45ואתחנן. על הדרך לומר לא ולקבל לא. תורת החיים היהודית.

פרשת ואתחנן: תורת החיים היהודית מאת יששכר עשת

   התורה היא תורת חיים ששמע עם ישראל במעמד הר סיני. היא בנויה מחוקים שהם חוקי הטבע שעלינו לגלות, ומשפטים שהם עקרונות חיים מוסריים בין אדם לאדם, לחי, לצומח ולדומם. "אלה העדות והחוקים והמשפטים אשר דיבר (הזכיר) משה אל בני ישראל בצאתם ממצריים." זוהי הדרך לחיים טובים "בארץ המובטחת" לכל מי שהולך בדרך זו.

   למשה ניתנו בנוסף לחוקים ולמשפטים גם מצוות הנוספות, אותם עליו היה להורות את העם. אומר הקדוש ברוך הוא למשה: "פנים בפנים דיבר השם עמכם בהר מתוך האש. אנכי עומד בין השם ובינכם בעת ההיא להגיד להם את דבר השם, כי יראתם מפני האש ולא עליתם בהר..."

   אין צורך להוסיף או לגרוע מתורה זו. על האדם להתמודד בכל יום עם הרצון לעבור על תורת השם. 

   זוהי הדרך לצאת מעבדות לחירות. "עבדים היינו לפרעה במצרים ויוציאנו השם ממצרים ביד חזקה."

   חיים לא בדרך התורה, מביאים לאסון. "כי השם אש אכלה הוא, אל קנא." אבל תמיד אפשר לשוב לדרך התורה ולזכות בגאולה מחודשת. "כי אל רחום השם."

   האמונה היא באל מופשט שהוא מעל לטבע ולא אמונה באלילים שהם חלק מהטבע. "וידבר השם אליכם מתוך האש קול, דברים אתם שומעים ותמונה אינכם רואים זולת קול." "ונשמרתם מאד לנפשותיכם כי לא ראיתם כל תמונה... פן תשחתון ועשיתם לכם פסל תמונת כל סמל..."

   השם אינו רק אל מופשט אלא הוא גם אל יחיד. "אתה הראית לדעת כי השם הוא השם ואין עוד מלבדו. וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ כִּי השם הוא השם בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת אֵין עוֹד:

   לעם ישראל יש יעוד. חיים על פי תורת החיים של הקדוש ברוך הוא, הם דוגמא לכל העמים: "עם סגולה."

וזאת הקריאה המסכמת:

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד: וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ: וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ: וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ: וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ: וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ:

פרשת ואתחנן עליה שניה: אלו הפסוקים המרכזיים המתייחסים לאמונה מופשטת באלוהים מול עבודת אלילים. אמונה מופשטת באלוהים מלווה בחוקים ומשפטים שאלוהים נתן לבני האדם והמנהיגים הרוחניים כדוגמת משה, ילמדו את תורת האלוהים לאדם. וכן את האפשרות הקיימת תמיד להאמין באלוהים מופשט שזוהי החזרה בתשובה.

   וידבר ה' אליכם מתוך האש קול דברים אתם שומעים ותמונה אינכם רואים. ויגד לכם את אשר ציווה אתכם לעשות, עשרת הדברים.

   ואותי ציווה ללמד אתכם חוקים ומשפטים לעשותם. ונשמרתם מאד לנפשותיכם כי לא ראיתם כל תמונה ביום ההוא. הישמרו לכם פן תשכחו את ברית ה' אלוהיכם ועשיתם לכם פסל תמונת כל אשר ציווך ה' אלוהיך.

   ובדורות הבאים אם עשיתם פסל תמונת כל אבד תאבדון מעל הארץ והפיץ ה' אתכם בעמים ונשארת מתי מספר.

   ועבדתם שם אלוהים מעשי ידי אדם וביקשתם משם את ה' אלוהיך. ומצאת כי תדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך בצר לך ושבת עד ה' אלוהיך ושמעת בקולו כי אל רחום ה' אלוהיך לא ירפך. כי אהב את אבותיך.

   וידעת ביום ההוא והשבות אל לבבך, כי ה' הוא האלוהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד. ושמרת את חוקיו ואת מצוותיו.

    פרשת ואתחנן עליה ראשונה: משה מבקש, מתחנן לאלוהים לבוא אל הארץ המובטחת. אלוהים מסרב על פי העיקרון שבמסכת אבות: "לא עליך המלאכה לגמור, ולא אתה בן חורין לבטל ממנה." יש לכל אחד מאיתנו תפקיד קטן אך משמעותי בתיקון עולם. עלינו לבצע אותו בידיעה שיהיה מי שימשיך אותנו. אנו לא אלוהים.

   וכך אנו שומעים שאומרים לנו: "עלה ראש פסגה! שא עינך ימה וצפונה ותימנה ומזרחה. ראה בעינך! לא תעבור את הנהר הזה! העבר את המשך התפקיד הלאה."

