כושר התאוששות וצמיחה פוסט טראומית. (פברואר 2010)
צמיחה אחרי זעזוע קשה (צמיחה פוסט טראומתית)
יששכר עשת, "לרפא את יצירי כפיך" http://www.hebpsy.net/isaschar
הקדמה
כושר התאוששות הוא תהליך של ההסתגלות והתאוששות במהלך ולאחר זעזועים קשים. מתברר שרוב האנשים הנמצאים באזור פיגוע מתאוששים, חוזרים למצב קודם, בונים מחדש את החיים ואפילו יוצאים מחוזקים יותר. במינוחים מקצועיים הם מראים סימני "צמיחה פוסט טראומטית". מתוך מצב הסבל הקשה, הם מגיעים לאיזון משמעותי. כושר התאוששות הוא מערך של התנהגותיות מחשבות ופעולות שניתנות ללמידה ופיתוח.
מתברר שלאנשים הללו יש בין השאר את המשאבים הבאים:
1. מערכות בין אישיות ויחסים של תמיכה בתוך ומחוץ למשפחה.
2. יכולת לתכנן תוכניות ריאליות ולהתקדם למימושם.
3. ראיה חיובית של העצמי.
4. יכולות תקשורת ויכולות לפתור בעיות.
5. יכולת לשליטה עצמית ברגשות עזים ושליטה בדחפים.
מכאן אנו לומדים מה צריך אדם כדי לשרוד בעולמנו המסוכן. נראה שיש כאן כיוון לתשובה חדשה לשאלה כיצד להכשיר את עצמנו ואת ילדנו לשרוד בעולמנו המסוכן. מתברר שאין צורך בהתלהמות, אלימות לסוגיה, נוכלות ומניפולציה אלא בדיוק ההיפך. מחקרים מראים לנו שיחסי אנוש טובים, ערך עצמי ריאלי, מטרות ריאליות בחיים וחתירה למימושם, מיומנויות שליטה עצמית, יכולת לפתור בעיות והתנהגות מוסרית ורוחנית הם חלק מהבסיס ליכולת הישרדות טובה.
---
מבוא
תקווה היא רגש של ציפייה למימוש רצון לדבר מה טוב. תקווה בא לידי ביטוי בתפילה שבא מן הלב מעלה את הרצון ורואה את מימושו בעזרת כוח ותהליך זה או אחר. ספר איוב פרק יד (ז) כִּי יֵשׁ לָעֵץ תִּקְוָה אִם יִכָּרֵת וְעוֹד יַחֲלִיף וְיֹנַקְתּוֹ לֹא תֶחְדָּל... (ט) מֵרֵיחַ מַיִם יַפְרִחַ וְעָשָׂה קָצִיר כְּמוֹ נָטַע. תהילים פרק כז (יג) לוּלֵא הֶאֱמַנְתִּי לִרְאוֹת בְּטוּב ה' בְּאֶרֶץ חַיִּים: (יד) קַוֵּה אֶל ה' חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ וְקַוֵּה אֶל ה'. (סיום תפילה) עַל כֵּן נְקַוֶּה לְּךָ ה' אֱלֹהֵינוּ לִרְאוֹת מְהֵרָה בְּתִפְאֶרֶת עֻזֶּךָ לְהַעֲבִיר גִּלּוּלִים מִן הָאָרֶץ וְהָאֱלִילִים כָּרוֹת יִכָּרֵתוּן לְתַקֵּן עוֹלָם בְּמַלְכוּת שַׁדַּי..." התקווה מניחה כושר התאוששות ומסוגלות להוצאת דברים מן הכוח אל הפועל (פוטנציאל).
