49כי תצא. גמילות חסד ושימוש ביצר לטובה.

פרשת כי תצא פרשת החסד והרחמים

יששכר עשת, "לרפא את יצירי כפיך" http://www.hebpsy.net/isaschar

    בפרשה הקודמת, פרשת שופטים למדנו על "צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדּוֹף." הפעם אנו לומדים על מידת החסד והרחמים. בפרשה כי תצא אנו יוצאים למלחמה כדי לבער את הרע מקרבנו: "וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ... כִּי תוֹעֲבַת ה' אֱלוֹהֶיךָ... כּל עוֹשֵׂה עָוֶל." כך אנו מתפללים מתהילים ק"ג, נזכרים בחסדיו ולומדים להיות גומלי חסד בעצמנו: "בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה' וְאַל תִּשְׁכְּחִי כָּל גְּמוּלָיו. הַסּוֹלֵחַ לְכָל עֲוֹנֵכִי הָרוֹפֵא לְכָל תַּחֲלוּאָיְכִי, הַגּוֹאֵל מִשַּׁחַת חַיָּיְכִי הַמְעַטְּרֵכִי חֶסֶד וְרַחֲמִים. עוֹשֵׂה צְדָקוֹת ה' וּמִשְׁפָּטִים לְכָל עֲשׁוּקִים. רַחוּם וְחַנּוּן ה' אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חָסֶד. כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים רִחַם ה' עַל יְרֵאָיו."

   במשפט הציבורי מקובל להפריד בין המוסר לבין המשפט והצדק. האדם פועל לפי מצפונו לאור תורת המוסר שגיבש לעצמו והשופט פועל על פי החוקה. ההלכה היהודית משלבת בין החוק לבין המוסר ונותנת מקום מרכזי למוסר בשיקולי המשפט למשל  באמצעות "מידת הדין הרחמים" וכן באמצעות "לפנים משורת הדין". ההלכה היהודית מגנה על החלשים בתוקף חוק ולא רק בתוקף צו מוסרי. החלש, העני הגר, היתום האלמנה והאביון זוכים ליחס מתחשב מיוחד בפני החוק.

   השופט חשין אמר פעם: "המוסר וציווייו נדמים הם לאגם מים טהורים, והמשפט וציווייו נידמים הם לחבצלות-מים (נימפיאות) הטובלות במים, הפרושות על-פני המים והשואבות מן המים חיים ועוצמה. המוסר מזין את המשפט בשורשיו והוא אף על סביבותיו של המשפט." אריסטו מציע להבחין בין צדק לפי החוק לבין הגינות. הובס מבחין שיש חוקים טבעיים שהם ערכי המוסר שמטרתם להסדיר את היחסים בין בני האדם.

   דוגמא של הלכה המשלבת בין מוסר לבין משפט היא הקביעה "לא תַחְסוֹם שׁוֹר בְּדִישׁוֹ". זוהי הלכה המתחשבת בקשייו של האחר ונותנת לו הזדמנות למצות את יכולתו ולהוכיח את עצמו. אולי הגנב יעצור רגע לפני שהוא עומד לבצע את זממו, אולי הנכשל יצליח הפעם.

   מכאן אנו למדים על משמעות חשובה בתהליך הסליחה. הסליחה היא הפעולה שאנו עושים "לפנים משורת הדין". על אף היותנו צודקים וזוכים במשפט, אנו סולחים לזה שפגע בנו.

   ימי אלול עוברים יום אחר יום. השופר קורא לנו לסליחות ובעצם לחסד ולרחמים. לא לנצח נריב לא לעולם ניטור. על לילות הסליחות בירושלים העתיקה אנו קוראים בפרק: לילות הסליחות וראש השנה מתוך יעקב יהושע ילדות בירושלים הישנה, פרקי הווי מימים עברו."כבר מתחילת חודש אלול עטה הרובע היהודי שבירושלים דמות שונה מזו שבשאר ימות השנה. משעה שתיים אחר חצות החלו הכול מתעוררים… השמשים הקישו במקלותיהם על דלתות החצרות, פונים בדברי שידול וידידות אל אלה שהיו נמים שנתם… לקום לסליחות. והיו שמשים אשר עמדו בפינות הסמטאות שבעיר העתיקה וקראו בקול רם: ס-לי-חות!  לפעמים חל חודש רמדאן בחודש אלול, ואז היו נפגשים יהודים ומוסלמים, לאחר חצות, בסמטאותיה האפלות של ירושלים. אלה הולכים לבתי הכנסיות לשם אמירת סליחות ואלה לתפילה במסגד עומר. כבוד ואחווה שררו בין שתי העדות אשר השכימו בעת ובעונה אחת לעבודת הבורא.

מִי ייִתֵּן ויותר מכל נלמד לסלוח לפנים משורת הדין

ויקוים בנו חסד יותר מצדק.

לְמַעַן נוכל להמשיך לממש את יעודנו כל אחד בארצו המובטחת,

ויִיטַב לנו ולבננו עד עוֹלָם.

שבת חמישית של נחמה "כי ימין ושמאל תִּפְרוֹצִי"

רָנִּי עֲקָרָה לא יָלָדָה פִּצְחִי רִנָּה וְצַהֲלִי... הַרְחִיבִי מְקוֹם אָהֳלֵךְ וִירִיעוֹת מִשְׁכְּנוֹתַיִךְ... כִּי יָמִין וּשְׂמאל תִּפְרוֹצִי... אַל תִּירְאִי כִּי לא תֵבוֹשִׁי וְאַל תִּכָּלְמִי... בְּרֶגַע קָטוֹן עֲזַבְתִּיךְ וּבְרַחֲמִים גְּדוֹלִים אֲקַבְּצֵךְ:

צא למלחמה על השימוש ביצר לרעה