40י"ז בתמוז

י"ז תמוז יום צום יום תענית

   ברגע שמובקעת חומה יש סיכוי רב לחורבן. התקווה אמורה לבא רק אחרי החורבן. היזכרו ברגעים בהם הובקעה חומתכם? האם התהליך היה בלתי נמנע לקראת חורבן? אולי לא הכל אבוד? אולי אפשר עוד להציל?

   ימי תענית וצום הם ימים שכל ישראל מתענים בהם מפני הצרות שקרו במטרה לעשות חשבון נפש אישי ולאומי וכדי לפתוח שערים לגאולה אפשרית.

   מיום י"ז בתמוז עד לצום תשעה באב אנו נמצאים בימי אבל שהם "ימי בין המֵצָרים". בעיקר הימים הם ימי אבל על חורבנות בית המקדש הראשון והשני. שאחריהם יצא עם ישראל לגלות בת אלפיים שנה. עד ששב לארץ ישראל. יש האומרים שבנינו כבר את הבית השלישי שהיא היא מדינת ישראל.

   כבר מלפני אלפיים שנה ידעו חכמנו את האמת הפסיכולוגית שיש בתהליך האבל להביא לא אחת לנחמה וגאולה לאומית וגם אישית. "רבי עקיבא אומר...כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה." (תלמוד בבלי מסכת תענית דף ל/ב)

  היה/י שותף/ה לתהליך לאומי גם באמצעות חשבון נפש על חורבן אישי שהיה או שאת/ה נתונים בו: מחלה, גירושים, פיטורים מעבודה ועוד. חשוב/י על התהליך הפרטי שלך שבו אחרי החורבן יצאת לגלות מבריאות, ממשפחה, מעבודה מסודרת ועוד. כיצד תתאבל/י? כיצד תנחם/י עצמך בגלות? כיצד תעשה/י חשבון נפש מה חלקך בחורבן ומה לא היה בשליטתך? מה עליך לעשות כדי שתבוא גאולה?

   שתף/י קרובים לכם בתהליך זה. צור/י לעצמך עת להתכנסות/בית כנסת קבוצתי שלכם.

   עֲנֵנוּ ה' עֲנֵנוּ בְּיוֹם צוֹם תַּעֲנִיתֵנוּ כִּי בְצָרָה גְדוֹלָה אֲנָחְנוּ. אַל תֵּפֶן אֶל רִשְׁעֵנוּ. וְאַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנּוּ. וְאַל תִּתְעַלַּם מִתְּחִנָּתֵנוּ. הֱיֵה נָא קָרוֹב לְשַׁוְעָתֵנוּ. יְהִי נָא חַסְדְּךָ לְנַחֲמֵנוּ. טֶרֶם נִקְרָא אֵלֶיךָ עֲנֵנוּ. כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר. וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה. עוֹד הֵם מְדַבְּרִים וַאֲנִי אֶשְׁמָע: כִּי אַתָּה ה' הָעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה. פּוֹדֶה וּמַצִּיל בְּכָל עֵת צָרָה וְצוּקָה: בָּרוּךְ אַתָּה ה' הָעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה:

יום י"ז בתמוז יום צום ואבל חומת ירושלים הובקעה.

   י"ז בתמוז שנת 70 לספירה טיטוס הרומאי מבקיע את חומות ירושלים. שלושה שבועות לאחר שנבקעה החומה, נכבשה ונהרסה ירושלים. בית המקדש הועלה באש.

   בין י"ז בתמוז לתשעה באב - יום כיבוש ירושלים וחורבן המקדש, מפרידים שלושה שבועות. "ימי בין הַמְצָרִים".  הם מציינים את ימי המצוקה הקשורים לחורבן הלאומי.

   על-פי המסורת נוהגים לקיים בימי "בין המצרים" מנהגי אבלות. שיא ימי "בין המצרים" הם תשעת הימים האחרונים - מראש חודש אב ועד לתשעה באב.

   ספר זכריה פרק ח (יט) כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ:

צום משמעותי לצמים.

יששכר