ב2004, ארגון הפסיכולוגים האמריקאי (APA) American Psychological Association הקדיש דפים אחדים לכושר ההתאוששות של האדם. מטרת הדפים המבוססים על מחקר שהחל בשונת התשעים, היא לעורר באנשים מודעות לאפשרות להתאושש אחרי זעזועים קשים וגם לרכוש מערך של התנהגויות ודפוסי חשיבה שבעת מבחן יעמדו לאדם למשפחה ולארגון לחזור ולהתאושש מן המכות שספגו. זהו הקישור באתר ה(APA) למאמרים בנושא "הדרך לשיפור כושר ההתאוששות וצמיחה בעקבות זעזועים קשים. http://www.apa.org/helpcenter/road-resilience.aspx. (בארץ עוסקים בנושא זה בין השאר דר' עינבר חסינטו, שלו אני חייב תודה מיוחדת על שיעוריו בתחום ומרכז נט"ל)
--
מהו כושר התאוששות
כושר התאוששות הוא תהליך של ההסתגלות והתאוששות במהלך ולאחר זעזועים קשים, כדוגמת בובת "נחום תקום" (bouncing back). מתברר שזהו מצב נורמאלי ואצל רוב האנשים הנמצאים באזור פיגוע, ניתן להראות כיצד הם מתאוששים, חוזרים למצב קודם, בונים מחדש את החיים ואפילו יוצאים מחוזקים יותר. במינוחים מקצועיים הם מראים סימני "צמיחה פוסט טראומטית". מתוך מצב הסבל הקשה, הם מגיעים לאיזון משמעותי. כושר התאוששות אינו תכונה, אלא שמדובר במערך של התנהגותיות מחשבות ופעולות שניתנות ללמידה ופיתוח. צמיחה פוסט-טראומטית אינה מבטלת את הסבל והכאב הכרוכים בהתמודדות עם מצב המזעזע, אך היא מציעה אפשרות לצמוח מדרך ההתמודדות עם הסבל. אין מדובר בקידוש הסבל ואין כאן המלצה לסבול. סבל הוא רע ועדיף להימנע ממנו ולצמוח בדרכים אחרות. אך אם האדם סובל, אפשר לנצל את המצב הקשה לצמיחה והתפתחות.
מתברר שלאנשים הללו יש בין השאר את המשאבים הבאים:
1. מערכות בין אישיות ויחסים של תמיכה בתוך ומחוץ למשפחה. אלו יחסים שיוצרים אהבה, אמון, מודלים של הזדהות, מציעים עידוד וביטחון ותקווה שמוציאים מהאדם פעולות שמביאות להתאוששות.
2. יכולת לתכנן תוכניות ריאליות ולהתקדם למימושם.
3. ראיה חיובית של העצמי ואמונה ביכולותיהם שהן מספיקות מבלי שיש צורך להיות מושלם, או טוב מאחרים.
4. יכולות תקשורת ויכולות לפתור בעיות.
5. יכולת לשליטה עצמית ברגשות עזים ושליטה בדחפים.
על פי Tedeschi & Calhoun (1995) אנשים בעלי כושר התאוששות יכולים לזהות במצבים קשים: הזדמנויות חדשות, אינטימיות בין אישית, כוח סבל, הערכה גבוהה יותר לטוב ואת כוח הרוחניות, הייעוד ומשמעות החיים.
Tedeschi RG, Calhoun LG (1995), Trauma & Transformation: Growing in the Aftermath of Suffering.
--
דרכים לטיפוח ושיכלול כושר התאוששות.
מחקרים רבים מצביעים על דרכים שונות כיצד לטפח ולשכלל כושר התאוששות, אך מעבר לדברים המשותפים שהוזכרו ויוזכרו, פיתוח כושר התאוששות הוו מסע אישי. לכל אחד יש דרך שונה. כל אחד בונה עצמו אחרת.
1. צור קשרים בין אישיים עם משפחה חברים וקהילות. קבל ותן עזרה. פעל בארגונים, היה בעל תודעה חברתית בתחומים מסוימים.
2. אל תראה משבר כמשהו שלא ניתן להתגבר עליו. הסתכל קדימה, ראה את הסיכוי את התקווה, את האפשרות ללמוד משהו.
3. הימנע משיחות ומידע שיש בהם פרשנות שלילית, חוסר תקווה, לשון הרע. תרום תקווה ופרשנות חיובית ומנע לשון הרע.
4. קבל את השינוי כחלק מן החיים. קבל את העובדה שחלק מהדברים לא ישתנו.
5. חתור למטרות ריאליות משלך. ראה במטרות אלו יעוד, שליחות ומשמעות. עשה דברים לקראת המטרה באופן קבוע. דברים קטנים מצטברים לאט לאט.
6. במצבים קשים, פעל בהחלטיות ולא בהססנות גם אם הפעולות הן קטנות וחלקיות. פעולות קטנות מצטברות למכלול.
7. חפש בכל מצב וגם במצבים קשים הזדמנויות. זהה הזדמנויות, נצל הזדמנויות להתגלויות על עצמך. במצבים קשים מגלים לא אחת: חברויות, דרכי התמודדות, הערכה גבוה לגבי החיים על כל המרכיבים שלהם כולל המרכיבים הקטנים (אלוהים נמצא בפרטים הקטנים), מבחינים בין עיקר וטפל, מקבלים פרופורציות, מזהים מרכיבים רוחניים בעולם, מרגישים פחות פגיעים ובעלי ערך רב יותר.
