40בלק. א. אלוהים של כל יושבי תבל. ב. הקללה בדרך לאלימות גופנית. ג. בדרך אל החטא, אפשר לעצור.

פרשת בלק בדרך בדרך לפגוע לחינם (החטא).

יששכר עשת, "לרפא את יצירי כפיך" http://www.hebpsy.net/isaschar

שלושה אותות אזהרה מאותת לנו המצפון לפני שאנחנו מתכוונים לפגוע לחינם באחר:

א. בתחילת הדרך, קול המצפון קורא לנו ללכת בדרך הישר ואנחנו מתעקשים להמשיך.   

ב. באמצע הדרך, קול המצפון מעורר בנו כאב לב.

ג. רגע לפני ביצוע החטא, המצפון מנסה לחסום, הלב מחסיר פעימה.  

   במדבר פרק כב:  "וַיָּבוֹא אֱלוֹהִים אֶל בִּלְעָם לַיְלָה וַיּאמֶר לוֹ אִם לִקְרוֹא לְךָ בָּאוּ הָאֲנָשִׁים קוּם לֵךְ אִתָּם וְאַךְ אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר אֲדַבֵּר אֵלֶיךָ אוֹתוֹ תַעֲשֶׂה: (כא) וַיָּקָם בִּלְעָם בַּבּוֹקֶר וַיַּחֲבשׁ אֶת אֲתוֹנוֹ (מצפונו) וַיֵּלֶךְ עִם שָׂרֵי מוֹאָב: וַיִּחַר אַף אֱלוֹהִים כִּי הוֹלֵךְ הוּא וַיִּתְייַצֵּב מַלְאַךְ ה' בַּדֶּרֶךְ לְשָׂטָן לוֹ (העונש על החטא) וְהוּא רוֹכֵב עַל אֲתוֹנוֹ וּשְׁנֵי נְעָרָיו עִמּוֹ."

   א. קול המצפון קורא לנו ללכת בדרך הישר ואנחנו מתעקשים להמשיך: (כג) וַתֵּרֶא הָאָתוֹן (המצפון) אֶת מַלְאַךְ ה' נִצָּב בַּדֶּרֶךְ וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ (העונש על החטא)  וַתֵּט הָאָתוֹן מִן הַדֶּרֶךְ וַתֵּלֶךְ בַּשָּׂדֶה וַיַּךְ בִּלְעָם אֶת הָאָתוֹן לְהַטּוֹתָהּ הַדָּרֶךְ:

   ב. קול המצפון מעורר בנו כאב לב: (כד) וַיַּעֲמוד מַלְאַךְ ה' בְּמִשְׁעוֹל הַכְּרָמִים גָּדֵר מִזֶּה וְגָדֵר מִזֶּה: (כה) וַתֵּרֶא הָאָתוֹן אֶת מַלְאַךְ ה' וַתִּלָּחֵץ אֶל הַקִּיר וַתִּלְחַץ אֶת רֶגֶל בִּלְעָם אֶל הַקִּיר (עד כדי כאב) וַיּוֹסֶף לְהַכּוֹתָהּ:

   ג. המצפון מנסה לחסום, הלב מחסיר פעימה: (כו) וַיּוֹסֶף מַלְאַךְ ה' עֲבוֹר וַיַּעֲמוֹד בְּמָקוֹם צָר אֲשֶׁר אֵין דֶּרֶךְ לִנְטוֹת יָמִין וּשְׂמאל: (כז) וַתֵּרֶא הָאָתוֹן אֶת מַלְאַךְ ה' וַתִּרְבַּץ תַּחַת בִּלְעָם וַיִּחַר אַף בִּלְעָם וַיַּךְ אֶת הָאָתוֹן בַּמַּקֵּל:

דבריו של המצפון שהוא דוברו של  אלוהים:

(כח) וַיִּפְתַּח ה' אֶת פִּי הָאָתוֹן (המצפון) וַתּאמֶר לְבִלְעָם, מֶה עָשִׂיתִי לְךָ כִּי הִכִּיתָנִי זֶה שָׁלשׁ רְגָלִים: (כט) וַיּאמֶר בִּלְעָם לָאָתוֹן, כִּי הִתְעַלַּלְתְּ בִּי! לוּ יֶשׁ חֶרֶב בְּיָדִי כִּי עַתָּה הֲרַגְתִּיךְ: (ל) וַתּאמֶר הָאָתוֹן אֶל בִּלְעָם הֲלוֹא אָנוֹכִי אֲתוֹנְךָ אֲשֶׁר רָכַבְתָּ עָלַי מֵעוֹדְךָ עַד הַיּוֹם הַזֶּה. הַהַסְכֵּן הִסְכַּנְתִּי לַעֲשׂוֹת לְךָ כּה? וַיּאמֶר לא: (לא) וַיְגַל ה' אֶת עֵינֵי בִלְעָם וַיַּרְא אֶת מַלְאַךְ ה' נִצָּב בַּדֶּרֶךְ וְחַרְבּוֹ שְׁלֻפָה בְּיָדוֹ, וַיִּקּוֹד וַיִּשְׁתַּחוּ לְאַפָּיו: (לב) וַיּאמֶר אֵלָיו מַלְאַךְ ה' עַל מָה הִכִּיתָ אֶת אֲתוֹנְךָ זֶה שָׁלוֹשׁ רְגָלִים הִנֵּה אָנוֹכִי יָצָאתִי לְשָׂטָן כִּי יָרַט הַדֶּרֶךְ לְנֶגְדִּי: (לג) וַתִּרְאַנִי הָאָתוֹן וַתֵּט לְפָנַי זֶה שָׁלשׁ רְגָלִים אוּלַי נָטְתָה מִפָּנַי כִּי עַתָּה גַּם אוֹתְכָה הָרַגְתִּי וְאוֹתָהּ הֶחֱיֵיתִי:

את יעודנו אנו מזהים באמצעות שילוב בין המציאות, הרצון והמצפון.