טיפים להורים מתוך "משבר ושינוי בחיי הילד", יהודית ביאליק כהן

שנת הלימודים החלה ועימה המעברים והשינויים הכרוכים בהם. לכבוד זאת, נציג כאן את הספר "משבר ושינוי בחיי הילד ומשפחתו", מאת הפסיכולוגים ד"ר עדנה כצנלסון ופרופ' עמירם רביב, בהוצאת מעריב, העוסק במשברים אצל ילדים והתמודדות בהם.

פסיכולוגים רבים סבורים שתהליך ההתפתחות רצוף משברים. הפסיכיאטר ג'רלד קפלן מגדיר משבר כ"מצב שבו מופר האיזון בין חומרת הבעיה לבין המשאבים שעומדים לרשות האדם לטיפולך בה". הפסיכולוג אריקסון מתייחס ל"תקופות מכריעות" שמהוות במהלך משברים טבעיים בלתי נמנעים בהם צריך האדם להתמודד.

"משבר" ו"תקופה מכריעה" הם כינויים לקשיים בהם צריך הילד להתמודד בתהליכי גדילתו והתפתחותו. סוגי המשברים מגוונים. אנו פוגשים בחיי היום-יום משברים התפתחותיים הצפויים לכל ילד: גמילה מיניקה, מעבר מזחילה להליכה, אימון בניקיון, מעבר לגן או לבית הספר ועוד.

מתי נחשב שינוי למשבר? כשהשינוי ניכר, והוא מחייב אדם לשנות את דרכי התגובה המקובלות או את מנגנוני ההגנה המקובלים שלו. הגדרת המשבר תלויה במידה רבה בדפוס ההסתגלות האישי של הילד או המבוגר לשינוי שעבר. יש ילדים שאינם מגיבים בגילוי סימני לחץ במצבים המהווים משבר אצל ילדים אחרים. המקורות למשבר יכולים להיות פנימיים (אישיים או התפתחותיים) או חיצוניים (מעברים), צפויים (כניסה לגן או לידת אח) או בלתי צפויים (תאונה או מחלה).

כיצד מורגש המשבר?

תגובות למצבי לחץ שונות אצל כל ילד. עם זאת יש כמה דרכי ביטוי אופייניות לילדים צעירים, כמו פיתוח תלות בהורים, בעיות אכילה, בעיות בהרגלי הניקיון, פחדי לילה, מחושים גופניים ללא סיבה אורגנית, גילויי תוקפנות, התנהגויות המעידות על מתח כגון מציצה או אוננות מרובה. אצל ילדים גדולים יותר מופיעים קשיי ריכוז, ירידה בלימודים, קשיים חברתיים וכעס על ההורים.

עמידות הילד במצב המשבר

שלשה גורמים עיקריים קובעים את יכולת העמידה של הילד במצבי משבר: מבנה אישיותו, עוצמת המשבר והתמיכה אותה הוא מקבל מסביבתו.

1. מבנה אישיותו של הילד: אין, כמובן, נוסחה לתיאור ילד מאוזן ובעל כוחות התמודדות, אך ילד הבטוח באהבת בני משפחתו, בעל בטחון עצמי, גמיש ויצירתי, יוכל להתמודד עם משברים ולהתחזק. לעומתו, לילד חרד, חסר בטחון ונוקשה יש פחות יכולת להתמודד עם קשיים. יש המאמינים שלילד צעיר קל יותר במצב לחץ מאשר לאחיו הגדול, כיוון שאינו מבין כל כך את המתרחש. למעשה, לעיתים קרובות ההפך הוא הנכון: הילד הצעיר עלול, בשל חוסר הבנת הפרטים, לבנות בדמיונו מצב עניינים גרוע בהרבה מהמציאות ולבנות לעצמו עולם מפחיד ובלתי מציאותי.

2. עוצמת המשבר וחריפותו: אינה ניתנת להגדרה אובייקטיבית. ילדים שונים תופסים משברים בחייהם בצורות שונות. הופעת גננת חדשה בגן הילדים יכולה להיות משבר לילד רגיש בעוד שחברו יעבור על כך לסדר היום. עצמת המשבר תלויה כמובן גם בתגובת המשפחה והאנשים הקרובים לילד וגם במשך הזמן של הופעתו.

3. בעוד שקשה לנו להשפיע על מבנה אישיותו של הילד ולא נוכל לצפות את כל המשברים הצפויים לו, יש בידנו לעזור לילד הנמצא במשבר ולכוונו להתנהגות חיובית. סביבת הילד מהווה את "מערכת התמיכה" הטבעית אליה הוא פונה בעת קושי. האנשים המשפיעים על הילד היותר רגיש בעת משבר הם הקשורים אליו בקשרים הראשונים של צרכיו הבסיסיים לאהבה, סמכות ותלות.

כאשר ילד מקבל תמיכה בשעת משבר הוא מצליח להתגייס להתמודדות טובה יותר עם האתגר שלפניו. משבר עשוי להיות זרז להתפתחות משום שהוא מערער הרגלים ישנים, יוצר תגובות חדשות ומעורר מנגנוני הסתגלות חדשים, שמחזקים את יכולתו של הילד להתאים עצמו למצבים בלתי צפויים. בתקופת משבר רצוי לא להשאיר את הילד לבדו. תמיכה של הקרובים לו מרגיעה אותו. חשוב לשוחח איתו על מה שקורה לו, לשמור על מסגרת היום-יום, לא להלחם בו ולא לזלזל בפחדיו.

יהודית ביאליק כהן

פסיכולוגית קלינית והתפתחותית, "תחנת העמקים".

התפרסם בעיתון "בבקעה"

גליון 233