ארבעה ממדי הקניית כישורי חיים להתמודדות עם אתגרים וקשיים (אוקטובר 2019)

ארבעה ממדי הקניית כישורי חיים להתמודדות עם אתגרים וקשיים

יששכר עשת, "לרפא את יצירי כפיך" http://www.hebpsy.net/isaschar

לחצו כאן: כדי לשאול שאלות ולקבל הנחיות

    מה הסיבות לכך שיש לילד קושי רגשי  מסוים?  בארלו וחבריו (Barlow David ) מציעים שלושה מכנים משותפים שהם התנאים לכל קושי רגשי.

1. פגיעות גופנית מולדת במערכת מסוימת או במספר מערכות בגוף ונטיות התנהגותיות מסוימות מולדות. במילים אחרות מדובר במזג (Temperament)  כך ניתן לראות ילדים נוחים שבדרך כלל חיים באופן מסודר ומצב רוחם טוב ומסתגלים טוב לשינויים. יש לילדים קשים שמצב רוחם משתנה, מרבים לכעוס ולבכות, לא מרוצים בדרך כלל ומתקשים להסתגל לשינויים. יש ילדים איטיים הפועלים מעט, מסתגלים לאטף אינם אוהבים שינויים אך מגיבים להם באופן מתון.

2. פגיעות פסיכולוגית כללית הנובעת מחוויות חיים הכוללות אווירה משפחתית וסביבתית לא מספיק מטפחים ומעוררים ביטחון. יחסי גומלין בין חוויות אלו לבין הפגיעות הגופנית עלולים לגרום להרגשת חוסר שליטה.

3. פגיעות פסיכולוגית מוגדרת הקשורה לנושא מאיים המעורר פחדים וחרדות. למשל פחד מדחייה, הפרעת פאניקה, מחשבות רעות וטורדניות ועוד.

   לחץ חיצוני שהוא אירוע מאיים הנוגע באחת הנקודות הללו, יפעיל את ההפרעה. אירוע מאיים הוא פגיעה קשה או מספר פגיעות במהלך החיים כגון פציעה, סכנת חיים, אובדן וכו'. במצב כזה עלולה להתרחש חבלה נפשית (Trauma)

   מכאן שערו בארלו וחבריו שבכל טיפול ואני מוסיף שבכל התייחסות הורית לקושי רגשי קשה חשוב שיהיו ארבעה מרכיבים:

1. חינוך פסיכולוגי, ידע הוא כוח:

א. ההורה אחראי ליצירת אווירה טיפולית שבה הילד ירגיש ביטחון שההורה מבין אותו ושהמהלכים הטיפוליים מטרתם לעזור לילד בהווה ולהמשך חייו. תהליך זה מתרחש בעיקר על ידי הקשבה מדויקת לדברי הילד, אמון לדיווחיו, תמיכה רגשית בילד, מתן תקווה והתייחסות מעשית לקושי.  

ב. ההורה מברר ולומד ובהמשך מציע לילד ידע לגבי הקושי הרגשי. ידע זה כולל הבנה המצב, הבנת הגורמים להתפתחות הבעיה בשפה שהילד יכול להבין אותה, והבהרת דרכי הטיפול הקיימות לבעיה.

ג. ההורה יבהיר לילד את מרכיבי הטיפול ואת תהליך הטיפול בקושי הרגשי.

2. ללמוד לחשוב על החשיבה:

א. ההורה אחראי ללמוד וללמד את הילד את הנחת היסוד שמחשבות מייצרות רגשות ופעולות.

ב. ההורה מסייע לילד ללמוד את תהליך החשיבה שלו.

ג. הילד לומד באמצעות ההורה לזהות מחשבות שליליות מוגזמות וחוסר הגיון. הילד לומד שמחשבות הן השערות ולא עובדות לכן הם לומדים ליצור מחשבות מועילות, להעריך ראיות עבור המחשבות המועילות ולבחור נכון על בסיס ראיות והגיון. הילד לומד לזהות טעויות מחשבתיות נפוצות המוליכות למחשבות מכשילות כגון: הכללות, הגזמות, יחוס רב לעצמי, קיצוניות, ידיעת כוונות ועוד.

3. ויסות רגשי ומניעת הימנעות רגשית:

א. ההורה מסייע לילד לקבל ולא להימנע ולברוח מרגשות שליליים ולהגביר את היכולת לזהות ולתת מקום למגוון רגשות.