8. טפח ראיה חיובית של עצמך, פתח יכולת לזהות את הדרך בעזרת סימנים במציאות, שכלל את יכולתך לפתור בעיות.
9. ראה דברים בתוך מכלול ולטווח ארוך, דברים רבים מסתדרים, דברים רבים נעשים יותר טובים.
10. היה אופטימי, דמיין את העתיד הטוב. זהה רצונות אצלך, נסח אותם באופן ראלי וראה עצמך מגשים אותם. הגבל תסריטי קטסטרופה רק כדי להכין תוכנית חרום, אחר כך גנוז אותה והיה חיובי.
11. טפל בעצמך: אכול בריא, שתה מספיק, עשה פעילות גופנית. דאג ליהנות מהחיים, דאג לנוח ולהפיג מתחים.
12. דאג לתחביבים שבהם אתה מושקע לאורך שנים.
13. השתתף בפעילות מוסרית, רוחנית ודתית אישית ומאורגנת.
14. היה רוב הזמן גמיש ומאוזן, חפש את שביל הזהב ואת דרך האמצע. למד לחיות עם סתירות.
*הרשה לעצמך להיסחף ברגשות ולשלוט בהם.
*מלא את חובות וחתור למילוי רצונות.
*בלה זמן עם יקירים ובלה זמן עם עצמך.
*סמוך על אחרים ועל עצמך.
15. למד מהתמודדויות מהעבר על דרכי התמודדות ותקווה:
*היזכר באירועים קשים מעברך שתרמו לך בתחומים שונים.
*היזכר באנשים משמעותיים שבעת צרה אתה פועל כמוהם.
*זהה וסמן אל מי אתה פונה לסיוע יעיל במצבים קשים.
*חלק את הידע שלך עם אחרים.
--
התמודדות עם פגיעות קטנות וגדולות.
1. זהה את המצב כמצב של פגיעה, מצב קשה. אמור: "עכשיו נפגעתי, עכשיו אני פגוע, אני במצב של היפגעות ממושכת... ואני הולך לצאת מזה... זה מצב של אתגר... עכשיו הזמן להפעיל את מה שיש לי."
2. הרשה לעמך להתאבל על אבדנים תוך ידיעה שדברים יחזרו ואפילו תרוויח מזה. היה סבלני לשינויים.
3. חפש עזרה, חפש הבנה. אם יש אחרים, נסה לעזור להם. קבל את העובדה שחלק מהעזרה תצרך לעשות לבד.
4. דבר על המצב, כתוב יומן של המצב.
5. חפש תמיכה קבוצתית.
6. בצע פעילות בריאה: אכול בריא, דאג לשינה ומנוחה, עשה פעילות גופנית, עשה הרפיה, אל תשתמש לא סמים ולא אלכוהול, השתתף בפעולות מהנות.
7. הכן שיגרה וסדר יום שיש בהם גם הנאות ולא רק חובות. עסוק בתחביבים.
8. אל תחליט החלטות גדולות ושינויים גדולים. כל שינוי גדול יוצר מתח. גם שיקול הדעת בזמן כזה אינו תמיד מאוזן.
9. חפש עזרה מקצועית מרופא ואיש מדעי ההתנהגות לפי הצורך. לפעמים מדובר בפגישה אחת או מספר פגישות מצומצם.
מלא שאלון מעולה זה על "צמיחה פוסט טראומטית"
Take the Post Traumatic Growth Inventory.
--
כושר התאוששות על פי הפסיכולוגיה החיובית למשל סליגמן.
סליגמן בספרו "אושר אמיתי" מתאר את פיתוח ה CSV על פי אותו העיקרון של ה DSM, שהוא מעין ספר שימושי (Handbook) לזיהוי הכוחות הסגולות והמידות הטובות. שימושון זה כולל שש תכונות עיקריות ועשרים וארבע כוחות הניתנים למדידה. מדובר בניסיון להציע בריאות נפשית במקבל להפרעה הנפשית. Mental Wellness מול Mental Illness . מתברר גם שמידות אלו הן אוניברסאליות ומוערכות באופן דומה בתרבויות שונות.
ששת המידות הטובות הן:
1. חכמה וידע: סקרנות, יצירתיות, פתיחות, אהבת הלמידה, יכולת לראות מזוויות ראיה שונות.
2. גבורה: אומץ, חיוניות, התמדה ועקשנות, יושרה והגינות.
3. אנושיות: אהבה, הבנה חברתית, טוב לב.