   ואם אינך אלוהים גם אל תוסיף על התורה ועל תגרע ממנה.

   לדבוק באלוהים, אין משמעו לעשות את כל דברי התורה, אבל  יש להתייחס אליהם. דברי התורה כוללים משפטים שהם עקרונות החיים בין אדם לעולם החי, הצומח, הדומם, האדם ובין אדם לאלוהים. החוקים הם חוקי הטבע שברא אלוהים ואותם אנו לומדים מחקירת ספר המציאות ולא מספר התורה.

על הדרך  לומר ולקבל לא, בפרשת ואתחנן. 

יששכר עשת, "לרפא את יצירי כפיך" http://www.hebpsy.net/isaschar

   משה מתחנן אל ה' "וָאֶתְחַנַּן אֶל ה'." המתחנן כבר יודע את גזר דינו ובכל זאת הוא פונה לרחמים שהם מעבר למה שמגיע לו. לפי רש"י זוהי בקשה למתנת חינם.

   הפוסק יכול היות הורה, מנהל, חבר  ועוד. לדוגמא, ההורה פוסק: "זהו, הוחלט שאתה לא תבקר ב"לונה פארק" השנה, כבר הוצאנו הרבה כסף." והילד מתחנן: "אבל למה? רק את זה, אתם יכולים, יש לכם כסף…" כך משה המתחנן פונה לאלוהים בידיעה שהוא כל יכול ומבקש ממנו לשנות את רוע הגזירה: "אֲדוֹנָי ה' אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ אֶת גָּדְלְךָ וְאֶת יָדְךָ הַחֲזָקָה אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶךָ." משה מבקש כן להיכנס לארץ  ישראל.

   משה מבין שטוב לעם ישראל שהוא לא יכנס לארץ. שמנהיגותו מתאימה למדבר ולא לחיים בארץ ולכן טוב שאלוהים לא שמע לתחנוניו: "וַיִּתְעַבֵּר ה' בִּי לְמַעַנְכֶם וְלא שָׁמַע אֵלָי."

   והנה הפתעה! אלוהים כמו ההורה מודיע בפסקנות שזהו, אין עוד אל מה לדבר ולהתחנן: "וַיּאמֶר ה' אֵלַי, רַב לָךְ אַל תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי עוֹד בַּדָּבָר הַזֶּה." וברגע זה מקבל משה איזו נחמה קטנה כדי להמתיק את הלאו: "עֲלֵה ראשׁ הַפִּסְגָּה וְשָׂא עֵינֶיךָ יָמָּה וְצָפוֹנָה וְתֵימָנָה וּמִזְרָחָה וּרְאֵה בְעֵינֶיךָ כִּי לא תַעֲבוֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה." כך יכול גם ההורה לומר לבנו: "אין יותר על מה לדבר, ל"לונה פארק" לא ניסע השנה… אבל אני מרשה לך הערב להישאר במגרש המשחקים יותר זמן ממה שהחלטנו, לך תהנה."

   אבל בכך לא תם השיח. מלאכתו של משה לא תמה, יש מה לעשות אחרי שהאיסור כבר הוטל: "צַו אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְחַזְּקֵהוּ וְאַמְּצֵהוּ כִּי הוּא יַעֲבוֹר לִפְנֵי הָעָם הַזֶּה וְהוּא יַנְחִיל אוֹתָם אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּרְאֶה." הוא לא יזכה להיכנס לארץ המובטחת, אבל הוא זה שיכשיר ויסמיך את המנהיג שירש את מקומו." האיסור אינו הסוף, האיסור מזמין כל אדם למצוא דרכים להקל על התסכול ולהמשיך את היום ויום. הילד שלא ייסע ל"לונה פארק", יוכל למצוא תחומי עניין אחרים, לבדו או עם חברים. הוא יגלה את השפע שקיים בעולם.

   שער אחד נסגר, אבל שערים אחרים עדיין פתוחים. שערים אחרים שניכנס בהם יובילו למקומות חדשים שלא הכרנו, אולי אפילו נגיע דרך שער אחר למקום שחפצנו להיות בו מלכתחילה. 

מִי ייִתֵּן וְהָיָה לְבָבָנו,

מסוגל לוותר על שער סגור

ולגלות שערים חדשים

למען חירות האדם

לְמַעַן יִיטַב לנו ולילדנו לְעוֹלָם.

השבת היא גם שבת נחמו. החורבן כבר מאחורינו ואנו מביטים קדימה בתקווה. מתנחמים ומייחלים לעתיד טוב יותר: "נחמו נחמו עמי יאמר אלוהיכם... וְקוֹוי ה' יַחֲלִיפוּ כוחַ יַעֲלוּ אֵבֶר כַּנְּשָׁרִים יָרוּצוּ וְלא יִיגָעוּ יֵלְכוּ וְלא יִיעָפוּ:

באמצעות לחיצה על "הוסף תגובה" בסוף המאמר, אשמח כמיטב יכולתי

לענות על שאלות, להיענות לבקשות ולהתייחס לתגובות.