ב. ויסות החוויה הרגשית, כלומר לא למהר להגיב על פי הרגש היא דרישה התפתחותית ופסיכולוגית חשובה. ההורה יעודד את הילד לא למהר להגיב על פי הרגש, אלא לתת לו זמן מקום, להירגע ואז לתכנן תגובה מתאימה. כך לומד הילד במשך הזמן על ידי ניסוי וטעייה אסטרטגיות יעילות לפתרון בעיות וניהול משימות.

ג. ההורה לא יירתע מלאפשר לילד לחוות חוויה רגשיות שליליות משום שהימנעות מחוויות רגשיות שליליות נכשלת בטווח הארוך כי היא מצמצמת אופקים בחיי האדם ומעכבת רכישת כישורי חיים להווה ולעתיד.

ד. שלבי התהליך הם: 1. בקבלת הרגשות שהם מקור חשוב של מידע אבל לא תוכנית פעולה. 2. הילד לומד לחיות בשלום עם החוויה הרגשית וזוכה לעידוד ותמיכה של ההורה בחוויה זו. 3. אחרי שהילד נרגע הוא מתכנן דרך תגובה ופעולה 4. אם התוכנית סבירה ההורה מעודד את הילד לפעול על פי תוכניתו כולל האפשרות שהתוכנית לא תפעל כראוי. 5. בחירת דרך התגובה מבוססת על זיהוי נכון של מטרת הפעולה תוך התחשבות בערכי מוסר בסיסיים שהם ההסדרים בין בני האדם. 6. הפקת לקחים מהפעילות ותוצאותיה לקראת הפעמים הבאות.

4. שינוי הרגלי התנהגות במהלך חשיפה לגורמים מאיימים:

א. ההורה מסייע לילד ללמוד ולסגל לעצמו הרגלים חדשים מול מצבים מאיימים המעוררים רגשות שליליים. מחקרים ההתנהגותיים הוכיחו בצורה משכנעת למדי, כי הדרך הטובה ביותר לשנות רגשות היא לשנות את התנהגויות הקשורות בהם. הילד לומד להתעמת באופן הדרגתי עם פחדיו ולא להימנע או לברוח מהם. כך מתרחשת לאט לאט התרגלות גופנית למצב המאיים ורמת אי הנוחות מול הגורם המאיים יורדת. החשיפה גם משפרת את המיומנות ההתנהגותית, משום שהיא כרוכה בפעילות חדשה שנמנעה בעבר. עם מיומנות יבואו ביטחון, הצלחה, הערכה. החשיפה גם גורמת לתחושה של העצמה פסיכולוגית, כי אנו מרגישים טוב כאשר אנו מתמודדים ומתגברים על מכשול.

ב. ההורה מסייע לילד לטפח הרגלי חיים בריאים הכוללים:  סדר יום מגוון, פעילות גופנית, מעורבות חברית, פעולות מהנות, שמירה על בריאות גופנית ונפשית.

    כאשר אנו מקבלים את החוויה הרגשית שלנו ומשפרים דרכי התמודדות, אנו רוכשים יכולת לזהות את עולמנו הרגשי. אנו לומדים כיצד לנווט ולשגשג בשטח. אנו לומדים להגיב בדרכים חדשות מול מציאות מאיימת ומול אתגרים ומטרות.

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ אֲדֹנָי אֱלֹוהֵינוּ וֶאֱלוהֵי אֲבוֹתֵינוּ

שֶנַּשְכִּיל לְהַעֲמִיק לַחֲקֹר, לִלְמֹד וּלְגַלּוֹת בְּאֹפֶן שִׁיטָתִי

דְּרָכִים חֲדָשׁוֹת לְסַיֵּע לְיַלְדֵּנוּ,

בְּוִסּוּת רְגָשׁוֹת וּבְתִכְנוּן דַּרְכֵי תְּגוּבָה וְהִתְנַהֲגוּת מַתְאִימוֹת

וּמוּסָרִיּוּת לְהִשָּׁרְדוּת, אֹשֶׁר וּמַשְׁמָעוּת בְּחַיִּים.

לְמַעַן רְוָחָה  נַפְשִׁית שֶׁלָּנוּ וְשֶׁל יַלְדֵּנוּ לְעוֹלָם.

מאמר זה נכתב על בסיס סקירות אלו:

*Shpancer N. (2011) The future of therapy: A unified treatment approach Is therapy moving in a new direction? . Psychology today, January. 

http://www.psychologyto...ent-approach

*Barlow, D. H., Allen, L. B., & Choate, M. L. (2004). Toward a unified treatment for emotional disorders. Behavior Therapy, 35, 205-230.