4. יושר: אזרחות טובה, הוגנות, כושר מנהיגות.
5. מתינות והבלגה: יכולת לסלוח, חמלה, ענווה, זהירות, שליטה עצמית.
6. נשגבות: הערכת יופי ומצויינות, הכרת טובה ותודה, תקווה, הומור, רוחניות.
--
תורת חיים ופילוסופיית חיים מחודשת.
חוקרים שונים מתייחסים לשינויים החיוביים בתורות החיים של האנשים שעברו זעזועים קשים. Tedeschi, R. G., & Calhoun, L. G. (2004) מזהים בדרך לצמיחה את המחשבות הבאות:
1. קבלת היותך מוגבל.
2. יש משמעות גם בחיים הטובים וגם ברע מכל.
3. יש לאדם יעוד ותפקיד בחיים.
4. ניתן להתמודד עם מצוקות קשות לבד ובשותפות גורל.
5. אמונות רוחניות חושפות את החסד שקיים בועלם.
6. למשפחה וקהילה יש ערך מרכזי בחיים.
המטפל אמור לשים לב לשינויים אלו במידה והם חיוביים מבחינת המטופל, לעודדם ולהעצים אותם. אבל לא כל אחד צומח מזעזועים קשים. המטפל אמור לשים לב למטופלים הסובלים מתגובות חריפות שלאחר הטראומה ולטפל בהן על מנת למנוע מצב קשה של PTSD. וכמובן לטפל על פי המקובל בPTSD.
Tedeschi, R. G., & Calhoun, L. G. (2004). Posttraumatic growth: Conceptual foundations and empirical evidence. Psychological Inquiry, 15, 1–18.
חוקרים רבים מייחסים חשיבות רבה לערך העצמי של האדם. Park, C. L. (2004) למשל טוען שאדם מניח הנחות חדשות ועל פיהם הוא מגדיר מחדש את הערך העצמי שלו. האדם מקבל הגדרות וערכים חדשים לגבי, כוח, שליטה, מתן וקבל עזרה, אי וודאות ועוד.
Park, C. L. (2004). The notion of growth following stressful life experiences: Problems and prospects. Psychological Inquiry, 15, 69–76.
החוקר אל סיברט Al Siebert עוסק אף הוא שנים רבות שאלת האישיות השורדת. סיפרו "אישיות והישרדות" שיצא בהוצאת עם עובד תורגם לעברית אזל מן השוק. רעיונות וחומרים של אל סיברט ניתן למצוא באתר שלו. http://www.resiliencycenter.com/index.shtml .הנתונים שהוא מביא על יכולות הישרדות דומים לחוקרים האחרים, אך הוא מוסיף ומחדד בין השאר נתונים נוספים:
1. יכולת לשחק ולאמץ מוח של ילד.
2. הוא שם דגש על יכול לחיות עם סתירות למשל: חזק וחלש, רגשי וקשוח, הגיוני ורגשי, שקט וסוער, רציני ומשחק, הטוב שברע והרע שבטוב. פסימי ואופטימי.
3. הוא מציע לאנשים לקחת סיכונים מחושבים.
4. הוא מציע לאנשים להרשות לעצמם להרגיש ולבטא במכנות ובמקום המתאים, במילים ובביטויים לא מילוליים רגשות.
5. שים לב לרמזים קטנים במציאות והעזר בהם בדרכך.
6. הגן על עצמך. הישמר מפגיעות אפשריות של אחרים, דאג לחברים שיגנו עליך.
אל סיברט מדווח על זיהוי של חמש רמות של כושר התאוששות
1. שליטה רגשית ובריאות.
2. תשומת לב החוצה לרמזים ולפתרון בעיות.
3. תשומת לב פנימה, אני חזק.
4. יכולות התאוששות
5. יכולות Serendipity שהיא היכולת לגלות תגליות שמביאות מזל במקרה וכך להפוך חוסר מזל למזל.
צמיחה פוסט טראומטית במחקר.
Colleen A Jackson בסקירת ספרות מחקרית נרחבת מ2007. מסכם את הסקירה שלו בדרך הבאה: המחקר בתחום זה אינו חד משמעי וכמו כן אין גם תיאוריה שיטתית. אבל שינויים לטובה בעקבות אירועים קשים נחקרים היום באופן נמרץ מכוון. יש תוצאות מבטיחות וחשוב להמשיך לחקור ולהעמיק בהבנת תהליכים אלו.
Colleen A Jackson, Posttraumatic Growth: Is there evidence for changing our practice? The Australasian Journal of Disaster and Trauma Studies. Volume : 2007-1
