התנהגות לא אלימה. העם דורש צדקחברתי

התנגדות לא אלימה, העם דורש צדק חברתי.

יששכר עשת, "לרפא את יצירי כפיך" http://www.hebpsy.net/isaschar

   התנגדות לא אלימה היא עיקרון חיים מורכב הבא לענות על הצורך לפתור דילמה המוסרית הקיימת במקרים שבהם אנו נאלצים להגיב באלימות על אלימות כלפינו. במצב זה נפתח לא אחת מעגל אלימות שמחמיר והולך ואין איש יודע מה תחילתו, אך ברורות תוצאותיו ההרסניות במהלכו ובסופו. התנגדות לא אלימה אנו מוצאים במהלכי שחרור של עמים שונים.

   מאבק של התנגדות לא אלימה היה מאבקם של האפרו אמריקאים בהנהגת של מרטין לותר קינג. הם פעלו בעיקר באמצעות אי ציות, החרמה, התבצרות וצעדות. (לותר קינג, 2008) מתבסס בין השאר על הרעיון שאנשים זרים ומנוכרים יכולים לפחד זה מזה ולהגיע לשנאה ואלימות. התנגדות לא אלימה מאפשרת התחלת שיח שיוביל להכרות ולמציאת אפשרויות לחיי שיתוף בשלום.

   גם גנדהי מנהיג העם ההודי בתקופת הכיבוש הבריטי תמך באי אלימות. (גרינשפן, 2005) המביא את משנתו של גנדהי, מספר כי גנדהי הציע לכבוש את היריב איתו מתעמתים באמצעות אהבה וקירבה, או לשנוא את החטא אך לא את החוטא.

   מנדלה, (מנדלה, 1994) המנהיג המרכזי במאבק נגד משטר האפרטהייד בדרום אפריקה נבחר כ"אבי האומה". הוא הקים ועדת אמת ופייס שחקרה את עוולות תקופת האפרטהייד והציע חנינה למודים בפשעים. ברוח הפיוס פעל להקמת חברה שוויונית וצודקת. הוא הציע לא לפחד, כי המפחד שונא והשונא הורג. הגדרתו לחופש היא חיים המכבדים את חירות האחר ולא כופים עליו אמיתות. כדי לעשות שלום עם אויב, אמר מנדלה, יש לעבוד איתו ביחד ואז הוא הופך לבן ברית. לדעתו, לשנוא לומדים ואילו האהבה היא חלק בלתי נפרד מלב האדם ואפשר לתת לה הזדמנות באמצעות עבודה משותפת שתוביל להכרות וקירבה.

   גם בספרם השטן שבנינו (אלון ועומר, 2005), מתארים המחברים תהליכים המבוססים על גישות בודהיסטיות. בגישות הללו העיקרון המנחה הוא שאלימות כלפי אויבים ויריבים שאנו חושבים אותם כמסוכנים לנו אינה מועילה ואינה מובילה לפתרון בעיות.

   לאחרונה באמצע 2011, החלה במדינת ישראל מחאת האוהלים (העם דורש צדק חברתי 2011). זוהי דוגמא למחאה ציבורית של שכבות מסויימות במדינת ישראל, הפועלת על פי עקרונות ההתנהגות הלא אלימה באמצעות הפגנות, ניסוח מסרים ודרישות וחתירה לשיח מתמשך עם נציגי הממשלה לשינוי המבוקש.

   בתורת החיים היהודית אנו קוראים בספר ויקרא פרק כ"ה את הביטוי "וכי ימוך אחיך" כלומר יפגע כלכלית. "וכי ימוך אחיך, ומטה ידו עמך והחזקת בו..." רש"י מפרש את המילים "והחזקת בו": אל תניחהו שירד וייפול ויהיה קשה להקימו, אלא חזקהו משעה שמושיט ידו לעזרה, והחזקת בו. למה זה דומה? למשא שעל החמור. אם המשא עודו על החמור, בעל החמור יכול לתפוס אותו ולייצבו. אבל אם נפל המטען לארץ, חמישה יתקשו להעמיס אותו. 

נחזק את מובילי ההתנגדות הלא אלימה:

יהי רצון מלפניך אלוהינו

שישכנו במהרה בארצנו צדק חברתי וערבות הדדית,

למען ייטב לנו, לצאצאנו ולכל יושבי תבל לעולם.