31ל"ג בעומר. חג סודות האש וחג התנועות הציוניות.

ל"ג בעומר. חג סודות האש וחג הגבורה הציונית.

יששכר עשת, "לרפא את יצירי כפיך" http://www.hebpsy.net/isaschar

   רבי שמעון בר יוחאי חי בתקופת השלטון הרומי בירושלים, לפני כ- 2,000 שנה. היה אחד מחמשת תלמידיו של רבי עקיבא. בתלמוד במסכת שבת, דף ל"ג עמוד ב' מסופר שהרומאים הוציאו צו, שאסר על לימוד התורה. רבי שמעון התנגד לצו והרומאים דנו אותו למוות.

   רבי שמעון ובנו אלעזר הסתתרו ברחו למערה על פי המסורת בפקיעין של היום. בפתח המערה היו מעיין מים חיים ועץ חרובים. עץ חרוב קיים היום בפתח המערה בפקיעין. כל היום כיסו עצמם בעפר עד צוואר ולמדו תורה ורק בזמן התפילה לבשו את בגדיהם. 12 שנים חיו במערה. עד שהגיע אליהו הנביא לבשר על מותו של קיסר רומי. החנינה הכללית שהתקבלה אפשרה להם לצאת מהמערה.

   כשיצאו ראו איכרים עובדים את האדמה. רבי שמעון התקשה לסבול את מראה היהודים שאינם לומדים תורה "מניחין חיי עולם ועוסקין בחיי שעה!" קרא. מבטו הביא לשריפה בסביבה. מיד יצאה בת קול וקראה: "להחריב עולמי יצאתם?! חיזרו למערתכם!" הם חזרו לשנה נוספת  על מנת ללמוד לשלוט בכוחותיהם הרוחניים. כשיצאו שוב כבר היו מסוגלים לראות בחיי העולם הזה את ניצוצות הקדושה והרוחניות.

   על פי המסורת ספר הזוהר מיוחס לרבי שמעון בר יוחאי. בספר הזוהר  מסופר שלפני מותו הכתיב את הדברים שגילה לרבי אבא תלמידו. כך מספר רבי אבא. "ולא הרימותי ראשי, שהאור היה כל כך גדול שלא יכולתי להסתכל... כל אותו היום לא פסקה האש מן הבית ולא היה מי שהתקרב אליו, שלא יכלו לגשת אליו, שהאור והאש היו סביבו..." כשניפטר רבי שמעון תאר רבי אבא את הרגע. "...שוכב על ימינו, מעוטף [בטלית] ופניו שוחקות."

   בל"ג בעומר נוהגים לעלות למירון שם על פי המסורת קברו של רבי שמעון בר יוחאי. הדלקת המדורות מסמלת את האור, את האש ואת זוהר סודות התורה, שעל שמו ניקרא ספר הזוהר.

מה יש באש/ לאה נאור
אני אוהב להסתכל עמוק אל תוך המדורה. באש יש סוד. באש יש סוד חשוב נורא.

בעצם כל הלהבות שצוחקות שם ורוקדות, הם חבורה פיות טובות שבאו מן האגדות.

והגיצים השובבים עפים, קופצים ומתפזרים, הם תינוקות של כוכבים אשר ברחו מן ההורים.

ואם זורקים עלה לאש מה הוא לוחש, מה הוא לוחש? על מה רוגזים שם העצים ומי מעיף הגיצים? אני אוהב להסתכל אל תוך האש ולנחש את הסודות החשובים .שיש לאש.

