין שם דרך להשיגו אלא ע"י מעשיו, והם המורים על מציאותו... ולכן חובה בהחלט להתבונן בכל המציאות כפי שהיא, כדי שניקח מכל דבר ודבר הקדמות אמיתיות נכונות, שיועילו לנו במחקרינו האלוהיים...

   עוד אומר לנו הרמב"ם שיש דברים עיוניים רבים, שאף על פי שאין לקחת מהן הקדמות למדע זה, אבל הם מכשירים את המחשבה... והרי הכרחי למי שירצה להגיע אל השלמות האנושית להכשיר את עצמו תחילה במלאכת ההיגיון, ואחר כן במקצועות ההכשרתיים כפי הסדר, ואחר כך במדעי הטבע, ואח"כ במדעי האלוהות.

   היום הפסיכולוגיה היא מדע אובייקטיבי כמו רפואה והנדסה. חוקרים את התנהגות האדם את ההשפעות הסביבתיות על האדם, את השפעת המחשבות והרגשות על האדם, את השפעת האדם על המציאות ועוד. הפסיכולוגיה אינה עוסקת בשאלה איך צריך להתנהג, היא עוסקת בשאלה איזה כלים רגשיים, נפשיים והתנהגותיים עומדים לרשות האדם על מנת להשיג את מטרותיו המוסריות והערכיות.

וחזרה לפחד המוות ולפרה האדומה.

   ברור שאותה הפרה הטבעית ניתנת להשגה היום, אבל במשמעות שונה לגמרי. הטכס שיתקיים בעזרת השם בקרוב, מטרתו לאפשר לאדם להכיר בעובדת מותו, לברך על מציאות זאת כי היא אחת האפשרויות העמוקות והחזקות לחוות את קיומו של אלוהים. באופן דומה נענוע הלולב הוא סמל לגירוש מזיקים וברכת הלבנה היא אות תודה לזמנים שסידר הקדוש ברוך הוא.

  כל ניסיון לשנות את דברי התורה ולהוסיף עוד חיים אחרי החיים, הוא ניסיון הרחקה מאמונה עמוקה בכוחו האין סופי של אלוהים מול כוחנו המוגבל. אבל גם בכוחנו המוגבל יכולים אנו להשיג את המופלא העליון כחוויה קיומית שתחייב אותנו לפעול כמצוותו למימוש יעודנו להביא לשלום בעולם באמצעות המלכת אלוהים על כל יושיב תבל.

הבה ונביא את אותן הפרות האדומות שעונות על הכללים של התורה ולא את ההחמרות של רבנן כדי שנוכל לשוב ולהתאחד בלב שלם ובהכנעה עם סופיותנו ועם אין סופיותו של בורא עולם.