ל"ג העומר

יום התנועות הציוניות לציון המאבק לעצמאות וגאולה, המרד נגד העבר וגבורה צבאית

   תנועות הנוער הציוניות לפני הקמת המדינה ובמדינת ישראל קבעו את יום ל"ג בעומר כיום  מרכזי. ביום זה קיימו עצרות ומחנות וציינו את קבלת בני נוער החדשים לשורותיהן. החג סימל עבור התנועות הציוניות את הערכים המרכזיים שלהן: מאבק לעצמאות, מרד כנגד העבר, גבורה צבאית, יציאה אל הטבע ותקווה לגאולת עם ישראל.(מתוך אתר החגים הבין קיבוצי "שיטים")

קריאת תנועות הנוער הציוניות
ממדורות לוחמיו האמיצים של בר-כוכבא - לקחנו אש
מן המשואות אשר היו מבשרות מהר להר עד קצווי הארץ - לקחנו אש
ממוקדי הלהבות של אנשים הדבקים באמונתם - לקחנו אש
ממדורות הבחורים המשתעשעים בתקופת הגולה בשיחות נאות
בטיולים שמחוץ לעיר ובמשחקים של ריצת רגליים - לקחנו אש
ממדורות תלמידי החדר בגולה, היוצאים היערה בקשת וחץ - לקחנו אש
מפנסיהם של אנשי העליות הבונים והסוללים - לקחנו אש
ממדורות הפלמ"ח - יליד ל"ג בעומר - לקחנו אש
מלפידי המרד והלחימה הנואשת בתקופת השואה - לקחנו אש
מן המדורה של תנועת הנוער במחנות הקיץ - לקחנו אש
והפכנו את כל לשונות האש למדורה אחת גדולה הניצתת שנה אחר שנה
בליל י"ח באייר הוא ליל ל"ג בעומר, להיותה לפיד עובר מדור לדור
תקווה שתמשך כאש תמיד. (1993  ל"ג בעומר, תשנ"ג )

   בל"ג בעומר תרמ"ה (1885) נוסדה תנועת "אהבת ציון". שחבריה היו ממקימי העיר חדרה.

   בל"ג בעומר תרע"ו (1916) צויין יום תנועות הנוער הציוניות בוארשה. על יום תנועות הנוער בוורשה ב-1916 מסופר כך "היהדות יצאה ברחובות העיר ביד רמה, בלי מוראו של הקוזק ובלי אימת הפוגרומים. בני הנעורים והילדים עברו גדודים גדודים ברחובות העיר בבטחה, בצעדים בטוחים ובראש מורם. לפני כל גדוד וחבורה נוסע הדגל היהודי עם הכותרת העברית והשם העברי של הגדוד או החבורה..."

   ל"ג בעומר תש"א (1941) ייסוד הגדנ"ע. מכאן גם לקוח סמל הגדנע חץ וקשת.

   ל"ג בעומר תש"א (1941) יסוד הפלמ"ח. המנון הפלמ"ח אומר: "ראשונים תמיד אנחנו, מאור היום עד המחשך, לפקודה תמיד אנחנו תמיד, אנו אנו הפלמ"ח."

  ל"ג בעומר תש"ח (1948) יסוד צה"ל. בן גוריון אמר: חוסנו המוסרי של כל חייל ומפקד ונאמנותו במילוי תפקידו - יעשו את "צבא הגנה לישראל", מיבטח עוז לשלום האומה והמדינה.

הורה מדורה אלתרמן

באנו בלי כל וכל, אנו עניי אתמול, לנו הגורל מסר, את מיליוני המחר.
הורה עלי, עלי, אש הדליקי בלילי, טהורה רבת אורה הורה מדורה!
צא נא למעגל, תן נא שיר מיזמור לדל, הנה נאספו לרקוד, בני העוני והשוט!
 

ל"ג בעומר ש.ל גורדון.

היערה, היערה! בקשת וחץ, נקומה, נצאה - שם פרח הנץ,
יציצו מעל, מצמרת כל עץ, שם ירק וזוהר ורוחב אין קץ!
נשרוק עם חסיל ונזמזם עם הזבוב, נקרקר עם צפרדע שוכנת בסוף:
נרוצה אחים, הוי, נרוץ, נשתובב! נריעה, נצהלה, נגילה בכל לב!

חג שמח

יששכר